בג"ץ שלח את סתיו שפיר והאוצר לדון על שקיפות העברות הכספים הממשלתיים
ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה של שפיר ופרופ' זליכה כנגד משרד האוצר, בדרישה לקבל גישה למערכת "מרכב"ה" בה נעשות העברות הכספים של משרדי הממשלה. שפיר: "כספי ציבור גולגלו ע"י פוליטיקאים לשחיתויות במיליארדי שקלים"
בית המשפט העליון קבע היום (ב') כי חברת הכנסת סתיו שפיר (העבודה), משרד האוצר ומרכז המחקר והמידע של הכנסת יקיימו הידברות ביניהם "על מנת לבחון האפשרות להגיע להסכמות, נוהל או מזכר הבנות, לצורך שיפור הפיקוח הפרלמנטרי. זאת על מנת להגביר את שקיפות נתוני התקציב, הן ברמת התכנון והן ברמת הביצוע בפני ועדת הכספים או ועדה אחרת של הכנסת".
סתיו שפיר באולפן ynet: "האוצר שומר מיליארדי שקלים לקומבינות פוליטיות"
בג"ץ לאוצר: "יצא המרצע מן השק, לשיטתכם יש לחברי הכנסת זכות לקבל רק מידע מתווך"
ההחלטה באה בעקבות עתירה של שפיר ופרופ' ירון זליכה כנגד משרד האוצר, בדרישה לקבל גישה למערכת "מרכב"ה" בה נעשות העברות הכספים של משרדי הממשלה. זאת מבלי שתהיה לחברי הכנסת אפשרות לשנות משהו בהעברות.
בג"ץ קבע כי לאור התקרבות הבחירות, הצדדים יעדכנו את בג"ץ בסיכום ביניהם עד לראשון באוגוסט השנה, אחרי שכבר יהיה ברור מי יהיה שר האוצר הבא, ומה תהיה עמדתו. בנוסף ידרשו הצדדים להשיב בכתב על שאלה שהועלתה בדיון ולא קיבלה מענה מסודר - האם בפרלמנטים אחרים קיימת סמכות כמו זו ששפיר מבקשת.
"כספי ציבור גולגלו על ידי פוליטיקאים לשחיתויות במיליארדי שקלים"
שפיר הגיבה להחלטת בית המשפט ואמרה "אני מברכת על החלטה חשובה של בית המשפט העליון שמבין היטב כי לאזרחי ישראל זכות לדעת מה קורה בכספי המסים שלהם, ושחובתנו בכנסת להכיר את כל הנתונים כאשר אנו מצביעים על התקציב".
שפיר הוסיפה כי "בשנים האחרונות חשפתי איך כספי ציבור גולגלו ע"י פוליטיקאים לשחיתויות במיליארדי שקלים, וכיצד האוצר הסתיר מהכנסת רזרבות תקציביות של 20 מיליארד שקל. את הכסף הזה צריך ואפשר להפנות מיידית לבתי החולים הקורסים ולקשישים, ורק כשיהיה פיקוח צמוד ומלא על איך מתנהלת הקופה הציבורית, נוכל להגיע לשם. שקיפות היא התרופה היחידה נגד שחיתות - ואם לא היה לאוצר מה להסתיר, הם היו מצטרפים למאבק שלי כבר מזמן, ולא מתנגדים לו".
עורך דין חגי קלעי שייצג את שפיר בעתירה יחד עם עורכי הדין רן רוזנברג ואביטל סומפולינסקי אמר: "ניסיונות ההידברות למען הגברת השקיפות קודם להגשת העתירה כמו גם אחריה נותרו ללא מענה. ניתן לקוות שהאוצר יפעל לא רק בהתאם ללשון ההחלטה אלא גם בהתאם לרוחה, ויאפשר פיקוח אמיתי של הכנסת על תקציב המדינה. זהו האינטרס הציבורי המשותף לכל הצדדים ויש לפעול להגשמתו".