פורטנייט: 11 טיפים להתנהלות עם הילדים
הכירו את המשחק, הגבילו את זמן המסכים, צרו אלטרנטיבות מעניינות ושימו לב לסכנות אפשריות. לא כל ילד שמשחק בפורטנייט הופך למכור אבל חשוב להיות עם יד על הדופק ולנהל בבית שיחות על הנושא. כך תעשו זאת נכון
אפשר להוריד את מפלס החרדה. נכון, הפורטנייט תופס תאוצה, ונדמה שהפופולריות שלו רק עולה. אולם, המשחק מפתח איפוק, מיומנויות חברתיות ולימוד איך להפסיד בכבוד. הוא נותן כלים של התנהלות חברתית ומפתח כישורים אישים הנוגעים בטווח של חשיבה ורגש.
בעוד שהמציאות מפגישה את הילדים וההורים עם התמודדויות שונות, ההורים נדרשים לספק כלים שיעזרו להם לנווט בעולם המורכב הזה ולפתח קול פנימי שיגן עליהם ויאזן אותם. תופעת הפורטנייט, כשם גנרי למשחקי הרשת למיניהם, היא חלק מדילמה רחבה הרבה יותר של התמודדות עם בילוי הזמן המרובה מול המסכים.
שוב עולה שאלת המיליון דולר - איך מתמודדים עם המסכים? ההבנה כי לא המשחק הוא הגורם השלילי אלא התופעות השליליות שיוצר לעיתים, ואיתן - ניתן להתמודד.
הנוכחות ההורית חשובה גם כאן והיכולת שלנו לתפקד כהורים וכמחנכים, גם במרחב הזה שאנחנו כביכול לא מבינים בו - היא ללא ספק קושי מובנה כיום בדיאלוג בין הורים לילדים. אולם אנחנו חייבים לנסות להכיר אותו ולהבין כיצד מתמודדים איתו.
אנחנו אלו שמהווים עבור הילדים גב כשהם נפגעים או מתבלבלים ואנחנו אלה שנהיה שם לתת עזרה כשהם יהיו זקוקים לה. ברגע שהשפה השיתופית בבית היא הבסיס, והילד יודע שיכול לשתף, ללא קבלת ביקורתיות ושיפוטיות מצד ההורה, זו בדיוק הנקודה שבה אנחנו יכולים להשפיע, גם אם אנחנו רחוקים מלהיות גיימרים מנוסים.
11 טיפים להתנהלות עם משחק הפורטנייט (או כל משחק מחשב אחר):
1. קודם כל להירגע
משחק הוא דבר בריא. הוא נותן כלים חשובים להתנהלות חברתית ומפתח כישורים אישיים המשלבים קשת של יכולות: חשיבה, רגש ומארג של מיומנויות חברתיות נדרשות.
2. לזכור למה הם נמצאים שם
הילדים נמצאים שם, ברוב המקרים כדי להיות חלק מחברת הילדים - בין אם זו קבוצת השווים המוכרת להם מהכיתה ומבית הספר, ובין אם מדובר במשתתפים שהם אינם מכירים, ועדיין מדובר בקבוצות השווים להם, והם רוצים (ובצדק) להיות חלק מהקבוצות הללו.
3. להכיר את המשחק
חשוב מאד שתבינו מה בעצם קורה שם. זהו משחק המדמה לוחמה ומשלב גם השגת נשקים, תלבושות, בניית הגנות ויצירת בריתות ואסטרטגיות משותפות. יש בו גם אלמנטים חיוביים של חשיבה ותכנון אסטרטגי ודרישה להפעיל חשיבה יצירתית, התנהלות במרחב קבוצתי או זוגי, וכמובן קשר בין יד לעין.
בנוסף, יש במשחק אלמנטים שאנחנו לא בהכרח מסכימים איתם, אולם זה מה שקורה ברבים ממשחקי הילדים, לאו דווקא ברשת. גם כששיחקנו ב"שוטרים וגנבים", חלק ממהות המשחק הייתה כזאת, ולכן כדאי לדבר על התכנים, לוודא כי מובן שהחלק האלים בהם הוא לגיטימי כחלק ממשחק בלבד.
מכורים לפורטנייט, והם רק בני 10
4. זהירות
דיסקורד ופלטפורמות שיח ממשיכות. שרת הדיסקורד הוא פופולרי בקרב הרבה שחקני פורטנייט ומשחקי וידאו אחרים, כיוון שמאפשר למשתתפים לשוחח ביניהם באין מפרע, כולל "חדר פרטי" שבו ניתן לנהל שיחות פרטיות.
זהו מצע שיכול ליצור מצבים מסוכנים לילדים, גם בגלל חוסר הפיקוח על השיחות הללו, וגם בגלל תחושת החברות המדומה הנוצרת בעקבות המשחק והמעבר המשותף לפלטפורמה נפרדת.
חשוב מאד להסביר לילדים שזה בסדר לדבר בדיסקורד עם חברים, אבל לא לעבור לחדר פרטי לשיחה עם זר, וכמובן שלא למסור לו פרטים אישיים. זה תקף לכל פלטםורמות השיח הממשיכות: ווטסאפ, אינסטגרם וכו'.
5. הגבילו את זמן המשחק
קבעו זמן מוגבל שבו הילד יכול לשחק ועזרו לו לעמוד בהחלטה הזו. תנו להם כלים לתזכורות לקראת סיום הזמן המוסכם. מרבית הילדים מצפים מאיתנו להציב להם גבולות זמן מול המסך, גם אם לא יודו בכך.
המלצת המחקרים האחרונים המקובלת כיום היא הגבלת זמן המסך לשעתיים ביום. וטיפ קטן אבל חשוב: אין טעם להפסיק אותם באמצע המשחק. עדיף לבקש שיפסיקו במשחק הבא.
היום שבו יתחילו ללמוד פורטנייט בבית ספר
6. צרו אלטרנטיבות
רוצים שהילדים לא יהיו רק במסך? צרו פעילות חלופית: מפגש עם חברים פנים אל פנים, חוגים, שעת משחק עם ההורה וכו', וחשבו ביחד עם הילדים מה יעזור להם לייצר עזרה עצמית לניהול זמן המשחק, לצד הפעילות הנוספת.
7. כללי זהירות במשחק
כלל הברזל שלא מוסרים מידע אישי לזרים ברשת, תקף וחשוב כאן יותר מתמיד. חשוב להסביר שוב לילדים שחבר למשחק, שאיננו מכירים - נשאר כזה בכל הקשור למתן מידע אישי שלנו. וכמובן - יש את עניין הרכישות: גם לנושא זה הגדירו מראש את הסכום והמינון וכמובן אל תיתנו גישה ישירה לכרטיס האשראי, אלא בפיקוח שלכם.
8. התמכרות
איזון היא מילת המפתח, וכמו בכל התייחסות מקובלת להתמכרות, הנורה האדומה צריכה להידלק כאשר דפוס השימוש מפריע לתפקוד תקין של הילד.
כשאתם מבחינים בביטויים התנהגותיים של כעס ותסכול שחורגים מהגבולות המוכרים לכם כתגובה על מה שקורה במשחק או הפסקתו, הפגנת חוסר עניין בכל תחומי החיים האחרים והקדשת מרבית הזמן למשחק.
עם זאת - לא להיבהל מכעסים ותסכולים שהם חווים כחלק מהמשחק ונראים לכם כתגובה טבעית המוכרת לכם גם ממצבים אחרים. זה חלק טבעי מהמשחק.
9. למדו אותם לדווח אם נפגעו
על פגיעות במשחק ניתן לדווח לחברה המנהלת את המשחק - Epic Games - חשוב שיידעו (וגם אתם) כיצד הם מדווחים. חשוב לצלם את שם המשתמש הפוגע, ואת השיחה הפוגענית ולדווח. ניתן לדווח לחברה עצמה או למוקד 105. על הדרך, אפשר גם לייצר שיחה על מי לסמוך ועל מי לא, איך אני מתמודד, איך אפשר להימנע מהפגיעה.
10. שתפו הורים אחרים
נסו לקבוע קו אחיד עם יתר ההורים של החברים למשחק וצרו יחד קוים אחידים משותפים המקובלים על מרבית ההורים.
11. כבדו אותם
אם נצליח להראות להם התייחסות מכבדת למשחק, נוכל גם להתחיל לדבר איתם על ההשלכות, מה כן ומה לא. מכיוון שחלק גדול ממשחקי הילדים של היום מתרחשים במרחב הוירטואלי, שיח על הנושא יוכל להתחיל רק מתוך ההבנה שזהו משחק כמו כל משחק אחר.
ההמלצות גובשו במסגרת דיון שנערך ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר), ובהשתתפות נציגים ממכון אדלר, אנשי חינוך והנחיית הורים, אנשי טכנולוגיה ורשת, נציגי משטרה, הורים וילד בן 12, המשחק ב'פורטנייט' שהשמיע את קולם של הילדים
הכותבת היא מנהלת נטיקה - 'כלים להתנהלות חברתית ברשת', באיגוד האינטרנט הישראלי
לפנייה לכתב/ת 
