חברה סינית הכפישה עו"ד ישראלית בפייסבוק - ותפצה

יצרנית מסגרות משקפיים, המצויה בסכסוך עם בעלה של האישה, סירבה להסיר הפרסום ברשת. בית המשפט חייב אותה לשלם על כך 30 אלף שקל

עו"ד יצחק חזות, פסקדיןפורסם: 01.02.19 , 08:27

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את יצרנית מסגרות המשקפיים הסינית ZHOU DANFENG בפיצויים של 30 אלף שקל בגין פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיותה של עורכת דין ישראלית, עקב פרסום פוסט מכפיש בפייסבוק. השופטת יסכה רוטנברג דחתה את טענת החברה שלפיה מדובר בפרסום מותר, והדגישה שהחברה צירפה לפוסט תלונה שנסגרה בהיעדר אשמה פלילית.

ב-2014 הפנו מכרים את תשומת לבה של עורכת הדין לפוסט שהעלתה החברה הסינית, המצויה בסכסוך עסקי עם בעלה, ובו פרטים אישיים ומכפישים על אודותיה. לפוסט צורפו צילומי מסמכים שונים, בהם אישור על הגשת תלונה במשטרה בגין עבירות מרמה ועושק, עמוד של כתב תביעה שהוגש נגד בני הזוג, החלטה על הטלת עיקולים ודף מידע על אודות עסקת נדל"ן שביצעה.

בית המשפט קבע:

"שיתוף פוסט מכפיש בפייסבוק נחשב לשון הרע"

עו"ד עופר רוזנבלום, פסקדין

פסק דין עקרוני הבחין בין הקלקה על כפתור ה-Like לבין לחיצה על share: בעוד שהראשון אינו הוצאת דיבה, שיתוף תוכן עשוי להיחשב ככזה

ביהמ"ש: שיתוף פוסט מכפיש בפייסבוק נחשב לשון הרע

לאחר שבקשות להסרת הפוסט המכפיש נדחו, היא הגישה תביעה נגד החברה באמצעות עוה"ד אמיר אלטשולר ועדי אמיתי ממשרד אלטשולר-ולנר, ובה טענה שהפוסט פורסם בכוונת זדון ובמטרה ללחוץ עליה ועל בעלה.

לדבריה, הפרסום העיב על התנהלותה הכלכלית, ייחס לה ביצוע עבירות פליליות שלא היו ולא נבראו (תלונה שהוגשה נגדה נסגרה עוד לפני עליית הפוסט), רמס את כבודה וגרם לה נזק אישי ומקצועי.

החברה הסינית, שיוצגה על ידי עוה"ד שלי נחום ואילן גלמן, טענה מנגד שמדובר בתביעת השתקה וכי בסך הכול מדובר בצילום של החלטות ומסמכים פומביים המותרים לפרסום. לדבריה, הפוסט חוסה תחת ההגנות של "אמת בפרסום" ותום הלב.

אבל השופטת יסכה רוטנברג קבעה כי החברה אחראית לפרסום לשון הרע. את הפוסט, ציינה, יש לבחון כמכלול, ולפיכך - די בכך שהוא כלל מידע על תלונה ועיקולים כדי לקבוע שמדובר בהוצאת דיבה. פרסום על הגשת תלונה בגין מעשים פליליים חמורים ועל הטלת עיקולים, הובהר בפסק הדין, עלול להשפיל, לבזות ולפגוע בשמה הטוב של עורכת הדין ובפרנסתה.

באשר לטענה כי מדובר בפרסום מותר קבעה השופטת כי אמנם דברים שנאמרו בהליך שיפוטי מותרים לפרסום בנסיבות מסוימות, אך זאת רק אם הם הופנו למי שנחשב "צד למשפט", ולא כשהם מופצים ברחבי הפייסבוק. היא הוסיפה כי הפוסט כלל גם מסמכים לא משפטיים כמו התלונה במשטרה.

בהמשך פסק הדין נדחתה טענת החברה ל"אמת בפרסום". השופטת רוטנברג הזכירה שהתלונה נגד עורכת הדין נסגרה בהיעדר אשמה, כך שלא מדובר בפרסום אמת. בהקשר זה הובהר כי החברה נהגה בחוסר תום לב כשלא ציינה שמדובר בתלונה שנסגרה ואף סירבה בתוקף להסיר את הפרסום.

עוד התקבלה הטענה שלפיה הפרסום על הבעלות בנכס פגע בפרטיות עורכת הדין, מאחר שהחברה הסינית קישרה בינה לבין המידע המפורסם ברשת מבלי להסגיר את זהותה. בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת בפיצויים של 30 אלף שקל בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל.