החל מבצע העלאת אלף מיהודי אתיופיה: "לא איבדנו תקווה"
אחרי שנים ארוכות, התאחדו בנתב"ג 82 הורים וילדיהם עם קרוביהם בישראל, כחלק מהפעימה הראשונה של "מבצע יהודית" להעלאת 918 מבני העדה. השמחה הייתה מהולה בעצב, שכן רוב הממתינים - 7,000 - יישארו מאחור: "טיפה אחת בים של דמעות, הזנחה וגזענות"
הם חיכו שנים לרגע הזה, ייחלו למפגש המחודש עם משפחתם שהתפצלה בין אתיופיה לישראל, ואמש (ב') חלומם התגשם, כשהפעימה הראשונה של "מבצע יהודית" - העלאת חלק מקהילת הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר - יצאה לפועל.
82 איש, הורים לילדים שכבר נמצאים בישראל, עלו יחד עם בנותיהם ובניהם הקטינים והרווקים, על פי הקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה האחרונה באוקטובר 2018. עד לחודש דצמבר יועלו בפעימות נוספות עוד 918 איש מקהילת 8,000 הממתינים, ובכך תסתיים סופית ההעלאה המאורגנת מאתיופיה לישראל. 7,000 מבקשי עלייה יישארו באתיופיה, ולא יתאחדו עם בני משפחתם שבארץ.
עם נחיתתם קיבלו את פניהם בנמל התעופה בן גוריון יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג ושר העלייה והקליטה יואב גלנט. בתום תהליך הקליטה הראשוני, התאחדו העולים החדשים עם בני משפחתם שהמתינו להם נרגשים באולם קבלת הפנים. משדה התעופה הם המשיכו אל מרכזי הקליטה שמפעיל משרד העלייה באמצעות הסוכנות היהודית ברחבי הארץ, ושם החלו את הצעדים הראשונים שלהם בישראל.
אסמה בוצ'ה, בן 28, חיכה במחנה בגונדר 21 שנים. הוא ניסה כבר חמש פעמים לעלות לארץ ולהתאחד עם משפחתו, אך סורב. "האמנתי שאני אגיע מתישהו לארץ, לא איבדתי את התקווה, אבל ידעתי שזה ייקח זמן", אמר. "תמיד ידעתי שאני יהודי וישראלי, וגם פה בארץ אני אמשיך להיות ולשמור מצוות".
אבייניש, בת 39, קיבלה את פני אחותה הגדולה שהגיעה מגונדר. "לא ראיתי אותה 20 שנה. היא סיפרה לי שהיא מחכה לבוא והיום ברוך השם היא הגיעה. כששמעתי שהיא מגיעה שמחתי, יותר מדי שמחתי. אבל אחיות שלי נשארו שם, אני לא יודעת אם הן יועלו בהמשך. היום כיף לי, תודה למדינת ישראל. אחרי 20 שנה מביאים אותה, כיף לי".
ביליליניי, בן 26, ששימש כחזן וכמורה בבית הכנסת תקוות ציון בגונדר, חיכה 14 שנה לרגע הזה. "יש לי משפחה בירושלים ובחיפה - שלוש אחיות ושני אחים", סיפר בהתרגשות. "לא ראיתי את האחים כ-20 שנה ואת האחיות תשע שנים. מאוד התגעגעתי, אנחנו כל יום מדברים בטלפון, כבר הרבה שנים".
מולוקן, שהיה מדריך בסניף בני עקיבא בגונדר, עלה ביחד עם אמו ואחיו, והצטרפו בכך לאח ואחות נוספים שעלו ארצה לפני קרוב לעשור. הם נאלצו להשאיר מאחור את האחות הגדולה, כיוון שהיא נשואה עם שישה ילדים ולכן לא עומדת בקריטריונים שנקבעו.
טגניה, אחיו של מולוקן, אמר כי "אמא שלי בכתה על ילדיה בארץ וברוך השם היא עולה לישראל אבל עכשיו היא תבכה על הבת שלה באתיופיה. כל הזמן אומרים לנו שיעלו את האנשים אבל אז רק מעלים חצי ומשאירים חצי מאחור".
עבור טג'ה לולייה, בת 45, אלו היו רגעי שמחה מהולים בעצב. היא עלתה בשנת 1992 ביחד עם אחותה, ושמונה אחרים נוספים נותרו באתיופיה. הלילה היא קיבלה בהתרגשות את פני אחותה הגדולה, אך היא מודאגת באשר לגורלו של אחד מהאחים, שלדבריה אושר לו לעלות אך ללא ילדיו הקטנים. "הוא ממתין הרבה שנים ואנחנו לא יודעים מה יקרה לו מחר או מחרתיים", היא מספרת. "אנחנו מאוד דואגים ולא יודעים מה יהיה הסוף, כי הוא גרוש ולא בריא. אני שמחה אבל כואב לי שהוא לא עלה היום".
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, אמר בטקס קבלת הפנים כי "זהו רגע מרגש וישראל כולה מחבקת אתכן ואתכם. אדמת ישראל מחבקת אתכם. אני קורא לממשלת ישראל לעשות הכל כדי להביא לארץ ישראל את כל חברותיכם וחבריכם, יתרת שארית יהודי אתיופיה שממתינים ומתפללים מדי יום לירושלים".
שר העלייה והקליטה, יואב גלנט, שהגיע לברך את העולים ערב הפריימריז בליכוד, הוסיף כי "זהו אירוע מרגש בו אנו מממשים את החלטת הממשלה לאיחוד משפחות של יוצאי אתיופיה החיים בישראל שנים רבות ומצפים בכיליון עיניים לרגע הזה. העולים יגיעו אל מרכזי הקליטה שהמשרד מפעיל ברחבי הארץ באמצעות הסוכנות היהודית ואנו נלווה את תהליך הקליטה של התושבים החדשים לאורך כל הדרך עד ליציאתם לדיור הקבע ביישובים שונים".
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, התייחס גם הוא למבצע העלאת בני העדה האתיופית: "כמה טוב לדעת שהגעתם הביתה. שאנחנו כאן יחד חולקים תקווה ישראלית משותפת ודרך אחת העולה אל ירושלים. כמה המתנה, כמה ציפייה וכמה תקוות שהתממשו סוף סוף".
השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים מסייעת במימון מבצע העלייה, וסגן נשיאה, דיוויד פרסונס, אמר כי "אנחנו נרגשים לקבל את פני העולים ולראות את השמחה שלהם באיחוד עם משפחותיהם לאחר פרידה כה ממושכת. אנחנו מקווים שחייהם ישתנו לנצח עם שובם לחיק העם היהודי וחזרתם לארץ המובטחת". השגרירות הנוצרית צפויה להשקיע 1.3 מיליון דולר בעלייה מאתיופיה ובקליטה בארץ.
ב"מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה" בירכו על ההעלאה, אך דורשים את הבאתם לישראל של יתר 7,000 הממתינים. "אנו שמחים לקבל את הקבוצה הראשונה של העולים מקהילת שארית יהודי אתיופיה, אך רחוקים מלהסתפק במימוש החלקי והשטחי של ההחלטה שקיבלה ממשלת בנימין נתניהו משנת 2015", אמרו במטה. "כאשר ממשלת ישראל מתחננת מול קהילות אחרות בעולם לעלות ארצה, היא ממשיכה באפליה של בני העדה האתיופית".
גם יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ (העבודה), שעסקה רבות בנושא במסגרת דיוני הוועדה לענייני ביקורת המדינה שעמדה בראשה בכנסת היוצאת, מתחה ביקורת על הצעד החלקי ואמרה כי "עלייתם המרגשת של 82 יהודי אתיופיה, הורים לישראלים המשרתים בצה"ל, היא טיפה אחת בים של דמעות, הזנחה וגזענות. 8,000 שארית יהודי אתיופיה נמקים שנים בגונדר ובאדיס בכמיהה לעלות לארץ, ולו היו לבני עור כבר היו עימנו מזמן".
לפנייה לכתב/ת 
