חשיפה - אזהרת האלופים | הירי "למטרות ריקות" בצוק איתן ו"טראומה גרועה מיום כיפור"
במסמך שהגיע לידי ynet נשמעת ביקורת חסרת תקדים מבכירים במטכ“ל: "חיל האוויר ירה 1,200 טילים ופצצות מדויקים על מטרות ריקות בלי תוצאה, בגלל תסכול שלא מסיימים את המלחמה", חשף אלוף יאיר גולן. "חששו מאבידות, אבל בלי פעולה קרקעית אי אפשר לעצור ירי טילים. לא בונים על יחידות השדה והנזק בלתי הפיך". אלוף מכהן מזהיר: שכחו את היבשה, זה מסוכן
בלעדי - הביקורת הפנימית הקשה בצמרת צה"ל נחשפת: "חוסר האמון של הפיקוד הבכיר בצבא היבשה והחשש מאבידות הביאו לכך שלא נעשה כל תמרון קרקעי (בצוק איתן). המסר הזה עובר לצעירים ויש בכך נזק בלתי הפיך לאמון של המפקדים בעצמם, ביכולתם וביכולת שלהם לנצח".
בוויכוח הציבורי לגבי רמת המוכנות של כוחות היבשה בצה"ל למלחמה, לא נשמעו עד כה קולותיהם של בכירי המטכ"ל. אולם לפי מסמך רשמי שהגיע לידי ynet - נראה שגם בפיקוד הבכיר של צה"ל נשמעו אזהרות חמורות לגבי המחיר הכבד ויכולות "הצבא הירוק" בתמרון הקרקעי הבא, אם יקרה - ברצועת עזה או בלבנון, בערי הרשות הפלסטינית או בגולן הסורי, שרחוק מלהיות שקט ויציב.
בין יתר הציטוטים המטלטלים שנחשפים כאן, התייחס האלוף יאיר גולן לצוק איתן, המלחמה האחרונה בעזה. "חיל האוויר ירה 1,200 חימושים (טילים ופצצות) מדויקים על מטרות ריקות... כדי להפיג את התסכול", אמר גולן, והזהיר מ"נזק בלתי הפיך" מכיוון שרק פעולה קרקעית יכולה באמת להסיר איום טילים. "המכה בעורף תהיה קשה מנשוא, מלחמת יום הכיפורים הייתה 'טיול' בהשוואה אליה".
המסמך הוגש לפני כחודש לבכירי מערכת הביטחון, בהם לרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף גדי איזנקוט, ולסגנו אלוף אייל זמיר, לשר הביטחון וראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן לגורמים בכירים נוספים בדרג הביטחוני והמדיני, ככל הנראה גם לעיונו של הרמטכ"ל החדש, רב-אלוף אביב כוכבי.
במסמך, שמהווה דו"ח משלים לדו"ח עב הכרס שהגיש לפני כחצי שנה לוועדת החוץ והביטחון נציב קבילות החיילים היוצא, אלוף במיל' יצחק בריק, נשמעים לראשונה מסרים קשים ומדאיגים מאוד, "מתוך הבית", על היכולות האמיתיות של חטיבות החי"ר, השריון וההנדסה, ועל היחס של הפיקוד העליון כלפיהן.
"הבעיה של הפיקוד הבכיר של צה"ל היא בעיה תודעתית. הוא באמת אינו בונה על צבא היבשה", אמר במסמך האלוף היוצא גולן, ששימש בשנים האחרונות כסגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד הצפון ומפקד פיקוד העורף. גולן, שיסיים באופן סופי ורשמי את שירותו הצבאי בחודש מרץ הקרוב, ידוע כאחד שאומר את האמת הקשה בפנים, גם אם ישלם על כך מחיר כבד. נאום "זיהוי התהליכים" מחולל הסערה שלו בערב יום השואה לפני כשלוש שנים, היה רק דוגמה אחת לכנותו החריגה.
"מכה קשה מנשוא בעורף"
את הדברים החמורים, שכמותם לא פורסמו זה שנים מפי אלוף מכהן, הוא אמר בחודש ספטמבר האחרון, בשיאו של המרוץ לרמטכ"לות שבו השתתף. הם נאמרו בשיחות סגורות שהוגדרו כמסווגות, והוא עצמו סירב להתייחס לכתבה זו. יחד עם זאת, דבריו של גולן במסמך נשמעו בשנתיים האחרונות מפיו גם בפורומים סגורים נוספים עם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון.
"הפיקוד הבכיר לא באמת בונה על צבא היבשה", אמר גולן. "ברגע שזה קורה, מבלי שהוא אומר את זה בקול רם, גם ההשקעות הכספיות הגדולות בחיל היבשה לא יעזרו. משום שהשדר יורד לפיקוד הצעיר, מבלי שזה נאמר בקול רם, הוא שאפשר לסיים את המלחמה עם חיל האוויר טוב ועם מודיעין טוב. יש לזה השפעה מיידית על רוח הפיקוד הצעיר, בהבינו שהיבשה בעיני הפיקוד הבכיר היא לא באמת הגורם שיכריע את שדה הקרב.
"זאת גם הסיבה לחשש הגדול להכניס יבשה לשטח אויב (ראה 'צוק איתן'). היות שאת אלפי הטילים במלחמה הבאה חיל האוויר אינו יכול לעצור, הרי ללא כניסה יבשתית לשטח האויב ועצירת ירי הטילים – המכה בעורף תהיה קשה מנשוא והמצב יהיה טראומה לציבור, שמלחמת יום הכיפורים הייתה 'טיול' בהשוואה אליו".
חלק מדבריו של גולן צוטטו לאחרונה ללא ייחוס בכתבה של עמוס הראל ב"הארץ". ההקשר של הדברים והעיתוי שבו נאמרו, לפני כארבעה חודשים, הופכים את המצב ששרטט למדאיג עוד יותר: לא מדובר בשנה שקדמה לצוק איתן, אז אימוני היבשה דוללו מאוד ואף חלק מאימוני חיל האוויר נעצרו בגלל קרבות על תקציב הביטחון עם משרד האוצר. גולן משמיע את האזהרה בשלהי תקופת התוכנית הרב שנתית "גדעון", שהייתה אמורה לחזק את שרירי זרוע היבשה, בתקציבים גדולים שקיבלה (מעל שני מיליארד שקלים כתוספת לתקציב הזרוע, מדי שנה).
נזכיר כי בעשר השנים האחרונות צה"ל לא ביצע תמרון קרקעי אמיתי בשטח אויב, חרף תקופות מתוחות וחילופי מהלומות בצפון וסבבי הסלמות ומבצעים צבאיים מוגבלים בדרום. התמרון הקרקעי הממשי של צה"ל התקיים בפעם האחרונה בתחילת 2009, במבצע עופרת יצוקה.
בעמוד ענן, בנובמבר 2012, הסתפקו בדרג הצבאי והמדיני בתקיפות מהאוויר עם השארת אלפי לוחמי חי"ר ושריון מתוחים בגבול הרצועה - מבלי שייכנסו. כשנתיים לאחר מכן, בצוק איתן, הכניסה הקרקעית הוגבלה לקרבת גדר הגבול, למשימה אחת, נטרול המנהרות ההתקפיות של חמאס.
חוסר אמון וחשש מאבידות
גולן אף הזהיר בדבריו מההשלכות הקשות לתפיסה הזו של הפיקוד הבכיר: "מפקדים אינם צריכים להסביר דבר על איכות הביצוע הנמוכה, כי אף אחד לא קבע מה הוא הקו התחתון. אנחנו מאבדים את היכולת לתקן, כי הדור הצעיר לא יודע מה הוא סטנדרט גבוה".
גם אם גולן לא מתייחס לכך במפורש, דבריו נוגעים בתפר העצבי הרגיש בין הדרג הצבאי הבכיר לדרג המדיני, בשאלת המחיר של התמרון הקרקעי. נראה שגולן מעדיף לענות על כך בדרך הפוכה: מהו המחיר של החשש משימוש בכוחות היבשה להכרעת האויב בשטחו. גולן מנסה לערער על התפיסה הרווחת ואף מגלה נתון מדהים מצוק איתן: "אין בידי חיל האוויר, גם עם חימוש מדויק, יכולת להפסיק את אש הטילים. רק תמרון יבשתי יוכל לעשות זאת.
"בצוק איתן חיל האוויר ירה 1,200 חימושים מדויקים על מטרות ריקות, במאות מיליוני שקלים שלא השיגו שום תוצאה. כל זה על מנת להפיג את התסכול שלא מצליחים 52 ימים לסיים את המלחמה.
"באותם ימים היו תכניות לצבא היבשה להיכנס לעזה (לא על מנת להישאר) והצבא התאמן לבצע זאת. אבל חוסר האמון של הפיקוד הבכיר בצבא היבשה והחשש מאבידות הביאו לכך שלא נעשה כל תמרון קרקעי. המסר הזה עובר לצעירים ויש בכך נזק בלתי הפיך לאמון של המפקדים בעצמם, ביכולתם וביכולת שלהם לנצח".
חושבים איך לא להפעיל את צבא היבשה
האלוף גולן לא היה לבד בצמרת הצבא, בעמדות תקיפות אלה, שמטילות צל ענק על מוכנות צבא היבשה למלחמה. במסמך צוטט אלוף נוסף, שעדיין מכהן בתפקיד בכיר במטכ"ל. דבריו הובאו משיחה סגורה שהתקיימה עימו לפני מעט יותר משנה, בחודש דצמבר 2017: "צבא היבשה במצב רע מאוד. מפקד זרוע היבשה לא מתפקד. אין סמכות ואחריות. יש בעיות כשירות חמורות ביבשה", אמר האלוף.
דבריו של האלוף מתייחסים ככל הנראה למחלוקת פנימית בצה"ל בנוגע לבניין הכוח והפעלתו: הגורם שמאמן את חטיבות היבשה היא מפקדת זרוע היבשה, אך הפיקודים המרחביים הם אלה שיובילו במלחמה את החטיבות השונות. "אין מנהל ליבשה", קבע האלוף המכהן, "אין ראייה כללית והצבא לא ממושמע. הצי"ד (המערכת הטכנולוגית לשליטה על הכוחות בשדה הקרב שהוטמעה עד כה רק בחלק מהחטיבות, י"ז) לא בכשירות מלאה למלחמה. יש בעיות חמורות בהכשרות, ברפואה ובהשארת הטובים. מחזקים את המודיעין והאוויר ושכחו את היבשה".
המשפט האחרון של האלוף נאמר דווקא בשיאה של תקופה - שעדיין נמשכת - שבה מושקעים הרבה יותר תקציבים באימוני החטיבות הסדירות, והאימונים נערכים למשך זמן רב יותר מבעבר. עובדה זו יותר מרומזת עד כמה המצב החמור, לדעתו, עלול להיות בלתי הפיך: "מתקיימת תפיסת עולם איך לא להפעיל את כוחות היבשה במלחמה הבאה, ולכן לא מכינים כנדרש את יחידות השדה לכך", גורס האלוף.
דובר צה"ל: חלקי אמירות משיחות סגורות
בצה"ל הבהירו כי הציטוטים המיוחסים לגולן לא עוסקים במוכנות כוחות היבשה אלא בתפיסת ההכרעה והפעלת התמרון, זאת בניגוד לויכוח שיש עם האלוף במיל' בריק על רמת מוכנות צבא היבשה למלחמה. לגולן היו אמירות נוספות באותה השיחה, שהיו חיוביות לגבי מוכנות צבא היבשה למלחמה. עוד הדגישו בצבא כי תפיסת גולן לגבי סוגיות המודיעין והאש הוצגה תמיד, וכי כל מטרה שהותקפה בצוק איתן הייתה מודיעינית, גם אם חלק מהמטרות שהותקפו לא היו מאוישות.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בחודשים האחרונים הוצגו בפני כלל הוועדות והגורמים האמונים על הנושא במדינת ישראל, היבטי כשירות צה"ל למלחמה, במגוון רחב של היבטים ובאופן מעמיק. הנתונים מביאים לידי ביטוי עשייה רוחבית, מקצועית ורבת שכבות ומראים כי צה"ל מצוי בכשירות גבוהה למלחמה, וזרוע היבשה עומדת ברמת הכשירות הגבוהה ביותר לפחות בעשור האחרון, בכלל הפרמטרים שעליהם היא אמונה.
"הדברים המופיעים בכתבה הם חלקי אמירות מתוך שיחות סגורות שהתקימו עם נציב קבילות חיילים האלוף (במיל) בריק ומוצגים באופן שאינו מדוייק וחלקו לכל הפחות הוצא מהקשרו. השיחות שהתקיימו היו מקצועיות ומסווגות ושוב אנו עדים לתופעה שבה ציטוטים משיחות סגורות ומסמכים מסווגים מוצאים דרכם לתקשורת. צה"ל ימשיך בשיפור מוכנותו ויפעל לקידום כלל נושאי המוכנות הנדרשים בהתאם לצרכיו".
לפנייה לכתב/ת 
