תחקיר: הצד האפל של וואטסאפ
שבועיים של שיטוטים בקבוצות של בני נוער בזהות בדויה של נערה בת 12 חשפו אותנו לעולם מזוויע: סרטוני עריפת ראשים, פורנוגרפיה קשה, אונס ילדים, לחץ להעלות תכנים אינטימיים וחשיפה להטרדות מצד פדופילים
בסדרת כתבות שפירסמנו בשנה החולפת חשפנו את התופעה המטרידה של ילדים בני שמונה ותשע שמתמכרים לפורנוגרפיה באינטרנט. למרות התחקיר הרחב שערכנו בנושא, גם אנחנו התקשינו בשבועיים האחרונים להאמין עד כמה זה פשוט - עבור כל אחד ובוודאי עבור הילדים שלנו - להיחשף לזוועות המחרידות ביותר. הקבוצות שבהן בני הנוער והילדים שלנו חיים בהן -פתוחות גם בפני מבוגרים ופדופילים. אבל, וזה אולי מזעזע אפילו יותר, זאת גם הנורמה של רבים מבני הנוער עצמם. הם שולחים אחד לשני תמונות עירום וסרטונים מיניים כדבר שבשגרה.
נכנסנו בשבועיים האחרונים לעשרות קבוצות וואטסאפ דרך אפליקציה פופולרית בקרב בני הנוער, שניתן להוריד בקלות לכל טלפון חכם. הזדהינו באמצעות פרופיל מזויף של ילדה בת 12 וחצי העונה לשם רומי. בוואטסאפ אפשר למצוא אינספור קבוצות פתוחות לבני נוער עם שמות כמו "חפירות בע"מ 13-15", "ילדי קקה", "בנים VS בנות", לצד קבוצות אחרות ששמן תמים פחות כמו: "היכרויות 14-18", "קבוצת הפנטזיות האסורות", "סרטונים ישראלים", ו"ברנשים וחתיכות".
קבוצות בני הנוער פעילות בכל שעות היממה. בשעות הלימודים ובשעות הלילה המאוחרות. אלפי הודעות נרשמו במכשיר הסלולרי שלי בכל שעה. קשה לעמוד בקצב. הנערים בקבוצות מעלים סרטונים מבית הספר, תמונות של עצמם, "מדבקות" וולגריות ואלימות שהם יוצרים בעצמם או מוצאים ברחבי הרשת. בכל קבוצה מועלים קישורים לקבוצות נוספות שניתן להתחבר אליהן וכך כולם עוברים מקבוצה לקבוצה.
השיטוט בקבוצות כנערה בת 12 וחצי שחגגה ממש לא מזמן בת־מצווה - מזמין תוך דקות ספורות פניות אישיות מגברים ונערים שניגשים ישר לעניין. "היי, בת כמה ??" שואל אחד החברים בקבוצה. "בת 12 וחצי", אני משיבה בשמה של "רומי". "את חרמנית?" הוא שואל מיד בלי הקדמות מיותרות. את הקבוצה העונה לשם "ח.מ" פתח מישהו שמציג את עצמו כנער בן 14. לא ברור מה מחריד יותר: האפשרות שהוא באמת נער בן 14 או שמדובר בפדופיל שמנסה לצוד קטינים וקטינות. מטרת הקבוצה מוסברת בפשטות: להעלות תמונות עירום של המשתתפים. "אז את כן חרמנית?" הוא ממשיך לשאול אותי. "סתם שיעמם לי..." אני משיבה. "אהה חחחח. מאיפה את. רוצה להיות חברה שלי?" "בן כמה אתה?" אני משיבה בשאלה. "12 וחצי גם. רוצה?"
אגב, זהו מוטיב חוזר בשיחות עם נערים וגברים שפנו אלינו בפרטי - הם ממתינים לתשובת הנערה לגבי גילה, תחביביה או מקום מגוריה ומיד משיבים שהם בדיוק כמוה; באותו הגיל, מאותה העיר ובעלי אותם תחומי עניין. "מאיפה את? חיימשלי", שואל אותי הגולש ומוסיף שלושה אייקונים של נשיקה. הוא ממשיך לשלוח לי הודעה אחרי הודעה, לא מרפה. "מאיפה את? תעני לי", הוא שואל ומצרף שני אייקונים של ידיים מתחננות ונשיקה. "את זורמת להיתנשק וזה? רוצה ניפגש? שלחי לי תמונה חימשלי".
"יש את התמונת פרופיל שלי מהבתמצווה", אני משיבה.
"אהה מזל טוב. את זורמת להיתנשק וזה?" הוא בשלו ומוסיף סימני שאלה, שמונה שפתיים ולב צהוב. "אבל אני עוד לא מכירה אותך", אני עונה. "אז בואי נכיר לעומק", הוא משיב.
"איך", אני שואלת. והוא שואל בחזרה אם אני רוצה תמונה. "שלך?" אני שואלת. "כן", הוא משיב ומוסיף שאלה: "של זין? או פנים?" מיד אני משיבה: "פנים".
הוא שולח תמונה של נער מתבגר ומיד מוחק אותה. "לא בא לך זין?" הוא שואל, מוסיף אייקונים של סימני שאלה גדולים ודקה לאחר מכן, משלא קיבל תשובה מהירה, הוא דורש "תעני...לישלוח לך זין תעני...".
מכות רצח בין בנות
"מדובר בעולם הפקר שבו נמצאים ילדים ומבוגרים יחד", אומר בזעזוע יונה פרסבורגר, מנכ"ל עמותת נתיבי רשת - להכוונת הורים ובני נוער לסביבה בריאה ומוגנת בעולם הדיגיטלי. "עולם שחי ונושם בפני עצמו. מספיק שנער או נערה נמצאים בקבוצה אחת והם מתגלגלים לקבוצה אחרת מבלי לדעת לאן הם מגיעים. הרבה ילדים משועממים מסתובבים בקבוצות, הם מחפשים ריגושים ומגיעים לתכנים אלימים וקשים שלא נמצאים באתרים פורנוגרפיים 'רגילים'. לצד הפורנוגרפיה הקשה - בני נוער נחשפים מרצונם ושלא מרצונם לסרטונים זוועתיים של התעללות בבעלי חיים לצד סרטון של אדם עירום קופץ אל מותו מהקומה החמישית. זה סרטון מזעזע שיכול להופיע תחת הכותרת 'מצחיק'. בסרטון אחר רואים ילד קטן כבן שמונה, סביבו חבורה של ילדים שמצלמים אותו. מישהו מהם מתגנב מאחוריו ומוריד לו את המכנסיים בפתאומיות וכולם צוחקים בעוד הילד מתחיל לבכות. זה סרטון שרץ בקבוצות הישראליות. מזעזע לחשוב מה לומדים מזה ילדים שנחשפים לסרטון כזה", אומר פרסבורגר. "נפתחות קבוצות להיכרות לגילי 12. קבוצות פתוחות ואין שום אפשרות לדעת מי נכנס לקבוצות האלה או מי פותח אותן. כמו שאנחנו נכנסים לקבוצות האלה כדי לראות מה מתרחש שם - הן גם פתוחות בפני פדופילים".
לדברי פרסבורגר בשל העובדה שמדובר בקבוצה בוואטסאפ ולא באתר גלוי - אופי התכנים קשה מיוחד. "אנשים מרגישים שהם יכולים להעלות מה שהם רוצים, מבלי שיידעו מיהם, בתחושה שזה לא גלוי לשום גורם אחראי, בוודאי לא של הרשויות. כך עולים סרטונים מאוד קשים של אלימות בין בני נוער, כמו מכות רצח בין שתי בנות".
לדבריו, הקבוצות הפתוחות יצרו הצפה של תכנים קשים. "ילדים יכולים להיות ערים כל הלילה ולשוטט בקבוצות האלה. יש גם קבוצות שמיועדות לחפירות כל הלילה. השמות של הקבוצות יכולים להיות מגניבים ולאחר שאת מצטרפת את מגלה שזו קבוצת פורנוגרפיה. האופי של התכנים מאוד קשה - אנשים משתפים באלימות מינית, אנשים וגם בני נוער מתעדים את עצמם, סטיות מיניות, סקס עם חיות - החשיפה לתכנים האלה יכולה בהחלט לייצר טראומה במיוחד בקרב ילדים. בהרבה קבוצות אפשר לראות, לאחר שעולה סרטון פורנוגרפי, נערות שנגעלות ושואלות למה אתם מעלים דברים כאלה. אני ממש יכול לראות את הזעזוע שלהן. בעיה נוספת היא שהתכנים יורדים לטלפון. גם לאחר שהילד עוזב את הקבוצה - הסרטונים נשארים במכשיר והוא יכול להפיץ את זה הלאה, לחשוף ילדים אחרים שלא נמצאים בקבוצות האלה והוא יכול להסתכל על הסרטונים שוב ושוב - ולהתמכר".
אהבת את הסרטון שלי?
"רומי", פונה אליי מנהל קבוצת ח.מ אחרי שורה של בקשות והפצרות שאשלח לו תמונת עירום שלי. "תסתכלי בקבוצת היכרויות 14־18", הוא מבקש. השעה חמש וחצי אחר הצהריים. אני כותבת לו שאני עסוקה עם האחים הקטנים שלי בבית ולא יכולה לדבר איתו עכשיו, והוא מתעקש שאכנס לקבוצה. שם - מאותו מספר טלפון - בקבוצה פתוחה לעיניהם של יותר מ-200 חברים הוא משתף תמונה של נער, אולי אפילו של עצמו. ואז הוא מסובב את המצלמה מפניו אל איבר מינו ומצלם את עצמו מאונן.
"ראית את הסרטון אבל?" הוא שואל.
"זה שלך?" אני עונה מזועזעת.
"מה את חושבת. זה שלי. אני מציע לך להסתכל שם שוב", הוא כותב ולאחר שש דקות שבהן הוא לא מקבל שום תשובה, הוא שוב קורא: "רומי".
"אחכ. אני לבד עם האחים שלי", אני מבקשת.
"אבל שלחתי את זה בשבילך", הוא מתעקש בשעה שש בערב. ב־19:40, לאחר שתיקה ארוכה הוא מתחנן: "רומי תסתכלי עכשיו. רומי". הוא ממשיך לשלוח הודעות שוב ושוב ואפילו מחייג. שיחתו לא נענית.
יום למחרת ברבע לשמונה בבוקר הוא שואל: "אהבת את התמונות והסרטונים?"
"בן כמה אתה? איך היה לך אומץ להצטלם ככה", אני משיבה.
"14", הוא עונה. "זה לא מפחיד ואת צריכה גם או שתצאי מהקבוצה". כעבור עשר דקות הוא שואל שוב: "בסדר?" כדי למשוך זמן אני עונה שאני חושבת על זה. "בלי פנים", הוא מזהיר. "אני ישים לב אם זה מהאינטרנט (ולא תמונה אמיתית שלך — נ"ב)".
"בסרטון ששיתפת זה הפנים שלך"? אני שואלת שוב.
"כן", הוא עונה.
אני מביעה בשם הנערה בת ה-12 וחצי חשש שהתמונה שאשלח תופץ ברשת.
"בלי פנים ואני לא יפיץ את זה", הוא מבטיח. "את בבית?"
"לא אני בקופת חולים", אני עונה.
"אז לכי לשירותים", הוא מציע ומבהיר: "צלמי את הציצי או את הכוס".
"אני עם אמא שלי פה", אני משיבה ומוסיפה אייקונים מבוהלים.
"בשירותים", הוא מציע שוב ואז חוזר עם הצעה נוספת: "תעשי את זה שתגיעי הביתה".
שלוש שעות חולפות. "אם את תשלחי אני אשלח לך עוד", הוא לא מוותר.
"מחר אני אהיה לבד נדבר", אני מנסה לגנוב זמן.
"טוב", הוא משיב ובינתיים שולח סרטון מפורש של איבר מין במהלך אוננות. "מה את אומרת. רומי", הוא שואל סמוך לחצות ולא זוכה לשום מענה.
"מארגנים רצח של האקס"
קבוצות הוואטסאפ רוחשות וגועשות בכל שעות היממה. בשעות הקטנות של הלילה כמו גם בשעות הלימודים. ברבות מהקבוצות חברים קרוב ל-250 גולשים. הסרטונים והתמונות מועלים ללא הרף, בכמויות, ללא אפשרות לסנן מראש לאילו תכנים ניחשף. האווירה ברבות מהקבוצות אלימה וקשה - המשתתפים עצמם נוקטים בשפה וולגרית ואלימה. מאחלים אחד לשני למות או להיאנס בכוח, מייעצים להתאבד, משפילים משתתפים ובעיקר משתתפות שמעלות תמונות של עצמן.
בקבוצות מסוימות, שבהן מועלים סרטונים ותכנים פורנוגרפיים, אחד מתנאי הסף הוא השתתפות והעלאת תמונות. כשמנהלי הקבוצה משגיחים שחברי קבוצה אינם משתתפים הם מסירים וחוסמים אותם מהשתתפות בקבוצה. בני הנוער מדברים רבות על השעמום. מנסים להצחיק אחד את השני עם סרטונים משפילים רוויי אלימות. כך לדוגמה הועלה סרטון קשה באחת מקבוצות בני הנוער: צעירה שוכבת על מיטה ושתי נערות קופצות עליה ובועטות בה בכל חלקי גופה - כולל בבטנה ובראשה.
בקבוצה אחרת הועלה סרטון של דאעש המדגים גבר מבועת בעת שראשו נערף. ילדים מזועזעים מתקשים להבין מדוע הועלה הסרטון. במהלך שעות בית הספר הם מעלים סרטונים שצילמו במהלך ההפסקה בחצר, ופעמים רבות מעלים תמונות של עצמם - ממתינים לתגובות אוהדות.
בכל יום נפתחות קבוצות תוכן חדשות: "מי שזורמת מוזמנת", "סטוצים", "משחקי חובה ללא גבולות לכל הגילאים", לצד "האח הגדול 2019 VIP", או "צחוקים. שווה כניסה - להעביר את הזמן". בין היתר נפתחה קבוצת בני נוער העונה לשם "מארגנים רצח על האקס שלי", שהוחלפה תוך כמה ימים לקבוצה בשם "בוטל הרצח".
"נחשפנו לַקבוצות הפתוחות לפני מעל שנה בעקבות פניות של בני נוער", אומר נחמיה כהן, מנכ"ל ארגון "לוקחים אחריות - משנים מציאות ברשת". "הוואטסאפ הוא הכלי הכי יומיומי שמשרת אותנו ואת בני הנוער ואין בו הגנות. הקבוצה הפתוחה היא לא תחילת הבעיה - הבעיה מתחילה בכך שיכולה להיות היום שכבה שלמה של 200 תלמידים, כולם בני שמונה או תשע, ילדים תמימים שההורים שומרים עליהם כמו שצריך, אבל מספיק שילד אחד נחשף למשהו שאחיו הגדול הראה לו, והוא שולח את זה בקבוצה. בשנייה אחת כל ה-200 תלמידים מאבדים את התמימות. משם הם נזרקים לקבוצות הפתוחות שהן למעשה האוקיינוס. זאת יכולה להיות קבוצה פתוחה תמימה של 'עושים צחוקים או שטויות', ויכולה להיות קבוצה של פורנוגרפיה גלויה. לכל קבוצה כזאת מגיעים קישורים לקבוצות אחרות. זה מגיע למצב שהיום לילד יש הרבה קבוצות פתוחות במקביל וכל כמה דקות מגיע סרטון אחר. ילדים נחשפו ככה ליחסים עם חיות, לאונס, לרצח ולפדופיליה", אומר כהן.
לדבריו, הבעיה היא ש"אין דין ואין דיין. באינטרנט ‑ למרות שיש המון תכנים פוגעניים - יש גם גבולות. אתר שמגזים ומעלה תכנים של פדופיליה או סרטוני רצח - ניתן לדווח ולפקח עליו. בקבוצות בוואטסאפ זה מופקר. הן מוצפנות מקצה לקצה ואף אחד לא יודע מה מתרחש בפנים. זה כמו לשלוח את הילד לזירה של קרב תאילנדי ולסגור מאחוריו את הדלת".
"את קטנה מדי בשבילי"
בחור נוסף בקבוצת ח.מ שראה את תמונת הנערה, שצירפנו לפרופיל המזויף שבנינו, פונה אליי בפרטי: "בת כמה את?" הוא שואל. "12 וחצי", אני משיבה. "את רצינית, מה את עושה בקבוצה כמו ח.מ", הוא שואל ומביע דאגה שברגע הראשון אפילו מחממת מעט את הלב בתוך העולם המטורף והמסוכן שגועש ברשת. "מה זה ח.מ", אני שואלת.
"הקבוצה שאת נמצאת בה", הוא עונה.
"מה עושים בה", אני שואלת בתמימות.
"לא דברים של ילדה קטנה", הוא מסביר.
"לא ידעתי, סתם לחצתי על קישור", אני כותבת לו.
"אבל מה חיפשת?", הוא לא מרפה, ואני משיבה: "קבוצה מעניינת שמדברים בה ומכירים חברים. סתם לדבר עם מישו".
תגובתו של הבחור מעודדת: "ואללה טוב תיהני. מצטער אבל את קטנה מדי בשבילי". אנחנו נפרדים לשלום. במקביל פונה הבחור המודאג למנהל הקבוצה וכותב לו שיש קטינה בקבוצה, שישים לב ויוציא אותי ממנה.
אבל כאן העלילה מקבלת טוויסט. אין כנראה אנשים טובים בעסק הזה. הנערה בסיפור הכיסוי שלנו נאלצת להתמודד עם שתי שיחות מטרידות במקביל. מנהל הקבוצה שהבין שבקבוצה מסתובבת קטינה - מאתר את תמונת הפרופיל ופונה אליי בפרטי. גם הבחור המודאג משנה את עורו. "מה את עושה?" הוא שואל. אני מספרת ש"אני חולה בבית ולא הלכתי לבצפר".
"מסכנה. יהיה טוב. מאיפה את?" הוא מתעניין ומיד מוסיף: "שלחי מצב".
אני עונה בסימן שאלה.
"לא יודעת מה זה מצב?" הוא שואל.
"לא", אני עונה.
"יעני סלפי", הוא מסביר.
בשלב הזה הוא מתחיל ללחוץ עליי לשלוח אליו תמונה. הוא מודע לכך היטב שאני בת 12 וחצי. "בואי נעשה ככה. את תצלמי סלפי ואני יצלם מה שבאלך וישלח לך..תעשי מה בא לך סלפי פנים, סלפי גוף ופנים מה בא לך". אחרי כמה תשובות מתחמקות שלי, הוא עונה "טוב" ומוותר.
מנהל הקבוצה, שבינתיים נסגרה ונעלמה מהאפליקציה, פונה אליי גם הוא בפרטי
ושואל: "בת כמה את? אני בן 14. את זורמת או שאת סתם בקבוצה".
"מזותומרת זורמת", אני שואלת.
"את שולחת תמונות עירום או לא", הוא שואל בתקיפות.
"לא", אני עונה.
"אז אני מבקש שתעזבי.. או שתשלחי תמונת עירום..ציצי או כוס".
"בלי פנים?" אני שואלת.
"רק ציצי", הוא עונה.
"אני מתביישת", אני מנסה לדבר אל ליבו.
"אז תצאי מהקבוצה", הוא פוקד. "כל עוד את תשלחי לי תמונות את יכולה להישאר בקבוצה".
"אני מפחדת מזה", אני עונה.
"זה בסדר", הוא מרגיע. "אין לך מה לפחד, לא יקרה כלום. אם את רוצה אני ישלח לך גם".
במשך השבועיים ששהיתי בקבוצות הפתוחות בוואטסאפ ניהלתי התכתבויות רבות מהסוג הזה. הגבלנו את עצמנו במהלך העבודה על הכתבה לא ליזום שיחות בעצמנו, לחכות שיפנו אלינו וכמובן שלא להעביר או לשתף תמונות עירום וסרטונים. גם כך נחשפנו למציאות מבהילה ומטרידה שמעלה שאלות קשות לגבי היכולת שלנו לפקח על ילדינו. בפרקים הבאים נתייחס גם לסוגיית הפתרונות וגם נתמקד באחת הסכנות הגדולות שאורבות לבני הנוער ברשת: הפדופילים שפועלים באין מפריע.
