תושבי מוסקבה לא רוצים שימיסו להם את השלג
"רוסיה בלי שלג לא תהיה רוסיה", אומרים במוסקבה, שם יורד שלג מנובמבר עד אפריל. מדי חורף מתגייסים 60 אלף איש למאמצי פינוי השלג בעיר, מבצע שמעורר ביקורת גדולה. התושבים זועמים על העירייה – שמפזרת ברחובות תערובת מלח שמזיקה לכלבים, למכוניות ולבגדים: "חומרים מסוכנים"
השלג הראשון במוסקבה יורד כבר בנובמבר, והשלג האחרון מגיע בדרך כלל באפריל. מדי חורף מגייסת מוסקבה רבבות למבצעי הפינוי, "חיילים" שחמושים באתי חפירה ובטרקטורים. כל לילה יוצאות ממוסקבה משאיות עם ערימות שלג. הן פורקות אותו במתקני המסה בפרברי העיר.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
"רוסיה בלי שלג זאת לא רוסיה", אומר אלכסיי, שאחראי על אחת מתחנות ההמסה. לידו נמצאת משאית עם 30 מטר מעוקב של שלג, שמשליכה את השלג לבור של מים חמים. המשאית מגיעה לתחנה אחרי לילה מושלג במיוחד, שבו ירדה כמות של שבוע שלם.
מוסקבה רוצה להשאיר את המדרכות והכבישים נקיים משלג בחודשי החורף, ובשנים האחרונות הגבירה את השימוש בתערובת מלח כדי להמיס את הקרח. רכבים מטעם העירייה מפזרים את התערובת על הרחובות. אלכסיי, כמו תושבים רבים במוסקבה, לא מרוצה מהשיטה הזאת.
מדי חורף, כשהטמפרטורות יורדות מתחת לאפס, מתחילות התלונות ברחובות מוסקבה וברשתות החברתיות. התושבים מתנגדים ל"ריאגנט" (חומר מגיב) וטוענים שהוא מסוכן. "בשביל להמיס שלג הוא טוב, אבל הוא הורס את הנעליים ואת צמיגי המכוניות", אומר אלכסיי.
מלבד מלח מכילה התערובת קלציום קלוריד, חומצה פורמית וכימיקלים אחרים. מחקר של מדענים מהאוניברסיטה הלאומית במוסקבה ב-2009 הראה שהחומר פוגע בקרקע, בצינורות התת-קרקעיים ובבגדים, ויכול לגרום לגירוי בעורם של בני אדם ובעלי חיים.
הגורמים במוסקבה שמפקחים על התהליך מתעקשים שהחומר בטוח, ושהתרכובת המדויקת שלו ממשיכה להתעדכן כל הזמן. אחד המומחים הגדיל לעשות ופיזר מלח מהכביש על לחם שחור. את הלחם הוא אכל בטלוויזיה, וכך הוכיח לטענתו שהחומר לא מסוכן.
"זה מגעיל", אומרת קסניה, סטודנטית בת 20. "הכלב שלי חלה מהריאגנט, זה היה נורא. הלכנו לווטרינר והוא אמר שכנראה מדובר בהרעלת מלח". צרה קטנה בהרבה היא הנזק שנגרם למגפי העור של קסניה. הם נהרסו. חלק מבעלי הכלבים במוסקבה מלבישים אותם בנעליים כדי להגן עליהם מהמלח. אחרים מרימים אותם, או פשוט נמנעים מלהגיע לאזורים שבהם פיזרו את המלח.
איליה יאשין, פוליטיקאי מהאופוזיציה, פרסם החורף סרטון ברשת שהוקדש לראש העיר של מוסקבה, סרגיי סוביאנין - "סוביאנין מרעיל את מוסקבה עם ריאגנט. למה?". בסרטון טוען יאשין שהמשך השימוש בחומר יכול להועיל לעיריית מוסקבה, ועוזר לה לחתום על חוזים גדולים עם אנשי עסקים בכירים.
לפי המידע הרשמי מוסקבה הוציאה השנה סכום שיא על התערובת הכימית – שישה מיליארד רובל (91 מיליון דולר). יאשין אמר שבמערב מעדיפים להשתמש בתערובת מלחים אחרות או בחול, או לסלול כבישים עם עמידות טובה יותר לשלג. "המציאות היא שהכימיקלים שהעיר שלנו משתמשת בהם ממש לא בטוחים", הוא מדגיש.
אנדריי סוקולוב, סגן ראש מערך הכבישים בעיריית מוסקבה, חולק עליו. "מה שהשתמשנו בו במוסקבה נבדק על ידי מומחים לפני תחילת השימוש. פשוט צריך לנקות את המגפיים. אני מנקה את שלי אולי פעם בשבוע". כמו אחרים בעירייה, גם סוקולוב אומר שבלי הריאגנט מוסקבה לא תוכל לתפקד. "אם אנחנו לא משתמשים בחומרים נגד קיפאון, פיזית יהיה לנו בלתי אפשרי לפנות כל השלג ולנקות את הכבישים".
סוקולוב אמר שאם מדינות אחרות מסתדרות בלי החומר, זה כנראה בגלל שלא יורד בהן שלג בהיקף כזה. בעיר הגדולה באירופה, שבה חיים לפי הנתונים הרשמיים 12 מיליון איש (בפועל כנראה יש עוד כמה מיליונים נוספים), משתתפים מדי שנה כ-60 אלף איש במלאכת פינוי השלג.
ויקטור, נהג טרקטור בן 64, הוא אחד הרוסים שנרתמים למאמץ. כל חורף הוא ממתין להקפצה, ועושה את הדרך לרחובות מרכז העיר. "אני לא יודע אם החומר מזיק או לא. אני לא נגד השלג, אבל חשוב שברחובות לא יהיה קרח ושהם יהיו נקיים".
לפנייה לכתב/ת 
