מנהיג מסוג אחר: מאור מליקסון חוגג 300 הופעות בב"ש
הוא היה שם בלאומית, ב-6:2 הכואב למכבי ת"א וכמובן באליפויות ההיסטוריות. לא סתם אלונה ברקת העידה עליו כי "כבר מזמן הפך לחלק מה-DNA של המועדון". הקפטן האהוב, שכמעט נחת בכלל בבני יהודה, חוגג את ההישג המרשים ובטוח שעוד יש לו עוד הרבה לתרום
הפועל באר שבע תתארח הערב (שבת, 18:15) באצטדיון רמת גן אצל הפועל רעננה. מבחינת הקפטן הבאר שבעי, מאור מליקסון, מדובר במשחק שיהווה ציון דרך מיוחד מאוד עבורו. מי שפרץ בגיל צעיר בבית"ר ירושלים, המשיך למכבי חיפה ואז התרסק וירד ליגה עם הפועל כפר סבא, ירשום הערב את הופעתו ה-300 בכל המסגרות במדי הפועל באר שבע.
עד כמה מדובר במספר מרשים? מליקסון הוא השחקן שרשם הכי הרבה הופעות רשמיות מבין השחקנים שלא גדלו במחלקת הנוער האדומה וניצב במקום ה-18 במספר ההופעות בתולדות המועדון. הקשר גם הבקיע עד היום 54 שערים שמדרגים אותו במקום ה-13 בכל הזמנים, אבל התחום בו תמיד היה חזק במיוחד הוא בישולים.
על פי הנתונים מהארכיון הפרטי של העיתונאי ודובר הקבוצה לשעבר, אייל חטב, מליקסון בישל 74 שערים שמציבים אותו במקום השלישי בתולדות המועדון ולא חסרים לו יותר מדי אסיסטים כדי לעבור את אליהו עופר (79) ורפי אליהו (82) ולכבוש את הפסגה.
בקיץ 2008 הקריירה של מאור מליקסון, אז בן כמעט 24, נקלעה לצומת דרכים משמעותית. נער הפלא נכשל במכבי חיפה וירד ליגה עם הפועל כפר סבא. הבעלים דאז של כפר סבא, אלי טביב, שידוע ביכולת שלו לזהות פוטנציאל של שחקנים, עבר להפועל ת"א עם מרבית הכוכבים ואפילו לא לקח את הקשר בחשבון. ההצעות היחידות שעמדו בפניו היו מבני יהודה ומ.ס אשדוד, קבוצות שרק רצו לשרוד בליגת העל והציעו לו שכר נמוך וחוזה קצר. ברקע, הייתה גם הצעה של גיא לוי, שאימן אותו בנבחרת הצעירה, להגיע להפועל באר שבע מהליגה הלאומית.
מליקסון וסוכנו דאז, משה עמר, נפגשו כדי לקבוע לאן השחקן יעבור. בעוד השניים מתלבטים בין בני יהודה לאשדוד, הטלפון של עמר צלצל. על הקו הייתה אלונה ברקת, שרק שנה קודם לכן רכשה את באר שבע וכבר הספיקה להיכשל בעונתה הראשונה בליגה השנייה. ברקת הציעה חוזה לחמש עונות ומליקסון נדלק מהרצינות שלה. "ראיתי שהם אנשים ישרים וטובים. כאלה שאפשר לסמוך עליהם", סיפר לימים.
פולין, צרפת, טוטו-טרנר
העונה הראשונה של מליקסון בבאר שבע הייתה סבירה. באר שבע לא הבריקה, אבל חזרה לליגת העל שבדיוק גדלה ל-14 קבוצות. גיא לוי, שהביא את הקשר, לא המשיך ובמקומו מונה גיא עזורי. אחד הצעדים הראשונים והמפתיעים של עזורי היה להציע למליקסון את סרט הקפטן, אך הוא סירב מיד, שכן הרגיש שאלעד בונפלד, הסמל המקומי, ראוי יותר ממנו לתפקיד. עוד לפני שהחלה העונה בונפלד נפצע ובפעם השנייה שקיבל את ההצעה לסרט כבר נגמרו לו התירוצים.
גם באשר למספר החולצה הוא לא עשה עניין. בתחילת דרכו בבאר שבע קיבל את החולצה עם המספר 10, אבל לאחר עליית הליגה חתם בקבוצה דוד רביבו, שביקש את המספר המחייב לעצמו. מליקסון ויתר ללא שום ויכוחים ורגע לפני האימון הראשון של העונה, שאל אותו איש המשק, פנחס אוחנה, איזה מספר הוא מעדיף. מליקסון ענה: "לא משנה. מצידי תן לי את המספר הכי מכוער". אוחנה החליט "לפנק" אותו עם המספר 24 ומליקסון זרם. בתחילת עונת 2010/11 ניסה מליקסון את הספרה 7, אבל מהר מאוד חזר למספר שמלווה אותו עד היום.
בינואר של אותה העונה החל מליקסון את החוויה האירופית שלו. סוכן השחקנים, דודו דהאן, שהיה אחד מאלו שהחליטו לוותר עליו בתקופתו בבית"ר ירושלים, רצה לסגור מעגל וחיבר את הקשר היצירתי עם ויסלה קרקוב הפולנית. מליקסון הרגיש שזאת הזדמנות חד פעמית בשבילו וכדי למצות אותה, אף ויתר על הצעה מפתה לשדרוג שכרו. הכסף לא היווה שיקול והקשר ראה לנגד עיניו את האתגר המקצועי וההשתתפות במפעלים האירופיים – דבר שנראה דמיוני מבחינת באר שבע של העת ההיא. התקופה שלו בפולין הייתה הצלחה וכללה גם זכייה באליפות. לאחר מכן שידרג את עצמו מליקסון והגיע לוולנסיין מהליגה הצרפתית.
בזמן ששיחק באירופה, שבה לאט לאט באר שבע לצמרת הכדורגל הישראלי ובעונת 2013/14 עם אליניב ברדה שחזר לקבוצת נעוריו וסחף את הקבוצה, אף נלחמה ראש בראש על האליפות עם מכבי ת"א. למליקסון היה ברור שיחזור מתישהו לבאר שבע, אך למרות הקמפיין המאסיבי שהחל ברשתות החברתיות, הוא לא הרגיש שמדובר בעיתוי המתאים. בקיץ 2014 הוא כבר היה עם רגל וחצי בלגיה ורשה, אך רגע לפני החתימה ביקשה אלונה ברקת להיפגש עימו. היא הניחה בפניו חוזה לחמש שנים בשכר נמוך מזה שהוצע לו מהפולנים, אך מליקסון, שידע כי מדובר בחוזה הגדול ביותר שברקת הציע לשחקן אי פעם, החליט לעשות פרסה ולחזור לקדנציה שנייה באדום.
ברקת נזכרה השבוע: "מהרגע הראשון האמנו בכישרון של מאור. נוצר חיבור מאוד מיוחד. גם כשהוא יצא לאירופה הוא תמיד אמר שכשהוא יחזור זה יהיה לבאר שבע. כשהאפשרות הזו עלתה, האוהדים יצרו קמפיין, שלחו לו הודעות וכשהוא בא הוא אמר 'באתי מאהבה'. זה חיבור מדהים".
אבל הציפיות הגדולות הובילו לאכזבה. מליקסון כבש בכל אותה עונה רק שער ליגה אחד בזמן שב"ש התרחקה ממכבי תל אביב וסיימה רק במקום השלישי. למליקסון היו נסיבות מקלות. הוא לא עשה מחנה אימונים יחד עם הקבוצה וסבל מקרע משמעותי בשריר הירך. היחסים בינו לבין אלישע לוי היו תקינים, אך נרשמה ביניהם מתיחות לפני גמר הגביע, כשהמאמן הודיע לכוכב שהוא לא יפתח בהרכב. מליקסון התקשה להסתיר את האכזבה ובסיום המשחק בו הובסה באר שבע 6:2 על ידי מכבי ת"א הוא מירר בבכי.
בניגוד לעונה הקודמת, אז הוא הגיע על תקן של משיח עם ציפיות אדירות, לעונת 2015/16 הגיע מליקסון על תקן של שחקן גיבוי לשני הכוכבים הגדולים של הקבוצה, מאור בוזגלו וטוני ווקאמה. למזלו, המאמן החדש, ברק בכר, נדלק עליו עוד במחנה האימונים והוא הפך לבורג מרכזי באליפות ההיסטורית כולל שער הניצחון ב-1:2 על מכבי תל אביב בבלומפילד ושער במשחק האליפות מול בני סכנין. מליקסון שחרר הרבה לחץ בסיום אותו משחק והרגיש שהוא החזיר לאוהדים שכל כך רצו לראות אותו חוזר ארצה. בהמשך הוא גם היה חלק משמעותי בזכייה בעוד שתי אליפויות ובשני קמפיינים מוצלחים באירופה.
מאז החזרה הוא משמש כאחד הקפטנים, והחל מאמצע העונה שעברה, כשאליניב ברדה נאלץ להפסיק לשחק, הוא גם הקפטן הראשון והסמל הגדול של באר שבע. אין לו את הכריזמה והמנהיגות הטבעית שיש לברדה, אבל הוא מנהיג מסוג אחר. "הוא השחקן הכי משמעותי שלנו בשלוש העונות האחרונות", אמר בכר בסיום העונה שעברה. מקורב לשניים הוסיף: "מערכת היחסים הזאת היא לא בגלל העיניים היפות של מאור, אלא בגלל שמהרגע הראשון הוא הוכיח לברק שהוא יכול לסמוך עליו. בגלל זה גם האוהדים מטורפים עליו".
העונה, כמו כל הקבוצה, גם מליקסון לא מבריק ויש לו שער אחד בלבד.
החוזה שלו אמור להסתיים בקיץ הבא ולמרות שכרגע הצדדים לא דנים בהארכת חוזה ברור לכולם שמליקסון יישאר בבאר שבע בשנים הקרובות, בין כשחקן ובין בתפקיד אחר.
אלונה ברקת גם הסבירה מדוע: "מאור מליקסון כבר מזמן הפך לחלק מה-DNA של הפועל ב"ש. הוא מביא איתו מנהיגות מסוג אחר, שקטה וצנועה, של דוגמה אישית והוכחה שמי שניחן בכישרון מדהים גם יודע לעבוד קשה ולהשקיע. בלי הרבה רעש, הוא מצליח בדרכו המיוחדת להתחבר לכל אחד ואחד. זכינו".
לפנייה לכתב/ת 
