חצי עבודה / הכל מקצועי
מצד אחד: מכבי חיפה השתדרגה בזכות הרכש הישראלי הנוצץ שעשתה. מצד שני: למרות הזר החדש מנואל איטורה, בפאזל שלה עדיין חסרים חלקים חשובים
בניגוד לרוב מדינות אירופה, בישראל חלון ההעברות לא נסגר השבוע. יש עוד זמן, וכמו תמיד נראה המון מהלכים של הרגע האחרון, אבל לפחות בינתיים ברור שמכבי חיפה היא הקבוצה הפעילה ביותר.
לטבלת ליגת העל
מירדן שועה ביום הראשון של החלון, דרך מקסים פלקושצ'נקו והחזרת מוחמד אבו-פאני, ועד ההודעה על הצטרפותו של מנואל איטורה הצ'יליאני אתמול. טוב או רע? על זה אפשר להתווכח, אבל על כמות המהלכים לא, ועכשיו צריך לראות האם הפאזל מורכב בחיפה כמו שצריך.
כמו בכל פאזל, נוח יותר לבנות קודם את המסגרת, וזה מה שעשה מרקו בלבול כשהגיע. המסגרת היא שיטת המשחק, מעבר למערך של שלושה בלמים. בלבול, לפחות כרגע, לא זז מהמסגרת ומהשיטה גם כשאין שחקנים מתאימים, כמו מול סכנין בגביע, מה שהוביל להדחה. המערך החדש עושה את העבודה הגנתית. בשישה משחקי ליגה תחת בלבול חיפה ספגה רק שער אחד וגם הוא, של תומאש סיבוק, הגיע מכדור קרן. כן, חיפה של בלבול לא ספגה אפילו שער אחד במשחק שוטף בליגה. מרשים.
מוסר עבודה
אבל לכל מטבע שני צדדים, או יותר נכון בכל קבוצה צריך להשקיע מחשבה גם בהגנה וגם בהתקפה. חיפה החדשה לא סופגת, אבל גם קשה לה מאוד להבקיע. שני המשחקים האחרונים שלה בליגה הסתיימו ב-0:0 והתחושה היא שהדבר יכול להימשך. ההחלטות המקצועיות של בלבול כמובן חשובות, לטוב ולרע, אבל הוא רק חלק מהעניין. מאמן, כפי שרבים כבר הבינו, הוא לא הדבר העיקרי שיבדיל בין הצלחה לכישלון במכבי חיפה אלא קודם כל סגל השחקנים, או יותר נכון בנייה נכונה של הקבוצה. ופה, גם אחרי ההחתמות החדשות, יש הרבה סימני שאלה.
את הסגל צריך להתאים לשיטה. בדרך בה מכבי חיפה הנוכחית משחקת היא אמורה לנסות לשבור הגנות צפופות בעיקר דרך ארבע עמדות - שני המגינים, שללא שחקני קו אחרים אחראים על ריווח המשחק והעבודה ההתקפית מהאגפים; אחד החלוצים, שצריך לרדת למטה ולעזור בניהול המשחק; והקשר ההתקפי יותר במרכז, שחייב להיות בעל יכולת מסירה גבוהה. הקשר שלידו, אגב, זקוק לתנועה טובה ללא כדור כדי למלא את החסר ברחבה בזמן שאחד החלוצים יורד לאחור.
אפשר לראות את חשיבות העמדות האלה בטבלת השחקנים שהכניסו הכי הרבה מסירות מפתח, כלומר יצרו עבור אחרים, מהיום בו בלבול הגיע לקבוצה. מדובר בחלוץ ניקיטה רוקאביצה (למרות שאינו קלאסי למשימה), בקשר ההתקפי ביותר סינטיהו סלליך (שאין לו יכולת מסירה גדולה על שטח קטן) ובשני המגינים, ארנסט מאבוקה ורז מאיר, שעבורו לא מדובר בפעולה מושלמת מכיוון שהוא משחק בצד שמאל עם רגל ימין, דבר שפוגע בריווח מהאגף הזה. אלה בדיוק אותן עמדות מדוברות.
ההחתמה של שועה מתבקשת, משום שמעבר להיותו סקורר מוכשר הוא גם יודע לייצר עבור אחרים, ובגדול. רק דור מיכה ומאור מליקסון, שניים מהמוסרים הטובים ביותר בישראל, רשמו העונה יותר מסירות מפתח ממנו. שועה, בניגוד אליהם, עוד שיחק בקבוצה שלא מחזיקה הרבה בכדור. מגן עם רגל שמאל לא הצטרף בינתיים, ומדובר במצרך חובה מבחינת חיפה. באותה מידה היא זקוקה למוסר יצירתי שחסר לה כרגע במרכז המגרש.
השחקנים שלא הגיעו
רגע, מה עם פלקושצ'נקו, הוא לא אמור להיות השחקן הזה? לא בטוח. התכונה הבולטת שלו היא בעיטה מרחוק, ואת זה יש לו ברמה הגבוהה ביותר (בישראל לפחות). מצד אחד הוא כמעט לא נכנס לרחבה: רק שלוש בעיטות שלו הגיעו מתוכה מתוך 27 בעיטות העונה בסך הכל. מתוך 561 מסירות שחילק, רק שלוש היו בתוך הרחבה. מצד שני, הוא לא מחלק הרבה מסירות מפתח לשחקנים שכן נכנסים לרחבה. למרות זאת, פלקושצ'נקו משדרג את מכבי חיפה. יש לו יכולת דריבל ומסירה על שטח קטן, אבל ממוצע המסירות המשמעותיות שלו בהתקפה טוב רק במעט מזה של שלומי אזולאי למשל.
כדי שמכבי חיפה תהיה באמת קבוצה טובה ותחרותית במערך הקיים, היא חייבת את אותם שני שחקנים - יוצר מהמרכז ומגן שמאלי התקפי. אתמול היא הודיעה על סיכום עם שחקן מסוג אחר, מנואל איטורה הצ’יליאני, קשר אחורי שהופיע בכמה במות גדולות בקריירה ושוחרר מוויאריאל.
אפשר להבין את הרעיון של בלבול מאחורי החתמת איטורה: הוא רצה לצרף לסגל הצעיר שלו שחקן מנוסה וקשוח שמחלץ כדורים, דבר שאיטורה עושה מצוין, כדי למנוע מצב שאליסון דוס-סנטוס פותח בהרכב כקשר במשחק גביע. איטורה מאפשר את זה, אבל הוא מבוגר, עבר לאחרונה פציעה ממנה לא החלים בקלות, והוא בוודאי לא השחקן שיבשל שערים (הבישול האחרון שלו היה בנובמבר 2017). ההחלטה להביא אותו לא מראה על מחשבה לטווח ארוך.
יכול להיות שההחתמה של איטורה לא באה על חשבון מישהו אחר, אבל כרגע יש במכבי חיפה שישה זרים רשומים, כך שמבלי לשחרר שחקן היא לא תוכל להחתים שחקן נוסף התוספת שהיא צריכה כדי להגיע למקום אליו היא שואפת.
לפנייה לכתב/ת 
