"האח הגדול": בוקר טוב, השי חי שלכם חזר
למרות ניסיונותיו הנואשים לסגל לעצמו זהות חדשה, רגועה ושלווה, כזו שאי אפשר להוציא מהכלים, כל מה שהיה צריך זה טריגר אחד בלונדיני בדמותה הפאסיבית אגרסיבית של אורלי, כדי להחזיר לבית "האח" את השי חי שכולנו מכירים. השאלה היא את מי אתם מעדיפים לראות על המסך?
בפינה השניה, בחליפת פאסיב-אגרסיב מהגיהנום, עומדת אורלי. אורלי הצליחה לקומם עליה את רוב הבית, אפילו אנשים שהיו להם את כל הסיבות להזדהות עם המצוקה שלה כמו ויקי והישאם, בזכות צירוף תכונות נדיר שכולל היגעלות מרוב הדברים שקשורים בבני אדם, יכולת התבייתות על נקודות חולשה אצל אנשים אחרים ומרחק קצר ביותר בין הפגיעות הרגשית שלה לבין הפה (דרך שלמרבה הצער לא עוברת דרך המוח). זה הופך את אורלי למכונה קטלנית – היא מעליבה אנשים וגורמת להם להרגיש רע עם עצמם בדרכה הצלופחית ואז מיתממת וטוענת שלא עשתה שום דבר רע.
וכך הגיעו לעולם פואמת חלב הסויה, שהתנפחה מהר יותר מדורון מדלי אחרי האירוויזיון, המגנום אופוס "אבל זה לא מנומס לקום מהשולחן לפני שכולם מסיימים לאכול" והאפוס "בא לי להקיא על כולכם". בהתעקשות שלה לראות בעצמה אדם חזק ובלתי פגיע, אורלי מסרבת לראות את הפגיעה שלה באנשים אחרים, וכך נוצרים מצבים אבסורדים כמו "שלומי בסדר ואני רוצה מזוודה ולצאת מהבית", בחדר האח, או "אנשים פוגעים פה בבית אבל זה בסדר", כששואלים אותה מה שלומה.
שי חי הוא אמנם הנמסיס שלה אבל היא לא מהססת לתקוף אנשים נידפים כמו נטלי, על שלא הגנה עליה ליד השולחן בשישי, או אפילו את הסמי-חברה שלה, אביבה, זו שמוח הציפור שלה לא מוצא סתירה בין הפוזיציה שלה כחברה של אורלי ובין השמצה שלה תחת כל מצלמה רעננה. היחידה שבאמת נשארה עם אורלי כרגע, בטוב וברע, בעוני ובתקציב המותרות, זו עדן. כרגע הן מוצאות אחת בשניה כר כל אחת לתסכוליה היא – עדן עדיין לא התאוששה ממקרה שטראובר – אלא שאפילו עדן הפרישה את חלת-החסינות שלה לויקי, ולא לחברה הטובה שלה, אורלי, מה שאומר שהמצב של אורלי כרגע לא מזהיר, או אולי דווקא אידיאלי, בהתחשב בזה שהיא מבודדת כמו שהיא אוהבת, או כמו שהיא הגדירה את זה, "אני לא צריכה אנשים, יש לי חברים ומשפחה".
אל תבינו לא נכון, הבחירה לא קלה והיא לא בנוק אאוט. שי חי מגזים. ההבטחה שלו לאורלי שהוא ימלא את היומיום שלה בייסורים וזה שקרא לה "שטן" היו הליכה על חבל דק ומשומן. אבל בשאלה את מי אני מעדיפה על המסך שלי אני בהחלט נותנת את הקול שלי לשי חי. במובן מסוים הוא דמות הריאליטי המושלמת – הוא אימפולסיבי ולא שומר בבטן מצד אחד, ומצד שני מודע לעצמו, רואה את הבור של עצמו ויודע לנסח אותו, גם אם לא פעם הוא נופל אליו. הוא יודע לקרוא את הסיטואציה הרגשית של עצמו ולא פעם גם של אחרים (משתמש נכון בחדר "האח"), ומרשה לעצמו להצטייר חלש.
עוד שיחות ליד האח:
בעולם של קלישאות שי חי הוא נסיך נדיר, וכצופי ריאליטי אנחנו מחוייבים לשאול את עצמנו האם אנחנו מחפשים את האדם ה"טוב" או "האמיתי" (עוד תובנת ריאליטי חלולה וחסרת משמעות, בנאדם לא יכול להיות "לא אמיתי". גם הצגה היא אמיתית אם מצליחים לזהות אותה ולראות מעבר לה. בנאדם "לא אמיתי" הוא פשוט בנאדם בהכחשה עצמית, מצב שבדרך כלל משמעותו שעמום) או האדם המעניין, המורכב, המתווך.
הניגוד שלו הוא אסף, שיצא מהבית יציאה חסרת פואנטה וחזר אליו באנטיקליימקס השנה. מילא זה שהוא עזב בסוף הפרק הקודם וברוב הפרק הנוכחי הוא עוד היה בבית (ותודה למכונת הזמן של "האח הגדול"), אז זה הרגיש כאילו הוא בכלל לא עזב. מה הוא עשה בסוויטה חוץ מלמלמל לעצמו או להתחבק עם נטלי? אפילו לא הראיתם לו מה קרה בבית למעט חידון התנ"ך, לא קידמתם בכלום את הסיטואציה החברתית שלו, אז מה היה הערך של ההדחה בכאילו הזאת?
הבנו, אסף הוא המאמי של הבית, הוא בורח מכל העימותים ומרשה לדיירים אחרים לדרוך עליו, תכונות שמשום מה משוייכות על ידי החברה ל"אדם טוב", שמתנהל בין השריטות של כולם בזהירות כדי לא לדרוך על אף יבלת. ברור שזה נוח. האם מישהו מהצופים יודע מי זה אסף מעבר לתכונה הזאת של ההקטנה העצמית והאובססיה הנצחית לחיבוקים? האם מישהו ראה אותו כועס באמת? מתעקש על משהו? שם גבול? יורד על בני גנץ? משהו?
בפעם הבאה – על האכזריות של ההפקה (מאפשרים לבן זיני להתחתן עם כרית ואז דורשים ממנו לא לישון??), על הדחות פומביות שבהן כל דייר מדיח את האדם שהוא הכי אוהב ועל סלבס נדהמים מאייל גולן. אילליקה!
