בנות זוג הוכרו כאימהות לשני ילדים - אך לא של בנן השלישי

"זה אבסורד". דריה ונעמה צורף עם שלושת ילדיהן (צילום: בן רוטשטיין)

שתי נשים נשואות עתרו בצהריים (ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה שמשרד הפנים ירשום אותן כאימהות משותפות לילדן השלישי. העתירה הוגשה על ידי עו"ד נעמה צורף, בשמה ובשם בת זוגה, דריה צורף. בשנת 2012 הזוג כבר קבע תקדים, כאשר בית המשפט הורה לרשום את שני ילדיהן הראשונים בתעודת הזהות תחת שמותיהן.

ביהמ"ש: אפשר לבקש צו הורות רק מיום הלידה

רישום הורים להט"בים בדיון בבג"ץ: "מצפים לסוף לאפליה"

בנות הזוג מתגוררות עם שלושת ילדיהן, דור, מעיין ומיתר, בקיבוץ משמרות. לאחר שבנן הבכור נולד ב-2007, רשם משרד הפנים רק את האם היולדת כאימו. השתיים פנו אז לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בבקשה להכיר גם באם שלא ילדה, כאם נוספת של הילד. לאחר חמש שנים של דיונים התקבלה עתירתן ובשנת 2012 ניתן כאמור פסק דין תקדימי, שבמסגרתו ניתן צו ההורות הראשון לזוג חד-מיני בישראל, שלא מכוח אימוץ. הצו קבע כי שתיהן יירשמו כאימהות של בנן הבכור ושל בנן השני שנולד במהלך הדיונים.

לפני כשלושה חודשים, ילדה דריה את הבן השלישי של הזוג. רשות האוכלוסין וההגירה הנחתה אותן לפתוח בהליך בקשה לקבלת צו הורות - הליך משפטי ארוך. בנות הזוג מתעקשות כי בעקבות העובדה ששניים מילדיהן כבר רשומים על שתיהן, אין צורך לחייבן לבצע שוב את ההליך המסובך לקבלת הצו.

לפני כחצי שנה, במהלך ההיריון, טסו דריה ונעמה לדנמרק, שם נישאו. כששבו לישראל, הן נירשמו כנשואות. לדבריהן, הן הופתעו כשמשרד הפנים סירב לרשום את נעמה כאם נוספת של התינוק אחרי שנולד. הפקידה אף אמרה להן במפורש כי לו נעמה הייתה גבר, הנשוי לדריה, לא הייתה בעיה לרשום אותה כהורה נוסף.

נעמה ודריה צורף(צילום: סיוון שחור)

בעתירה שהוגשה הבוקר, באופן לא מקרי ביום המשפחה, הן מבקשות להורות למשרד הפנים לרשום כל הורה שנשוי לאם היולדת או מגדל איתה ילדים משותפים - ללא אפליה מגדרית. העתירה הוגשה תחילה לבג"ץ, אך בהמשך הן התבקשו להגיש אותה כעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בבירה.

עו"ד נעמה צורף, שהגישה כאמור את העתירה בשמה ובשם בת זוגה, אמרה ל-ynet: "חשבנו בתמימות שאם נירשם כנשואות, לא יהיה צורך בהליך משפטי כדי לבצע את הדבר הברור מאליו - רישום שתינו כאימהות של הבן השלישי שלנו. אך לצערנו, התבדינו. ניכר שמשרד הפנים מתעקש להמשיך ולהחזיק בסכר שחוסם ציבור גדול מלממש את זכויותיו הלגיטימיות. איכשהו זה נראה הגיוני לפקידים, לשלוח אימהות לפתוח הליכים סבוכים בבית המשפט כדי לממש זכות כל כך טבעית".

לדבריה, "זה אבסורד, לא נתפס, שגבר יכול להירשם כאביו של תינוק, על פי הצהרתו והצהרת האם היולדת, גם אם אין כל זיקה בין הגבר לבין היילוד. ולעומת זאת, אישה כמוני שנשואה לאם היולדת מעל שני עשורים ומגדלת איתה שני ילדים, לא יכולה להירשם כהורה לילד שלישי שנולד לתוך המשפחה הקיימת. למזלנו, בזמן שהמחוקק, שאמור לתקן את המצב, כבול בהסכמים קואליציוניים ודעות קדומות, בית המשפט נוגס באפליה ומצעיד את המדינה לקראת שוויון, כפי שאנחנו מאמינות שיקרה גם במקרה של העתירה שהגשנו".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "קשרי הורות שכוננו על ידי בית המשפט בצווי אימוץ וצווי הורות פסיקתיים נרשמים במרשם האוכלוסין בהתאם לדין. לעיתים מקבל פקיד הרישום צו הורות פסיקתי, המחייב בירור נוסף, ובמקרים אלה נערכת פנייה לנציג המדינה אשר טיפל בתיק ובהתאם לתוצאות הבירור, מועברות הנחיות לפקיד הרישום והוא פועל בהתאם".