אריאנה גרנדה נגד הגראמי - והיא לא לבד

טקס הגראמי ה-61 בפתח ויתקיים ביום ראשון הקרוב. אולם לא ברור מי יעלה על הבמה להופיע או אפילו לאסוף את הפרס ולהודות לקהל ומשפחתו פרט למנחה אלישיה קיז. מוקדם יותר השבוע הודיעה אריאנה גרנדה כי היא לא תופיע בטקס בשל חילוקי דעות עם מפיקי האירוע הנוגעות לשיר שתבצע על הבמה, אך בזאת לא נגמרה הסאגה בין גרנדה למפיקים.

אריאנה גרנדה נגד מפיקי הגראמי(צילום: Gettyimages)

אחרי סירובה להופיע אמר מפיק הטקס קן אלריך שגרנדה לא תופיע כי "זה מאוחר מדי בשבילה לארגן משהו". גרנדה לא נשארה חייבת ואתמול (ה') הגיבה בטוויטר, "שמרתי על הפה שלי, אבל עכשיו אתה משקר. אני יכולה להרים הופעה בין לילה ואתה יודע את זה, קן. החלטתי לא להגיע כאשר רמסת את היצירתיות והביטוי האישי שלי".

גרנדה סירבה להופיע משום שהפקת המופע לא אפשרה לה לשיר על הבמה את 7Rings מאלבומה החדש שבעיתוי מעניין יצא ממש היום. "הצעתי שלושה שירים", כתבה גרנדה, "זה עניין של שיתוף פעולה, של להרגיש נתמכת, של אמנות וכנות. לא פוליטיקה, לא לעשות טובות ולשחק משחקים. אני מצטערת אבל זו לא מוזיקה עבורי".

גרנדה מסתבר, לא תופיע וגם לא תגיע לאירוע - והיא לא לבד. היא מצטרפת לשורה של אמנים כמו דרייק, קנדריק לאמאר וצ'יילדיש גמבינו - כולם מועמדים לכמה מהפרסים הנחשבים, אולם סירבו להופיע בטקס, ולא ברור כרגע אם יגיעו בכלל. גם טיילור סוויפט כבר הודיעה כי לא תגיע בשל התנגשויות בלוח הזמנים. מי שכן אמורה לעלות על הבמה ולהופיע, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, היא ליידי גאגא, האישה שמועמדת למירב המועמדויות (ובין הנשים היחידות שמועמדת לפרס על הפקה).

בשנים האחרונות מוסד הגראמי שבעבר נחשב לטקס הפרסים היוקרתי ביותר בעולם המוזיקה, זוכה לביקורת רבה. בעבר היו אלה בעיקר אמני היפ הופ שקבלו על הייצוג המועט של אמנים בז'אנר ואמנים שחורים בכלל. אבל בשנה שעברה צעקה גדולה עלתה על היעדר ייצוג של נשים במועמדויות ובפרסים וכן על האפליה שספגה לורד - האישה היחידה שהייתה מועמדת לפרס על אלבום השנה ולא זכתה למופע סולו אשתקד (יתר הגברים שהיו מועמדים בקטגוריה הופיעו לבד).

קנדריק לאמאר - יגיע?(צילום: Getty Images)

כשנדרש לביקורת מנכ"ל האקדמיה ניל פורטנוב, הוא תקף את הנשים ואמר כי הן צריכות להתאמץ כדי לקדם את הקריירות שלהן. לא קשה לתאר את החצים שהופנו נגדו. מאוחר יותר טען כי אמירתו יצאה מהקשר, אך הסירוב של המוסד שהוא עומד בראשו להתמודד עם הבעיה ולהעניק במה גדולה יותר לנשים, הופך את הגראמי למי שלא רק משקף את הייצוג הלא שוויוני של נשים בתעשיית המוזיקה, אלא גם מנציח אותו.

במקביל, הניסיון של מפיקי הטקס להתמודד עם הביקורת המגדרית והגזענית הוביל להרחבת הקטגוריות העיקריות בטקס מחמישה לשמונה מועמדויות והגיוון רב יותר. אולם בהיעדר זוכים מהדרגה הראשונה שיעלו לקבל את הפרס, ובד בבד עם הניתוק מהנעשה בעולם המוזיקה - כמו לדוגמה במקרה של קנדריק לאמאר שלא זכה בפרס הגדול בשנה שעברה, אך זכה בפוליצר - נראה שקרנו של הגראמי יורדת.