בגלל חתול: רום בן ה-21 נאלץ לעשות דיאליזה בכל יום

צפו בראיון עם רום: 

רום ניר, סטודנט למנהל עסקים מגדרה, הוא רק בן 21 אבל כבר נדרש לעבור טיפול דיאליזה במשך 8 שעות בכל יום. הנסיבות שהובילו את הצעיר לחלות באי ספיקת כליות  קשה הן חריגות ביותר – זיהום ממושך במסתם הלב שלא זוהה בזמן, אשר גרם לקריסת תפקוד הכליות של רום. המקור לזיהום – חיידק הברטונלה בו נדבקים על פי רוב בשל שריטת חתול.

רום נולד כשהוא סובל ממום בלבו. בגיל שנה ועשרה חודשים הוא כבר עבר את ניתוח הלב הפתוח הראשון שלו במהלכו הושתל מסתם ביולוגי בלבו. בגיל 12 נזקק הצעיר לניתוח נוסף, אך רום מתאר כי המסתם המלאכותי לא הגביל אותו בעת התבגרותו.

"חייתי חיים רגילים לחלוטין עד גיל 19", משתף רום, "בחודש דצמבר 2016 נרשמתי למכון כושר. חזרתי מאימון ראשון במכון והרגשתי מאוד לא טוב. נכנסתי מתחת לפוך במיטה והפעלתי חימום אבל עדיין רעדתי בכל הגוף וסבלתי מצמרמורות".

רום פנה לרופא המשפחה בקופת החולים בה היה חבר וזה איבחן כי הוא סובל מאלרגיה. "במשך חמישה חודשים חייתי על אופטלגין", מוסיף הצעיר, "עבדתי אז במלצרות. הייתי קם, הולך לעבודה, מרגיש צמרמורות, לוקח אקמול או אופטלגין, מסיים את המשמרת והולך הביתה. ככה חייתי חמישה חודשים".

"גדלתי בבית שחיבק חתולים", רום ניר(צילום: אבי חי )

מצבו של רום הוסיף להידרדר בהדרגה עד שהוא פנה ביוזמתו לחדר מיון בבית חולים קפלן. "חזרו בדיקות דם ששיקפו מצב בריאותי מאוד חמור. הבנתי שאלרגיה זה לא. הייתי מאושפז במשך חמישה שבועות בלי שידעו מה יש לי. כל המומחים מכל המחלקות הגיעו לבדוק אותי. זו הייתה תקופה מאוד קשה מבחינה מנטלית. אני אדם חזק, אבל בחמשת השבועות הללו אתה נמצא בחוסר ודאות והמצב הגופני שלך ממשיך להתדרדר", משתף רום.

אחרי שבועות ארוכים של בדיקות מקיפות גילו הרופאים כי רום סובל מזיהום שנגרם מחיידק הברטונלה אשר גרם לו לכשל במסתם שהושתל בליבו. הפגישה בה התבשר הצעיר כי עליו לעבור ניתוח לב נוסף נחרטה עמוק בזיכרונו: "אני לא אשכח את הפגישה הזו – זה היה יום רביעי. זימנו אותי לחדר שבו ישבו כל הקרדיולוגים והכירורגים הבכירים. הם אמרו לי שביום ראשון אני עובר ניתוח לב דחוף. לקח לי זמן לעכל את זה".

הוא מוסיף: "החיידק התיישב על המסתם וגרם לזיהום שלו. כשהוציאו אותו, המסתם היה נראה כמו חתיכת צינור אטומה עם בוץ. הייתי קרוב מאוד לאי ספיקת לב. זרימת הדם נפגעה קשות דבר שגרם לפגיעה בכליות. אם היו מאבחנים את הזיהום בזמן כנראה כל הסיפור היה מסתיים מהר".

רום אובחן כסובל משרטת החתול, מחלה זיהומית אשר נגרמת כאמור על ידי חיידק המועבר לרוב באמצעות שריטה או נשיכת חתול. "חתולים הם אחת האהבות הגדולות של אימא שלי", מפרט רום, "גדלתי בבית שמחבק חיות. אף אחד לא העלה בדעתו שדבר כזה יכול לקרות. אף פעם לא הזהירו אותי מפני חתולים או בעלי חיים אחרים. היום אני לא מפחד מחתולים, אבל בוא נגיד שאני לא אשכח להם את זה. אני לא שונא חתולים, אבל את מה שהיה אי אפשר להחזיר. מאז המקרה אני משתדל להתרחק מהם. היום כבר אין לנו חתולים בבית".

מרותק למכונת הדיאליזה במשך 8 שעות ביום(צילום: אבי חי )

הפגיעה בלב גרמה לנזק בלתי הפיך לכליות

הניתוח להחלפת המסתם של רום היה מורכב ודרמטי במיוחד – במהלכו סבל רום מדימום מסיבי והוא הובהל לטיפול נמרץ. "אני ישנתי בזמן הזה ולא הייתי מודע לבלאגן, אבל סיפרו לי שביקשו שיאמרו עליי פרקי תהילים", מתאר החולה.

אחרי ההתאוששות מהניתוח השתפר מצבו של רום והוא הפסיק לסבול מהצמרמורות, אך הזיהום ממנו סבל והפגיעה בשריר הלב הסבו לו נזק בלתי הפיך לכליות. "הנוגדנים שהגוף ייצר להילחם בזיהום גרמו לתפקוד כלייתי של 30 אחוז. בשנה וחצי האחרונות אני מטופל במרפאה נפרולוגית ומקפיד על תזונה מיוחדת ומקבל תרופת". לפני כחודש וחצי החמיר מצבו של רום והוא נאלץ להתחיל בטיפולי דיאליזה.

דיאליזה היא תהליך שבו מוצאים באופן מלאכותי את עודפי הפסולת והנוזלים שמצטברים בדם, אשר במצב תקין אמורים להיות מסוננים על ידי הכליות. בזמן ההליך מחבר רום את מכונת הדיאליזה אל ביטנו באמצעות צינור המצוי באופן קבוע בגופו.

"חולי דיאליזה סובלים מנזקים ארוכי טווח ותוחלת החיים שלהם קצרה יותר מיתר האנשים", מסביר רום. מעבר לנזקים הרפואיים, רום מתאר כי התהליך מצריך ממנו להישאר בתחום חדרו במשך 8 שעות בכל יום. "המכונה מבצעת ארבעה מחזורים", מפרט החולה, "כל מחזור הוא בן שעתיים. זה אומר שבמשך 8 שעות ביום אני מרותק לחדר. התחושה הפיזית של דיאליזה היא גם לא נעימה כל כך. הכניסה והיציאה של חומר גורמים לאי נוחות וכאב. להיות חולה דיאליזה זה תענוג מאוד מפוקפק".

"תרומת כליה היא הפיתרון הנכון", רום ומכונת הדיאליזה(צילום: אבי חי )

רום מסביר כי האלטרנטיבה המיטבית עבורו היא קבלת תרומת כליה: "השתלה זה הפתרון הנכון ביותר עבורי. דבר ראשון בדקנו התאמה במשפחה, אבל לצערי סוג הדם של הקרובים לא התאים או שהם לא יכולים לתרום בגלל סיבות רפואיות אחרות. זה היה מאוד מאכזב".

רום מצוי כיום בתהליך כניסה למאגר המועמדים להשתלה של אד"י, אך מתאר כי הוא תולה את עיקר יהבו בקבלת תרומה מאדם חי. "אנשים בארץ ממתינים זמן ארוך מאוד לתרומות. אני חושבים שאנשים בארץ לא מודעים לעניין תרומת כליות. יש מספר עמותות שפעילות בתחום, אבל עיקר המודעות היא בקרב הקהילה הדתית בארץ.

"זה לא דבר מובן מאליו לתרום חלק מעצמך, תרתי משמע, אבל מצד שני אפשר לחיות ולתפקד נורמלי עם כליה אחת. בשיחות שערכתי עם תורמים הם כולם מספרים על תחושת הסיפוק האדירה. זה מעשה אצילי – הצלת חיים של מישהו אחר".

חשבת פעם האם אתה היית מסוגל לתרום איבר לאדם חולה?

"האמת שלא", מודה רום, "אף פעם לא הייתי במקום שהוא באמת בריא, אז לא חשבתי על זה. בזמן האחרון התחלתי לחשוב אם הייתי מסוגל לתרום כליה אם הייתי בריא אבל לא הגעתי לתשובה".