כחלון: "משתדלים לא לקרב רגולציה להייטק"
שר האוצר בכנס חדשנות בחברות ממשלתיות: "התחרות היא מטורפת. ייצור עוד מהנדסי תוכנה ובעלי מקצועות טכנולוגיים זו תעודת הביטוח של מדינת ישראל". מנהל רשות החברות: "לא כל החברות הממשלתיות צריכות להתמודד על רכישת אירונאוטיקס - מספיק שאחת תתמודד"
"כולם מבינים שהעולם מתקדם, גם הועדים וגם ההסתדרות מבינים שהעולם חייב ללכת קדימה. אנחנו רוצים להתקדם עם העולם, חייבים להדביק אותו". כך אמר היום (ד') שר האוצר משה כחלון בכנס חדשנות בחברות הממשלתיות של רשות החברות.
>> לסיפורים הכי חמים במדור כלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כחלון ל-ynet: "נבלום את העלייה הדרמטית במחירי החשמל"
כחלון על השקעת הענק של אינטל: "בשורה גדולה לכלכלה הישראלית"
כחלון ייפגש עם נציגי אמזון: "החברה רוצה להיכנס לישראל"
כחלון התייחס למינויים של אהרון אהרון לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות ואת עמי אפלבאום לתפקיד יו"ר רשות החדשנות ואמר "הם מהטובים במדינת ישראל. אני רוצה להודות להם, כבעלי יכולת השתכרות במקומות אחרים. אני מראיין כל הזמן אנשים לתפקידים, וכשהם שומעים על השכר הם אומרים "תודה, הבנתי אותך". כשהסכמתם להגיע, כמו גם אנשים אחרים, אפשר לומר בהתנדבות, ובעוצמה ציונית, אתם לוקחים את כל הידע והכישורים ותורמים למדינת ישראל. זה לא דבר של מה בכך.
"אני רוצה להודות לכם ולקרוא לאנשים נוספים. שירות המדינה לא ערוך לחדשנות הזו. שירות המדינה. זה מילואים לא פחות מלהיות מג"ד בגבעתי. זו פניה שלי למגזר העסקי ולאנשים שלנו".
עוד הוסיף כחלון: "אם לא נקבל כוחות מבחוץ כמו עמי ואהרון ואחרים שיעזרו לנו, לחמש השנים הקרובות נדביק את העולם. העולם הפרטי יותר זריז מהעולם הממשלתי ולצערי או לשמחתי הוא גם יותר יעיל".
כחלון התייחס לחדשנות גם בהיבט הביטחוני ואמר "אנחנו מכירים את הבעיות הביטחוניות, יש לנו הרבה חילות וכולם חשובים. אך בלי החדשנות. היום גם מ"כ בגולני יש לו חלק בחדשנות. בשיחה אחרונה עם הרמטכ"ל הנכנס אביב כוכבי על התעצמות צה"ל, הוא מדבר על חדשנות עד רמת המ"כ, תקשורת שלא קיימת היום בין מרכיבים מסוימים בצבא. בכל מקום מרמת המ"כ, הטייס והמפעיל ב-8200 נצטרך את החדשנות וההיי טק."
חברות ההייטק מרימות את ממוצע השכר
כחלון התייחס להיותו של ההיי טק קטר הצמיחה של המשק ואמר "ההכנסה לנפש היא כ-40 אלף דולר, תוציאו את ההיי טק, ותראו שההכנסה לנפש במספרים הרבה יותר נמוכים. התוצר של צ'ק פוינט או חברת היי טק אחרת מרים אותנו. מזל שזה ממוצע."
לדבריו "לפני מספר שבועות הייתי בדאבוס, נפגשתי עם גוגל, אמזון, פייפאל, רק על הדבר הזה, זה כרטיס הביקור שלנו. אף אחד לא שאל אותי על עזה או המנהרות בצפון. זה מה שמעניין אותם, אמזון מדבר על הענן, גוגל על בינה מלאכותית ומאגרי מידע של קופות החולים, בד"כ אנשים מהעולם אוהבים להתעניין בעוד דברים, לאחרונה זה מה שמעניין אותם.
"אנחנו רואים את החברות הבינלאומיות. לצערי הן יותר חזקות ממדינות. זה הסיפור. אם החברות הממשלתיות לא יהיו מחוברות, אנחנו פשוט לא נהיה. אפשר יהיה למשוך עוד שנה או שנתיים אבל היא פשוט לא תהיה. מי שלא תהיה בחדשנות לא תהיה תחרותית, מי שלא תהיה תחרותית לא תהיה. כלכלת הסובסידיות נגמרה מהעולם, יש כלכלת תמריצים".
"כולם רוצים קשרים עם מדינות מודרניות"
לדברי כחלון "גם לשב"כ ולמוסד יש את זרוע החדשנות, ההיי טק והמחקרים. לאחרונה יש שיתוף פעולה בין הגופים האלה. זה עזר לנו לייעל אותם. אנחנו רואים תנופה בלתי רגילה, זה פותח לנו דלתות בעולם. מכניס אותנו למדינות היותר מתקדמות. גם הנושא הגיאו פוליטי הוא מאד חשוב. אם אתם שומעים על עוד מדינה שתומכת בישראל, מעבירה את השגרירות, לא ארה"ב, תדעו שזה בעיקר מבוסס על חדשנות.
"אני רואה אותו העתיד שלנו, אם אנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו - מדינה יותר טובה, עם עתיד, שיוכלו להיות פה, חזקים, מדינית, כלכלית, גיאו פוליטית. עם מדינות מפגרות, אף אחד לא רוצה יחסים או קשרים, בסוף כולם רוצים קשרים עם מדינות מודרניות."
עוד הוסיף כי "התחרות היא מטורפת. ייצור עוד מהנדסי תוכנה ובעלי מקצועות טכנולוגיים זו תעודת הביטוח של מדינת ישראל. נמשיך לדחוף את נושא זה ברשות החברות וגם במגזר הפרטי, העסקי. אנחנו משתדלים לא לקרב רגולציה להיי טק. אם זה יקרה אנחנו נסוג אחורנית, אנחנו עובדים על תמריצים, הסרת חסמים, לאפשר לכל התחום לזנק וככה להזניק אותנו ואת המדינה".
"לא כל החברות הממשלתיות צריכות להתמודד על רכישת אירונאוטיקס"
ינקי קוינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות דיבר אף הוא בכנס ואמר, "לא כל החברות הממשלתיות צריכות להתמודד על רכישת אירונאוטיקס, מספיק שאחת תתמודד".
קוינט הוסיף כי המטרה להמשך היא להיות דוגמה לכלל המשק - הן הסקטור הציבורי והן העסקי, ופירט כי החברות לא "יתנדבו בקהילה" אלא יפעלו תחת סטנדרטים גבוהים של שמירה על הסביבה והשפעה על החברה והקהילה בד בבד עם תרומה של אלו לפעילות העסקית שלהן.
כמו כן - יפעלו החברות לאימוץ תכנית אסטרטגית חברתית - סביבתית שתקבע מדיניות להשקעה בתחומים שלהם יש השפעה חיובית על החברה ועל הסביבה כדי לתמוך במטרות העסקיות של החברה, זאת כדי להגדיל את רווחיה וכדי לייעל את פעילותה ולחסוך במשאבי מדינה.
לדבריו, הרשות "פועלת לאימוץ סל מוצרים רחב שהחברות יוכלו לאמץ, ביניהם: עידוד עסקים קטנים, אימוץ תקנים מחמירים של איכות סביבה ובטיחות, חיזוק הפריפריה, גיוון תעסוקתי, קשרי קהילה, שיתוף פעולה בין חברות ממשלתיות, דיאלוג עם מחזיקי עניין, הצלת מזון, עידוד עליה (ע"י איתור עובדים מפרופסיות נדרשות) ועוד".
עוד הוסיף כי "אנחנו רואים את החדשנות כחלק מהערך המשותף, חברות כמו קודאק או בלוקבסטר שהתאדו מהעולם. ארגון חפץ חיים חייב בחדשנות ובלעדיה לא ישרוד. קידום החדשנות הוא חשוב ויוצר שקיפות שמשפרת ומייעלת את החברות, יימצה את הנכסים של החברות וישפר את מצב המשק".
כלכלה חזקה - צבא חזק
לדברי שר הכלכלה, אלי כהן, "המדינה החזקה ביותר בעולם היא ארה"ב והסיבה לכך היא כי יש לה את הכלכלה הגדולה ביותר. מצפון יש את קנדה, עם שטח גדול יותר מארה"ב אך היא פחות חזקה. במזרח סין והודו עם כמעט פי 4 כמות תושבים, אך עדיין ארה"ב יותר חזקה, הסיבה לכך היא שיש לה את הכלכלה הגדולה ביותר. כשיש לך כלכלה חזקה יש לך צבא חזק".
עוד הוסיף, כי "בעשורים האחרונים העולם עבר שינוי דרמטי, המשאב הכלכלי החשוב ביותר לפני שני עשורים היה נפט, היום זו חדשנות וטכנולוגיה. אחד הפרמטרים הוא לראות את החברות הגדולות בעולם". עוד הוסיף, כי "חלקה היחסי של מדינת ישראל בעולם הוא פחות מאחוז. 0.1%, והייצוג שלנו היה פי 130 בכלכלה העולמית. זה המפתח להצלחה ולביסוס שלנו. חשיבות הטכנולוגיה לא רלוונטי רק לכלכלה אלא גם מבחינה מדינית.
"אם אין רווחים אין רווחה, אנחנו צריכים מגזר עסקי פורח, צומח, מרוויח על מנת שנוכל להשתמש בתמורה ובתקבולי המסים לטובת חינוך, בריאות ורווחה, ולכך אנחנו מחויבים. בעיני לחברות הממשלתיות יש ארבעה תחומים בהם עליהם לטפל - חברה זה עסק ועסק אמור להרוויח.
"בנוסף אתם גם חברה ממשלתית יש עוד מטרות עבורכם, בשונה מחברות עסקיות, בעיני זה לבוא לטפל בנושאים חברתיים, כמו תרומה לקהילה, סיוע לפריפריה, לתמוך בחברות עסקיות, הדבר הרביעי הוא החדשנות. מדינת ישראל תוכל לחזק את עצמה כלכלית מדינית וביטחונית באמצעות החדשנות".
לפנייה לכתב/ת 
