"הוא השטן": איך הפך אר. קלי לאיש השנוא באמריקה?
כבר למעלה מ-20 שנה שאמריקה עוקבת אחר סיפורו הלא ייאמן של אר. קלי: מהנישואים לאליה בת ה-15, היחסים עם קטינות, קלטות הסקס, התביעות המרובות והמשפט ארוך השנים על פורנוגרפית ילדים. עכשיו, עם המיני-סדרה על קורבנותיו ותנועת Me Too אולי סוף סוף יעשה צדק
אר. קלי (או בשמו המקורי רוברט קלי) נשלף בימים האלה מהבוידעם, שם אופסן אחרי תור הזהב של הקריירה ארוכת השנים שלו בשנות התשעים עם הלהיט הגדול Believe I Can Fly מ-1998. קלי בן ה-52 לא ידע הרבה נחת בשנים האחרונות בעקבות כמה מעידות הפקתיות וניתוח חירום בגרונו בקיץ 2011. אולם אלו התגמדו ביחס לאיום התמידי שריחף מעליו נוכח שמועות על העדפותיו המיניות המפוקפקות. איכשהו המוזיקאי הצליח להתגבר על הצל הזה, עד היום. המיני-סדרה הדוקומנטרית Surviving R.Kelly - חושפת אותו בציבור כחובב נערות צעירות, שלא לומר, צעירות מדי.
עוד בערוץ המוזיקה:
נורית גלרון: "אני לא זקוקה לריאליטי"
אחינועם ניני: "אני ציונית, אני נגד ה-BDS"
דודו פארוק הוא העתיד של המוזיקה הישראלית
הסדרה Surviving R. Kelly שהופקה ועלתה ברשת לייפטיים האמריקנית מקבצת עדויות של כמה וכמה מנפגעות קלי לאורך השנים. רבות מהן מופיעות מול המצלמה כנשים בוגרות, מקצתן אפילו מבוגרות, אולם רבות מהן הכירו את המוזיקאי הוותיק לפני שנים רבות כשהיו בשנות העשרה לחייהן. הפנים השתנו, העיניים חכמות יותר, אבל הזיכרונות, כך הן מעידות, קפאו בזמן. הטראומה הייתה ונשארה. הן מעידות שהאיומים המרומזים והגלויים ששוגרו לכיוונן מצד קלי ומקורביו מנעו מהן לפתוח את הפה, עד עכשיו. אבל בעידן MeToo והעניין הגובר של התקשורת בסיפורי הקורבנות, הן מרגישות יותר בנוח לדבר מול המצלמה.
הנשים המפוכחות, שהלכו בצעירותן אחר אבק הכוכבים שהותיר אחריו המוזיקאי הנערץ, מדברות בסדרה בגלוי על החוויות המיניות שעברו עם קלי כשהיו הרבה מתחת לגיל ההסכמה – עם או בלי הסכמה. הן מספרות על האיומים שספגו לאחר מכן כדי שישמרו על שתיקתן ומכנות אותו שטן. קלי נהג בנשים הללו בבריונות קרת מזג לפני שניצל וזרק אותן לאנחות ללקק את הפצעים וגם אחרי כן. בעוד הוא ממשיך להפיץ להיטים, לגלגל מזומנים ולפתות נערות תמימות. עד היום קלי מחזיק במחיצתו נערות שנפלו בשבי אחריו. בין שאר המרואיינים בסדרה מופיעים גם הורים שעדיין מנסים לחלץ את בנותיהן מציפורניו וטוענים כי הוא כלא אותן.
היחסים המעוותים בין קלי בן ה-27 בזמנו, לאליה הצעירה, היו האקדח המעשן שהוביל עיתונאי בידור לפשפש בחייו הפרטיים. הסדרה אף מספקת עדות אישית בנוגע לאינטראקציה בין השניים, כשזמרת הליווי ג'ובנטה קאנינגהאם תיארה כיצד נהגו לקיים יחסי מין באוטובוס של מסע ההופעות. 24 שנים אחרי כן עורך דינו של קלי, סטיבן גרינברג, נזעק לנושא. "לפי הבנתי היא לא טענה שהיא בת 15, וכדי שהם יוכלו להינשא היה עליה לשקר בנוגע לגילה", אמר וטען בתוקף שמרשו לא ידע על גילה האמיתי של זוגתו. אלא שלרוע מזלו, קטע וידאו משנת 1994 צץ, ובו קלי מספר על עבודתו עם הזמרת הצעירה בת ה-14 לדבריו.
לפני שידור הסדרה קלי פנה לעזרת עורכי דינו בניסיון למזער נזקים, אבל האיומים שלו בתביעה כנגד ההפקה לא צלחו, וגם לא איומי הסרק האחרים שבאו מכיוונו. ב-4 בדצמבר הייתה אמורה להתקיים הקרנת בכורה מוקדמת של הסדרה בבית קולנוע. אולם היא בוטלה רגע לפני שהחלה לאחר ששיחת טלפון אנונימית הזהירה כי בקהל יש אדם עם נשק ובכוונתו לירות בנוכחים. ההמולה הזאת לא מנעה את שידור הסדרה, וגרושתו של קלי טוענת כי האיומים הללו רק מחזקים אותה ואת המרואיינות האחרות. "הם חשבו שהם יכבו אותנו, אבל הם רק הוסיפו שמן למדורה".
אז מה נותר לקלי לעשות? בינתיים הוא שומר על שתיקה, ונותן לעורך דינו לדבר. "אין קורבנות מתחת לגיל, ואין קורבנות של תקיפה מינית", קבע גרינברג בריאיון לרשת ABC, "הם לא ימצאו גם קורבנות לאלימות במשפחה. פשוט משום שזה לא קרה מעולם". גרינברג שכינה את הסדרה "זבל" המשיך והביע את בטחונו במקרה של הלקוח שלו שנראה אבוד מראש: "אני חושב שאר. קלי עומד להיות הלקוח הכי קל שהיה לי כי הוא לא עשה שום דבר רע ולא יוגשו נגדו כתבי אישום. כך שלא יהיה שום דבר לעשות".
האם זוהי סיבה לאופטימיות עבור קלי, האם הפעם הוא ייחלץ מהצרות הגדולות שלו? ובכן, 2018 היא לא 2008. כל כך הרבה קרה מאז. בעדויות שחשפה הסדרה, כל כך הרבה נשים חורצות את גורלו במשפט ציבורי-תקשורתי, והוא לא פחות הרסני מדיון משפטי. מצליח ועשיר ככל שיהיה, קלי יכול פשוט להסתתר בשקט בפינת חדר כלשהי ולקוות שהחדר הזה לא יהיה תא כלא. אין ספק שהקריירה שלו הסתיימה.
אולם מה שמעניין יותר מסיפורו האישי של קלי היא הסדרה Surviving R. Kelly שמשרטטת את התהליך שעברה החברה האמריקנית כולה, בעיקר בכל הנוגע לגיבוריה. במקרה של ביל קוסבי, ההאשמות התקבלו בהפתעה גדולה, שנים רבות אחרי מקרי האונס. במקרה של הארווי וויינשטיין, מעלליו של מפיק העל נשמרו כסוד מקצועי ידוע בתעשיית הקולנוע ונותרו חסויים עד לתחקיר הנפיץ של הניו יורק טיימס. ואילו במקרה של אר. קלי כולם ידעו, הסתבכויותיו נחשפו בתקשורת ולא רק כשמועות. זה לא הספיק להרשעה בבית משפט, וגם לקהל המעריצים והמעריצות זה לא הפריע, הם המשיכו לצרוך את המוזיקה שלו - עד היום. זוהי כנראה הבשורה הגדולה של תנועת MeToo - להזהיר אותנו כחברה, לא פחות מאשר להעניש את העבריינים עצמם.
