תם פסטיבל האיוולת / "פלג בחמישי"

ההיסחפות

שחר, בלבול, שועה ודוחא

"הוא חזר... יענקל'ה שוב משתלט על ליגת העל... העברה מגה גדולה". כך נשמעו בתחילת החודש חנפני התקשורת, כשבעלי מכבי חיפה קנה את ירדן שועה. "שחר חזר להיות המנהל המקצועי הכי טוב בארץ", הגדיל להיסחף המעריץ עמיחי שפיגלר. אפשר לחשוב שרכישת צעיר כישרוני שהמועדון לא הצליח לטפח בעצמו מבטלת כמעט עשור של נפילות וזגזוגים. עונה שהחלה עם מו אלאך, הסתיימה אצל מו אבו־יונס.

שועה אכן עושה רושם של שחקן מבטיח, אבל לפי הכותרות אפשר היה לחשוב שמדובר בקיליאן אמבפה. ואיזה רעש עשו פה בחודש האחרון מעופרי ארד! עוד ילד נחמד, שארבעה משחקים בגארבג'־טיים הספיקו למומחים כאן כדי להפוך אותו לג'ורג'יו קייליני. עד שבא שלומי אזולאי הטברייני, עבר בקלילות את קייליני, ונעץ סיכה בבלון הירוק.

שחר, בלבול ושועה. החלוץ עושה רושם של שחקן נחמד(איור: אופיר בגון)

במשחק הראשון תחת לחץ, מול אחת מנמושות הליגה, מרקו בלבול ושחקניו קרסו. אולי בגלל שהיריבה התייצבה בלי מאמן, לא היה לו עם מי לנהל קרב מוחות. "אף אחד לא הגדיר את הגביע כמטרה", אמר בלבול בסיום. "עפנו, אבל יש לנו עוד הרבה מטרות השנה"... סליחה? אם הגביע לא היה מטרה, איך אפשר לדבר על "עוד הרבה מטרות", ומה הן בדיוק? לעבור בטבלה את בני־יהודה נטולת שועה?

בלבול למד מהניסיון. לפני ארבע שנים, כשהודח באותו שלב ע"י קריית־שמונה בבעיטות הכרעה, הוא שיחרר את המשפט הבלתי נשכח "פנדלים זה לא הפסד". מכבי חיפה פיגרה גם אז ב־20 נקודות אחרי מכבי ת"א, וכשבלבול נשאל על ההמשך הוא השיב: "המטרה ללכת כמה שיותר גבוה. מבחינתי, התחזקנו עם אלירן עטר וקמארה, פגענו איתם בול"... כלומר ב־2015 הייתה להם מטרה אחת, והם קלעו פעמיים בול. היום יש להם הרבה מטרות, ושחר שוב קלע בול, עם בלבול.

בלבול והשחקנים. הבלוף התגלה בדוחא(צילום: אלעד גרשגורן)

בקיצור, כולם נסחפו, זה נגמר בים, ולך תמצא מציל בינואר. בעצם כבר יש! פרשן אחד, שהילל את מדיניות טיפוח שחקני הבית, אפילו אמר אחרי ההדחה בדוחא: "מכבי חיפה צריכה להמשיך להשקיע בצעירים מקומיים כמו מקסים פלקושצ'נקו". ברור, ואז הפועל חיפה תיאלץ להשקיע בצעירים מקומיים כמו מתן חוזז. אבל על יואב כץ החצרנים ילגלגו, ואת "יענקל'ה" יהללו. עכשיו גם ברור למה התכוון שחר כשהצהיר בעבר ש"בעיר חיפה אין מקום לשתי קבוצות". שועה הוחתם כי בעיר ת"א אין כנראה מקום לשלוש קבוצות, ואפילו בעיר סכנין, מתברר, יש קבוצה אחת יותר מדי.

המגוחכים

אלישע לוי ותורג'מן משנים גרסאות

אוקטובר 2017, עמיר תורג'מן חותם במ.ס אשדוד ומתפעם: "ההתרגשות גדולה כי זה המקום שגדלתי בו. הגעתי למועדון מסודר עם שחקנים טובים". אפריל 2018, תורג'מן מפוטר ומסכם: "כשהגעתי הקבוצה הייתה במצב גרוע, אובדת עצות לגמרי".

נובמבר 2018. תורג'מן חותם בבני־סכנין ומכריז: "ראיתי קבוצה טובה עם פוטנציאל מצוין. אני אוהב שיש עם מי לצאת למלחמה. המטרה להגיע לפלייאוף העליון. אני מביא את כל הידע שלי, ויש לי המון ידע". ינואר 2019, תורג'מן מרגיש שהכיסא מתנדנד ומתבכיין על מכת הפציעות: "רוב האנשים ששאלתי אותם מדברים על תקופת ההכנה שבמהלכה לא הייתי, וכנראה שלא הייתה מספיק טובה".

אלישע. אב-טיפוס למאמן הישראלי(צילום: עוז מועלם)

מאי 2018, אלישע לוי חותם במכבי פ"ת ומצהיר: "זו סגירת מעגל בשבילי, אני בטוח שתהיה לנו קבוצה טובה וחזקה, ושנהנה". ינואר 2019, לוי מפוטר ומפטיר: "כשלקחתי את המשימה הזו ידעתי שאנחנו הולכים למאבקים לא פשוטים".

תורג'מן ולוי הם אב־טיפוס של המאמן הישראלי. כשיחתמו – יתחנפו ויפגינו מנהיגות, כשיפוטרו – יתבכיינו ויברחו מאחריות. שניהם חזרו למעגל האבטלה דווקא אחרי שסגרו מעגלים, והכי מפחיד היה כשהם עבדו כצוות בנבחרת, ודירדרו אותה לאזור המקום ה־100 בעולם. האם זה קשור להכנה הגרועה של מאמני הליגה, ואיך זה קרה למרות שלשניהם יש המון ידע? לך תדע.

הבחילה

נישליס עוזר לבן של חבר

על מעללי רדיו חיפה והשדרן־חצרן דולב נישליס שמאדיר את הבוס של אשתו – מנהלת השיווק במכבי חיפה – כבר נכתב כאן בעבר. אלא שנישליס דואג לא רק למשפחה בירוק, אלא גם לחברים באדום.

זה קרה בתוכנית שנקראת "הפאנל", בהנחייתו, שם שטח את המונולוג הבא: "בשבוע שעבר אחד השחקנים נפצע או לא היה בסגל, ואז הכניסו את פאפאזוגלו פתאום לסגל. נכון, צריך גילוי נאות ואני הולך לדבר על בן של חבר וקולגה ובנאדם שגם משדר כאן ברדיו. אני מדבר על ליאור ברקוביץ', הבן של איל. הוא נמנה עם הסגל של הפועל חיפה, מתאמן בבוגרים. אני לא אומר על סמך מה שאני שומע ממנו אלא על סמך מה שאני שומע מחברים שלו לחדר ההלבשה. מעבר לזה שהוא דמות מרכזית בחדר ההלבשה, אני גם שומע שהוא טוב מאוד באימונים".

ברקוביץ'. איכשהו בחיפה זה תמיד מגיע אליו(צילום: ראובן שוורץ)

ואז הגיעה הנזיפה הפומבית במאמן שרון מימר: "למה לא לשים בסגל שחקן צעיר? השחקן הזה (תנאסיס פאפאזוגלו) לא בתוכניות, שיחררת אותו. אתה מחזיר אותו לחיים על חשבון ילד שאתה רוצה לגדל?"... הגילוי הנאות, אגב, לא כלל דיווח על הטיול שערך שבוע קודם נישליס בחברת אבא ברקוביץ' בלונדון, כולל תמונות בפייסבוק של שניהם מחובקים.

נישליס לא הסתפק בתעמולה המגעילה. באינסטגרם של התוכנית הועלתה שאלה לציבור: "בהמשך לדיון באולפן, מה דעתכם - הקרדיט מגיע לפאפאזוגלו או לברקוביץ'?". התוצאות לא איחרו לבוא: 65 אחוז תמכו בבן של איל, רק 35 אחוז בחלוץ הזר. מפתיע מאוד, מה עוד שהיווני נהנה מתמיכה גורפת של פוליקר, גליקריה, סרנגה, ספרופולוס וטריפונס.

ומכיוון שהמראיין אוהב לשאול שאלות, וחושב שצריך לכלול בסגל מי שמככב בחדר ההלבשה – הצגתי גם לו אתמול מספר קושיות: למה אתה עושה קמפיין לשחקן שלא נספר אפילו בקבוצה מליגת המשנה לנוער? כמה שערים כבש שם הילד בשתי העונות האחרונות (התשובה הנכונה היא 0)? למה לא ערכת סקר על צעירים שבלטו הרבה יותר ממנו? ותגיד, אתה לא מתבייש?

מימר. אנחנו מקווים שהוא לא נעלב מנישליס(צילום: עוז מועלם)

על כל אלה השיב החצרן מרדיו חיפה ב"אין תגובה". העיקר שאבא ברקוביץ' מרוצה, ושיקפוץ הפאפא של פאפאזוגלו.

הגראנד בלוף

מי באמת הגיע לטורניר הג'ודו

"גראנד פרי ת"א גאה לארח את השמות המובילים בעולם", טוחן כבר כמה ימים בראש הפרומו בערוץ שישדר את הטורניר הזניח למדי. ברקע מופיעות תמונות של ג'ודאינו, ובעיקר צילומים של שרת הרוח והצלצולים מירי רגב, כאילו שהיא אירה ויגדורצ'יק לפחות.

השמות המובילים בעולם? מתוך 56 מדליסטים אולימפיים – בג'ודו מחלקים מדליות בסיטונות, לפי משקל – חמישה בלבד ישתתפו בתחרות ת"א, כולל אורי ששון. יפן - המעצמה העולמית מס' 1 לא שלחה אף נציג, מגיאורגיה – אחת החזקות בענף – לא הגיעה נבחרת גברים, וכמעט בכל המשקלים (נשים וגברים) "השמות המובילים בעולם" נשארו בבית.

ג'רבי ופונטי. עובדים עלינו בעיניים(צילום: אורן אהרוני)

אבל תהיו רגועים, בשידורים שיחלו היום תשמעו שוב ושוב שהג'ודו הוא "הענף שהביא לנו הכי הרבה כבוד" (למרות שזה דווקא השייט), מירי נבו ומירי רגב יתרגשו עד דמעות כשנציגינו יעלו לפודיום, ובמקרה של מדליית זהב תושמע כנראה בשידור חי ברכה מראש הממשלה (כי אצלו הכל עכשיו כפוף לשימוע).

מילה זו מילה

"אני משוכנע שעובר להם בראש שאם הם יורדים למחצית ביתרון, איך משמרים את זה"

בוני גינצבורג, אלוף אסיה בבבל”ת, מנתח את המנטליות של התאילנדים שהובילו 0:1 מול סין