"הפכתי למגינה הראשית של ראש הממשלה": המסע של רגב לצמרת הליכוד
בכותל, במפגש עם פעילות ובסלפי ברחוב: רגע לפני הבחירות ליווינו את שרת התרבות במסע הקמפיין שלה. רגב סיפרה על השאיפה לכהן במשרד לביטחון פנים ועל הסגנון הבוטה: "מהפכות לא עושים בליטופים". על נתניהו: "לא מאמינה שהוא חס ושלום לא יעריך את הפעילות שלי"
כבר יותר משתי קדנציות ששרת התרבות מירי רגב היא אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת במערכת הפוליטית. בימין היא נחשבת לפוליטיקאית האהובה והפופולרית ביותר, בעוד שבשמאל ובמרכז רואים בה "סדין אדום". רגע לפני הפריימריז בליכוד, שבהם תנסה שוב לכבוש את הצמרת, הצטרפנו אליה לפגישות ולכנסים הפוליטיים.
כל העדכונים וכל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
הוויכוחים סביב דמותה של רגב נוגעים בעיקר לקו הימני החריף ולסגנון הבוטה שהביאה איתה לכנסת מי שהייתה פעם דוברת צה"ל, והפכה בהדרגה לאחת הפוליטיקאיות הכי מסוקרות, לטוב ולרע, ולכזו שכל אמירה שלה מעוררת מהומה שלמה.
שבוע וחצי לפני הפריימריז התלווינו אליה לפגישות עם הפעילים, לאירועים מתוקשרים ולכנסים הפוליטיים שאמורים לקבוע את מיקומה ברשימה הבאה של הליכוד לכנסת. מהתומכים הכי נהלבים דרך החיסולים הפוליטיים, שידועים ככאב הראש של כל פריימריז, ועד לברכות מהרבנים.
בדרך היא דיברה על השאיפות לעתיד (המשרד לביטחון פנים ויום אחד גם ראשות הממשלה), על המאבק הבלתי פוסק עם רבים מאמנים ישראל שהאשימו אותה בהרס התרבות ("אני לא עוברת להם בגרון. הזזתי להם את הגבינה. לא נוח להם שהעברתי תקציבים מהמרכז לפריפריה ושביקשתי שליד הכינור יהיה גם עוד").
היא סיפרה גם על הסגנון הבוטה שלה ("הכי קל להסתובב בפרימיירות עם כוס שמפניה, אבל מהפכות עושים באמצעות ניעור המערכת ולא על ידי ליטופים"), על המחיר האישי ("הילדים שלי משלמים מחיר, גם ההורים שלי חוטפים אש בגלל שאני מירי רגב. לפעמים בגלל הרצון שלהם להגן עליי המחיר גדול יותר").
רגב, שביום שלישי הקרוב תעמוד שוב לבחירת מתפקדי הליכוד במסגרת הפריימריז במפלגה ותנסה לכבוש שוב את צמרת הרשימה לכנסת, התייחסה כמובן גם ליחסיה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הוא ראש הממשלה הכי טוב שהיה פה. אין עוד שר בליכוד שמשמש מגן אנושי כמוני. מאמינה שאם יהיו רשימות מומלצים אני אהיה חלק מהן, לא מאמינה שראש הממשלה חס ושלום לא יעריך".
הבעיה היא לא עם המהפכות שאת מובילה. רוב הביקורת כלפייך היא בגלל הסגנון שאת מביאה.
"מהפכות עושים על ידי ניעור המערכת עם כל המחירים הכרוכים בזה. לא הייתי מצליחה לעשות שום מהפכה עם סגנון אחר".
למה היית צריכה לקרוא לאמנים קפוצי תחת? לצעוק להם בפרצוף קאט דה בולשיט? לריב עם גילה אלמגור?
"כשהן קראו לי בהמה עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, זה בסדר? מה רוצים שאעשה? שאוריד את הראש ואקבל את זה?"
יוזמת הדגל שלך נכשלה. חוק הנאמנות בתרבות שקומם עלייך את כל האמנים נבלם בסוף. לא הצלחת.
"החוק עבר קריאה ראשונה ויש לו דין רציפות (ניתן לחוקק בקדנציה הבאה מאותה נקודה שהפסיקו, מ.א.). הבעיה היא שליברמן וכחלון נבהלו ושיתפו פעולה עם השמאל".
הפכת את עורך בכנסת? פעם דבררת את ההתנתקות במרץ והיום את מציגה קו ימני כדי למצוא חן?
״לא הפכתי את עורי. הייתי דוברת במדים וכשאתה משרת בצבא, לובש מדים, הדעות האישיות לא רלוונטיות".
לפנייה לכתב/ת 
