בדיקת פאפ לא מספיקה: נאוה גילתה במקרה את הסרטן האלים
נאוה פוגלמן לא ידעה שבצוואר הרחם שלה מסתתר גידול סרטני אלים במיוחד. רק אחרי שבועות של דימום וכאבים התגלה הגידול במקרה, בזמן הוצאת ההתקן התוך רחמי מגופה. לרגל שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם שחל השבוע היא מפצירה בנשים לא לוותר על הבדיקה שיכולה להציל חיים ולדרוש ביופסיה במקרה של דימום או כאבים
אני נאוה פוגלמן, בת (כמעט) 46. בשנתיים וחצי האחרונות אני חיה עם משפחתי בניו יורק. כשהגענו לכאן, כדי לקבל אישור עבודה הייתי צריכה לעבור בדיקות גופניות מדוקדקות של רופאים מטעם השגרירות, בנוסף לבדיקות ואישורים עדכניים מהרופאים המטפלים בשגרה. הכל היה תקין, כולל בדיקת פאפ והחלפת התקן תוך רחמי.
בנוסף, פתיחת תיק רפואי בניו יורק מחייבת פגישה ארוכה עם כל רופא ובדיקות מפורטות. גם בבדיקה הראשונה שעברתי אצל רופאת נשים בכירה וידועה, שכללה בדיקת פאפ נוספת, הכל נמצא תקין. אבל מספר חודשים לאחר מכן החלו כאבים קשים באזור הרחם בליווי דימומים וגינליים. בהתחלה זה היה רק בניגוב, כמעט לא שמתי לב שפתאום יש דימום בכל מתן שתן, ודי מהר התחלתי לאבד דם בכמויות שהצריכו פד עבה במיוחד עקב הדימום הקשה.
מעבר לדימום הרב והכאב המקומי איבדתי את היכולת לקיים יחסי מין כי הכאב הפך לבלתי נסבל והדימום היה אגרסיבי במיוחד. הנחתי שההתקן התוך רחמי זז ומכאן כל התופעות. חזרתי לבדיקה גינקולוגית בה לא התגלה שום ממצא חריג, אך הרופאה רשמה גלולות למניעת היריון במינון גבוה במיוחד (3 גלולות ביום לשלושה ימים, 4 לארבעה ימים וכך הלאה עד שהחפיסה תסתיים).
"מבחינתי, הרופאה הייתה הקוסמת שלי"
הגלולות באמת הפחיתו את הדימום משמעותית לכמה ימים, אך מיד כשהסתיימה החפיסה, הדימום היה "כמעיין המתגבר" והתחלתי לסבול מחולשה כללית, עייפות קיצונית וסחרחורות קשות כמעט עד עילפון. שלושה שבועות לאחר מכן, כמעט התעלפתי בבית ספר בו אני עובדת. רכזת השכבה שחררה אותי מהעבודה ישירות לרופאת הנשים. הרופאה שטיפלה בי לא עבדה באותו היום, אז "התפשרתי" על רופאת נשים אחרת.
עוד כתבות:
סרטן צוואר הרחם: אלו נתוני התחלואה בישראל
פרסום ראשון: מהשנה הבאה - חיסון פפילומה ל-9 זנים לתלמידי ח'
התקן תוך רחמי: האם הוא באמת פוגע בפוריות?
היא לא הצליחה לבצע בדיקה גופנית כי הדימום היה חזק מידי וצרחתי עם כל הלב מעוצמת הכאב, אך התעקשתי שההתקן חייב לצאת ממני היום ויהי מה. זה כמובן היה בלתי אפשרי. הרופאה הציעה שאגיע למחרת בבוקר, יום חמישי, לבית החולים בו היא עובדת ואקבל טשטוש כדי שהיא תוכל לבדוק אותי כראוי ולהוציא את ההתקן. בטיפשותי, לא היה לי נעים להפסיד יום עבודה נוסף, אך הייתי נחושה שההתקן יצא ממני.
התעוררתי מההרדמה והרופאה ליטפה לי את הראש ברכות ואמרה שהוציאה את ההתקן ושלחה לפתולוגיה. הסבירה בעדינות וסבלנות שכל מה שיוצא מגוף האדם בבית חולים חייב להישלח לבדיקה פתולוגית. לא ייחסתי לזה חשיבות, כל כך שמחתי שההתקן בחוץ. היה דימום קל, אך הכאבים נעלמו וחזרתי למחרת, יום שישי, לעבודה כאילו כלום לא קרה. הייתי מאושרת. מבחינתי, הרופאה הזו הייתה הקוסמת האישית שלי.
יום שישי בבוקר, שעתיים לאחר שהגעתי לעבודה קיבלתי טלפון מהמרפאה. עזבי הכל ותגיעי לשיחה עם הרופאה. ניסיתי לדחות את העניין, כי יום שישי לפני סופ"ש ארוך (קולמובוס דיי) ומה כבר יש לה לומר שאינו סובל דיחוי עד לאחר החג. המזכירה אמרה שזו ההוראה שקיבלה והרופאה דורשת שאגיע מיד. כשהגענו לשם, בן זוגי ואני, התברר שהדו"ח הראשוני של הפתולוגיה כל כך חמור, והפרוטוקול הרפואי דורש ליידע מיד את הפציינטית שהוצאת ההתקן לוותה בהוצאת גידול סרטני בן 4.5 ס"מ מצוואר הרחם.
הדיאגנוזה הייתה שזהו סוג אלים שמתפתח במהירות ואחריות הפציינטית לפנות לטיפול אונקולוגי בדחיפות. ניתוח רדיקלי, גילוי שהסרטן נגע בבלוטות הלימפה ואז טיפולים כימותרפיים והקרנות. בדיעבד, ההתקן הציל את חיי. לולא חששתי שזז, הייתי ממשיכה לחיות עם הדימום והכאב, כי לא נעים להטריד את הרופאה, הרי בדקה אותי לפני שלושה שבועות והכל היה תקין.
"דרשו ביופסיה - זה עשוי להציל חיים"
כיום אני מטיפה בלהט לנערות ונשים: בדיקת פאפ אינה מדויקת ואם יש דימום לא וסתי או כאבים, לא להסתפק בפאפ, לדרוש ביופסיה, זה עשוי להציל חיים. לצערי, בשנה האחרונה נפטרו מהמחלה 3 חברות בקבוצת "מתמודדות – סרטן צוואר הרחם". זה סרטן קשה ואלים, לכו להיבדק.
"מתמודדות - סרטן צוואר הרחם" היא קבוצת פייסבוק סגורה עבור נשים המאובחנות עם סרטן צוואר הרחם. לרגל שבוע המודעות התגייסו חברות הקבוצה לפרסם את סיפוריהן האישיים, וכמו כן לפנות גם לנשים מפורסמות מתחומים שונים שיחשפו את סיפורן כדי לעורר מודעות לנושא. מאחורי הקבוצה לא עומדת אף עמותה, חברה או גוף בעל אינטרס.
"הקבוצה שלנו נועדה, קודם כל - לעזור, לתמוך ולייעץ. לתת אחת לשנייה את העצות הקטנות והגדולות שאף אחד אחר לא יכול לתת. החברות בקבוצה כבר עברו את שלב האבחונים, הבירורים וההמתנה מורטת העצבים, והגיעו לשלב ההתמודדות עם הסרטן. חלקנו רק לא מזמן אובחנו ועדיין מעכלות את העניין, חלקנו מתמודדות עכשיו בפעם הראשונה או השנייה עם סערת הטיפולים הקשים, וחלקנו כבר אחרי - לומדות לחיות מחדש עם הפחד התמידי במקרה הטוב, או עם ההשלכות הלא פשוטות של הטיפולים במקרה הפחות טוב".
השבוע (28-21 בינואר 2019) חל שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם. הקמפיין #כזהקטן נועד להעלות את המודעות להתחסן מפני וירוס הפפילומה ולהקפדה לבדיקה השגרתית אצל רופאי הנשים והן להקשבה לגוף והתעקשות על בדיקות נוספות במקרה של דימומים וכאבים.
לפנייה לכתב/ת 
