מקור לשחיתות או צורך דמוקרטי? גסיסת הפריימריז בישראל
הבחירות הפנימיות לא היו כאן תמיד, ולמרות שבליכוד והעבודה שומרים על המסורת, השחקנים החדשים זנחו את דירוג הח"כים על-ידי חברי המפלגה והכול נקבע על-ידי היו"ר: "מפלגות שתלויות במנהיג שלהן, לא יתקיימו בלעדיו"
לקראת סוף החודש יצטרכו המפלגות השונות להגיש את רשימותיהן בבחירות, והפוליטיקאים הוותיקים והצעירים כאחד עושים כל שביכולתם כדי להתברג הכי גבוה שאפשר. למרות שבכמה מפלגות עדיין מתקיימות בחירות פנימיות בקרב חבריהן, ההליך הדמוקרטי שמדרג את הפוליטיקאים מתבצע פחות ופחות ברשימות החדשות.
כל העדכונים וכל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
השיטה של בחירות פנימיות למועמדי המפלגה לכנסת, הידועה לרוב בכינוי הלועזי "פריימריז", לא הייתה כאן תמיד. מאז קום המדינה, השיטה הנפוצה לשיבוץ הרשימות לכנסת הייתה "הוועדה המסדרת". הוועדה כללה מספר מצומצם של בכירים, שקבעו את סדר הרשימה, והביאו אותו לאישור סמלי של נציגי ועידת המפלגה.
עוד בסדרת "להבין את הבחירות":
השיטה שחוסכת כאב ראש פוליטי - אבל לא מקודמת בישראל
הראשונה שזנחה את הוועדה המסדרת הייתה מפלגת ד"ש, שעם הקמתה לקראת בחירות 1977 הפקידה את בחירת הרשימה בידי כלל חברי המפלגה. השיטה הזו תפסה תאוצה משמעותית בשנות התשעים, כששתי המפלגות הגדולות – הליכוד והעבודה – ביטלו גם הן את הוועדה המסדרת. חלק מהמפלגות העבירו את הבחירה לכלל חברי המפלגה, וחלקן העבירו אותה לידי גופים רחבים המייצגים את החברים, כגון מרכז המפלגה. ההשראה לפריימריז הייתה ארצות הברית, שם משתתפים חברי המפלגה בכל מחוז בבחירת המועמד שיתייצב נגד מועמד המפלגה היריבה.
הנהגת הפריימריז בישראל נתפסה תחילה כמהלך להגברת הדמוקרטיה, והעברת הכוח להמונים, על חשבון הוועדות המסדרות שדבקה בהן תדמית שלילית של סיאוב ועסקנות. בשיאן אימצו את הפריימריז בשנת 1996 כל ארבע המפלגות הגדולות. אך בהמשך ירדה גם קרנם של הפריימריז. תופעות שליליות כגון מפקדי ארגזים, ותרומות בלתי חוקיות למועמדים חשפו חסרונות משמעותיים גם בשיטה זו והכתימו אותה בעיני רבים בציבור.
עם הקמתה של מפלגת "חוסן לישראל"
בחודש שעבר, פורסם תקנון המפלגה הקובע בין היתר כי רשימת מועמדי המפלגה לכנסת תיקבע באופן בלעדי על-ידי היו"ר בני גנץ,
ולא תיבחר בבחירות מקדימות. בכך הצטרפה המפלגה החדשה לקבוצה הולכת וגדלה של מפלגות חדשות שמוותרות על תהליך דמוקרטי פנים-מפלגתי לקביעת הרשימה, פריימריז, ומותירות את הבחירה באופן בלעדי בידי היו"ר.
בין המפלגות שוויתרו על התהליך: יש עתיד של יאיר לפיד, התנועה של ציפי לבני, כולנו של משה כחלון, גשר של אורלי לוי-אבקסיס ועוד. "אלו מפלגות שתלויות מאוד במנהיג שלהן, וככל הנראה לא יתקיימו בלעדיו. לכן הן מעניקות לו את הסמכות המלאה לקבוע את הרכב הרשימה", מסביר ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. הוא מצביע על ירידה תלולה במספר חברי הכנסת הנבחרים בתוך מפלגתם בשיטה דמוקרטית: "לפני עשר שנים, כשני שליש מהח"כים נבחרו מטעם מפלגות שקיימו סוג של פריימריז. אם הסקרים הנוכחיים יתממשו – בכנסת הבאה ירד מספרם כמעט בחצי".
המחוללת המובהקת של המגמה שבה מנהיג המפלגה בוחר בלעדית את הרשימה היא יש עתיד, שהוקמה לקראת בחירות 2013. בהתייחסו לנושא אמר בעבר יאיר לפיד: "פריימריז זה דבר שמשחית את הפוליטיקה הישראלית. זה נותן לכל מיני קבוצות אינטרסים ממש מושחתות לנהל את הפוליטיקאים. זה לא יקרה אצלנו". ד"ר קניג סבור כי יש במגמה הזאת בעייתיות: "לא היינו רוצים לראות בסופו של דבר כנסת שלמה, שכל 120 חבריה נבחרים על-ידי מנהיגי המפלגות, יש בכך טעם לפגם".
במהלך כהונת הכנסת האחרונה חלה התפתחות שעשויות להיות לה השפעות משמעותיות על הפריימריז במפלגות. הכנסת החליטה כי המתמודדים בפריימריז יזכו למענק או הלוואה למימון מסע הבחירות שלהם - על חשבון המדינה. בכך ייחסך מהם הצורך לקושש תרומות מתומכים ומבעלי הון. מכיוון שהחוק יופעל לראשונה רק בבחירות הקרובות, עדיין מוקדם לקבוע מה תהיה השפעתו על התנהלות הפריימריז ותדמיתם.
אך אל מול גל המפלגות המוותרות על הפריימריז, יש עוד מפלגות הפועלות בכיוון ההפוך. כך למשל מפלגת מרצ, שתקיים לקראת הבחירות הקרובות פריימריז לבחירת הרשימה בקרב כל חברי המפלגה, לראשונה מאז 1996, אחרי שבשנים האחרונות בחרה את הרשימה ועידת המפלגה. מפלגת "זהות" שהקים ח"כ לשעבר משה פייגלין מקיימת תהליך של פריימריז פתוחים, בהם תאפשר לכל אזרח לדרג את סדר המועמדים דרך אתר האינטרנט של המפלגה. גם מפלגת ישר, המקדמת דמוקרטיה ישירה, תקיים פריימריז באינטרנט. כל אלו מצטרפות לליכוד ולעבודה, שיקיימו גם הפעם פריימריז לרשימת המפלגה.
לפנייה לכתב/ת 
