יום הסרטן הבינלאומי: האנשים שניצחו את הסרטן

אברהם מעוז בן ה-71 מרעננה מספר כי עד שלקה בסרטן המוח הוא היה הגבר של הבית. "הייתי זה שאחראי על הסידורים עם הבנקים ונחשבתי לנהג של הבית והנכדים שתפסו חלק עצום מחיי", מספר אברהם.

חייו הנינוחים של אברהם כגמלאי התהפכו על פיהם בבוקר שישי אחד בחודש אפריל 2017: "קמתי להתארגן לעוד יום של סידורים משפחתיים ולא הצלחתי להשחיל את החגורה למכנסיים. זה היה דבר חריג. אשתי מיכל צלצלה מיד לאחד הבנים שלנו. 'אבא לא בסדר', היא תיארה באוזניו. היה ברור שצריך לקחת אותי ישירות לבית החולים. ברגע אחד הבנתי שהחיים של כולנו עומדים להשתנות".

אברהם הובהל לבית החולים בילינסון, שם בוצעו לו בדיקות MRI ו-CT. הממצא היה ברור – גידול סרטני בצידו השמאלי של מוחו של אברהם. "והנה אני בהכנות לניתוח מורכב בו הייתי צריך להישאר ער ולשתף פעולה עם המנתחים שהיו אמורים להוציא ממני את האורח הלא קרוי הזה בראשי", מפרט אברהם.

"הבנתי שלא אהיה אותו אברהם"(צילום: באדיבות המצולמים)

לדבריו, מרגע האבחנה היה לו ברור שהוא ינצח את הגידול: "ידעתי שאני אצא מזה. לא היה לי בכלל ספק. איך יכול להיות שגידול כזה יהרוג אותי? במהלך הניתוח התחיל להתפשט במוח שלי שטף דם ועברתי ניתוח חירום. בכוחות אחרונים הבנתי שאני כבר לא היה אותו אברהם של לפני הניתוח, אבל לא הסכמתי בשום אופן לוותר על החיים, על משפחתי ועל עצמי. נלחמתי וידעתי שאנצח".

עוד כתבות: 

"סרטן זה כל כך לא אני": האופטימיות של נעה ניצחה את הגידול  

"כשהחלטתי להפסיק להיות בדיכאון — ניצחתי את הסרטן"  

לאחר שהתאושש מהניתוח גילה אברהם כי הוא משותק בידו הימנית וברגלו השמאלית. הוא מתאר כי גם הזיכרון שלו לטווח קצר נפגע. "נאלצתי להיפרד בין היתר מהנהיגה, מהציור שהיה תחביב מרכזי שלי ולמעשה מכל מי שהייתי לפני המחלה הזו. ועדיין לא ויתרתי. התחושה הפנימית שלי הייתה שאף גידול לא ינצח אותי. תוך חודש ימים עמדתי על שתי רגליי וכיום אני עובר את השיקום בבית", מתאר אברהם.

"בזכות המחלה גיליתי את היופי במשפחה"(צילום: באדיבות המצולמים)

חרף התאוששותו של אברהם, הוא מספר כי רופאיו בישרו לו כי סוג הסרטן בו לקה, גליובלסטומה, הוא סוג סרטן אלים שצפוי לשוב ולתקוף. "הרופאים לא נתנו לי זמן רב ליהנות מהספק", הוא משתף, "סוג הסרטן שהיה לי הוא מהסוג שתופס אותך ולא ממהר לעזוב. לאחר התייעצות עם רופאים ולמידה שלי את המחלה גיליתי שמכשיר בשם אופטיון של חברת נובוקיור, אשר שולח שדות חשמליים לראש ומשבש את החלוקה של תאי הסרטן, יכול להאריך את חיי. הצלחתי להכות את התחזית הפסימית שקיבלתי מהרופאים בתחילת הדרך. הגידול נעלם.

"כיום חזרתי להיות אברהם, אומנם זיכרוני עדיין בוגד בי לעיתים, אבל אני שוב עם נכדיי, שוב מצייר והחיים הקודמים שלי קורצים לי בחזרה. בזכות המחלה גיליתי את היופי והכוח שבמשפחה שלי. גליתי אנשים נפלאים ואישה אמיצה. יש לי סיבה לקום בבוקר".

יוסף פנחס – ניצח את סרטן המעי הגס והתחתן בשנית עם גרושתו

עד לפני חמש שנים חי יוסף פנחס חיים נוחים. "הייתה לי אישה שאני אוהב, עבודה טובה כמעצב מטבחים, ילדים נפלאים ומעל הכל ידעתי שהבריאות היא הדבר החשוב ביותר. אף פעם לא לקחתי אותה כמובנת מאליה".

פנחס מפרט כי בעיות מתמשכות במערכת העיכול הן שגרמו לו לגשת להיבדק אצל רופא המשפחה. "הרופא לא חיכה רגע והפנה אותי לבדיקת קולונוסקופיה", הוא נזכר. הבדיקה גילתה גידול שהתפתח ברקטום של יוסף.

"גלגל החיים מסתובב - זכיתי מחדש באישה שאני אוהב"

האבחנה בעקבות הבדיקה הייתה חד משמעית – יוסף חלה בסרטן המעי הגס. "הגידול היה במצב מתקדם מאוד וקרוב לפי הטבעת", הוא מפרט, "היה לי קשה מאוד לקבל את הבשורה שייתכן שלא נשאר לי עוד זמן רב לחיות, אבל ידעתי שאעשה הכל כדי להבריא".

בדיקות נוספות שערך יוסף גילו כי הגידול הממאיר שלח גרורות אל ריאותיו. "המהלך הראשון היה להוציא את הגידול מהריאה. למזלי הצליחו להסיר אותו במלואו. לעומת זאת, הגידול ברקטום אובחן כלא נגיש לניתוח. בהמלצת ד"ר רונן ברנר מבית החולים וולפסון, התחלתי לקבל טיפול כימותרפי בשילוב של תרופה ביולוגית".

פנחס מתאר כי הטיפול הכימותרפי גרם לו לתופעות לוואי קשות: "זה היה טיפול קשה ואינטנסיבי. הייתי מגיע בשמונה בבוקר לטיפולים ויוצא בארבע אחר הצהריים. הייתי בא ראשון ועוזב אחרון. לאחר כשנה עברתי לקבל טיפול בתרופה וקטיביקס, שהביאה לנסיגה בסרטן. בעקבות הנסיגה הצליחו הרופאים להוציא את הגידול בניתוח".

הניתוח שעבר יוסף להסרת הגידול היה מורכב וארוך. "זה היה ניתוח של יותר משמונה שעות. הרופאים חשבו לעצור אותו באמצע כי המצב היה נראה חסר סיכוי. בכל זאת הם המשיכו בהליך והצליחו בקושי רב להוציא את הגידול, אבל הם היו צריכים לכרות חלק ניכר מהרקטום".

לתקופה הקשה שעבר יוסף היה סיום מתוק – התמיכה והדאגה של גרושתו הביאו להידוק מחדש של הקשר בין השניים, ולפני כשנה וחצי הם התחתנו בשנית. "גלגל החיים מסתובב שוב בכל הכוח ושוב זכיתי מחדש בחיים טובים ונוחים, אישה שאני אוהב, ילדים נפלאים וכמובן מעל הכל – בריאות טובה".

יהודה הבר – החיים לצד המחלה זה הניצחון

יהודה הבר (58) לקה בסרטן במוח בשנת 1999. בחודש נובמבר 2015 הפך הגידול לאלים במיוחד ורופאיו העריכו כי נותרה ליהודה שנה לחיות לכל היותר. "אף אחד לא דיבר איתי על החלמה. אמרו שלטיפולים יש סיכוי של 40% להאריך את חיי בשנה", הוא מספר.

"אין באמת סוף למאבק בסרטן", יהודה הבר(צילום: באדיבות המצולם)

יהודה התחיל טיפול כימותרפי ועבר 30 הקרנות ממוקדות. במקביל הוא התחיל טיפול במיצוי קנאביס בריכוז גבוה. בביקורת שנערכה בפברואר 2016 התגלה כי הגידול בראשו הצטמק ב-30 אחוזים. "הרופא שלי טען שזה בזכות ההקרנות והכימו, אבל אני ידעתי שההטבה במצבי היא בזכות השמן. הרופא שלי רצה להגביר את הטיפול ולהסתער על הגידול, אבל אני העדפתי להמתין ולראות האם ההצטמקות נמשכת".

ההחלטה של יהודה התבררה כנכונה. הוא הפסיק את הטיפול הקונבנציונאלי והמשיך את הטיפול בשמן ריק סימפסון. מחודש לחודש המשיך להצטמק הגידול עד שהגיע לגודל של ראש סיכה, עד שבחודש פברואר אשתקד הוא נעלם לחלוטין.

"אני זוכר שהגעתי הביתה עם הדיסק של הבדיקה ולא יכולתי להתאפק", משתף יהודה, "ראיתי שהגידול נעלם. חששתי לשמוח עד שקיבלתי את הפענוח הרשמי של הרופא. קשה לי לתאר את התחושה שהייתה לי כששמעתי שהגידול נעלם. יצאתי ממצב אבוד".

לאחרונה קיצץ משרד הבריאות במינון הקנאביס הרפואי שניתן ליהודה. לפני כחודש וחצי התבשר יהודה כי הגידול חזר. "היו לי שלוש שנים של שקט, אבל בגלל שקיצצו לי את מינון הקנאביס הפחתתי את הטיפול וגיליתי שהגידול חזר. הוא בגודל של מחצית מהגידול שהיה לי", מתאר יהודה, "המאבק בסרטן הוא לא מאבק שיש לו באמת סוף. התרופות הן מאריכות חיים. הניצחון האמיתי הוא להמשיך לחיות. כרגע המצב שלי הוא טוב – הבדיקות האחרונות מראות שהגידול נבלם. כל יום מבחינתי הוא ניצחון".