עזבו מצע ואידיאולוגיה, תנו לי לייק
זה מקים אולפן, זאת משדרת בעצמה וההוא בכלל לא עונה לשאלות. מניסיון, הצפצוף של הפוליטיקאים על התקשורת לא היה עובר לפני 20 שנה
אתמול לפני 551 שנה מת יוהאן גוטנברג, ממציא גרמני הנחשב לאבי מהפכת הדפוס. יש האומרים שהיכולת להדפיס כמה שיותר עותקים זהים נחשבת לאחת ההמצאות הגדולות בתולדות האנושות. כך הופצה במאה ה-15 הברית החדשה כמעט לכל פינה, וכך הופצו, כמה מאות לאחר מכן ובהרבה יותר עותקים, ספרי הרהיטים של איקאה. ובעוד שבקרב ההיסטוריונים ניטש הוויכוח אם הסינים עשו זאת קודם או שאכן הקרדיט כולו לגוטנברג, בישראל כבר יש פטנט אחר: לא צריך להדפיס כלום כי אין כלום, לא צריך לכתוב מצע ולא צריך פלאיירים עם ניירות עמדה. כאן מדברים בקליפים או שפשוט שותקים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אתמול חנך ראש הממשלה בנימין נתניהו את "אולפן הליכוד". מהטאלנט אלירז שדה הוא ביקש "תסקר את המציאות", והוסיף: "ואני אדאג שהיא תהיה חיובית". הכול תמורת לייק, סיכמו ביניהם בקריצה סאטירית מודעת. הקליפ מגניב והשיטה פשוטה: צלם והפץ כפי יכולתך. הציבור לא יעמוד בפיתוי. הוא משתעבד לקליפים מטעם וזונח את העיתונות (בעיקר המודפסת) האמיתית.
אצל השרה מירי רגב השיטה שוברת שיאים: מחד היא מצטיידת באולפן נייד שמשדר עבורה דברים מטעם, כזה הנלחם ב"פייק ניוז", ומאידך יושבת באותה עת גם באולפני האויב, אלה שלא סרים למרותה. יהיו שיגידו "נו טוב, לפחות היא מתראיינת, לא רק לקראת הפריימריז, ומוכנה להתמודד גם עם השאלות הקשות". אבל יש בזה משהו קצת מוזר, לא? לטעון באולפן הנייד שלך שהתקשורת מזייפת ובד בבד ללכת אל הזייפנים ולהשתמש בבמה שלהם כדי לקושש קולות ולייקים.
בעוד כאן מנסים להרוויח משני העולמות, יש מפלגה אחת שמנסה - ובינתיים גם מצליחה - ליהנות מהאלם המוחלט. 3-2 סרטונים של חוסן לישראל, נאום אחד של בני גנץ וזהו. גוטנברג בטח מתהפך בקברו. כאן בקושי מדברים ובטח לא מדפיסים. "הארץ" ביקש את מצע המפלגה אך שם העדיפו להמשיך לשתוק.
גם כשרינה מצליח ביקשה בסוף השבוע להבין את משמעות דבריו של גנץ בנאומו ולפיהם "עצם המחשבה שיוכל לכהן בישראל ראש ממשלה עם כתב אישום מגוחכת בעיניי" - האם זה אומר שישב או לא ישב בממשלתו של נתניהו - אין קול ואין עונה.
נו, גם כאן אפשר למצוא (בקושי) משהו חיובי. השתיקה עדיפה מהתגובה הצינית של אותה מפלגה חדשה שלעיתים תכופות משיבה ב"אנחנו שמחים שאנחנו כל כך מעניינים".
לפני 20 שנה שימשתי יועץ תקשורת של ראש הממשלה נתניהו. ממש ערב בחירות 1999 פנה אלי כתב מקומון "העיר" והפציץ אותי בעשרות שאלות מורכבות הנוגעות לצעדים הכלכליים של ממשלת נתניהו. התשובה הייתה עבודת דוקטורט וידעתי שאם אתחמק מתשובה העיתון יירד לחיינו. הרי לפני 20 שנה תשובה צינית כמו "אני שמח על ההתעניינות" הייתה הופכת לכותרת ראשית.
מאז השתנו כמה דברים. עיתון העיר פס מהעולם, ונתניהו - הוא עוד כאן, ועם אולפן משלו. אצל גנץ שותקים ונהנים. וחבל שכך הם פני הדברים. גוטנברג החזיר את נשמתו המיוסרת לבורא בגיל 71 חסר כל. הייתה לו המצאה אדירה אבל הוא נכשל בעסקיו. כדי שהתקשורת המסורתית לא תגמור כמותו, כדאי שתמצא את הדרך להמציא עצמה מחדש.
- אביב בושינסקי הוא איש עסקים ולשעבר יועץ התקשורת של בנימין נתניהו
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
