נפרדים מאורי: "פרח אמיתי, הבת של כולנו"
חבריה ומכריה של אורי אנסבכר עדיין מתקשים לעכל את הבשורה על הרצח המזעזע בירושלים. שכנתה מתקוע, ששכלה את אחיה בפיגוע לפני שלוש שנים, כתבה: "מקווה שאת מחובקת ועטופה בעולם אחר". אמש נעצר ברמאללה חשוד ברצח
לאחר שפרטי הרצח המזעזע של אורי אנסבכר ז"ל, שגופתה נמצאה עם סימני אלימות קשים בשמורת הטבע עין יעל בירושלים, הותרו לפרסום, חבריה ומכריה ספדו לה בפייסבוק.
תושבי ההתנחלות תקוע וחבריה מהאולפנה ומרכז "יעלים" שבו התנדבה במסגרת השירות הלאומי תיארו אותה "קרן אור עוצמתית" וביכו על נסיבות מותה הטרגיות.
הדס אלקיים, שכנתה של אורי ואחותו של מלאכי רוזנפלד שנרצח לפני שלוש שנים וחצי בפיגוע ירי בבנימין, כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "בחיים האלו כבר הרבה פעמים הלב שלי החסיר פעימה. כאב באופן פיזי של ממש כאילו ידיים גדולות סוחטות אותו חזק. בשעות האחרונות ההרגשה היא שהוא לא רק מחסיר אלא תכף ממש נעצר. אני ממש צריכה להזכיר לגוף איך נושמים, איך מכניסים אוויר, איך בולעים רוק, איך מוציאים אוויר.
"מסתבר שאין שום גבול בעולם הזה. גם התסריטים הכי אכזריים ונוראיים ניתנים לביצוע. אורי, השכנה היפה והמתוקה ממול, שדרך השביל של הבית שלנו מקצרים לבית שלהם. הבייביסיטר העדינה עם החיוך הביישני. אחות של דוד, החבר הכי טוב של הראל, הבת של גדי שקולו שקט ונעים וחכם ושל נעאה שחיוכה גדול ודעתה צלולה ועמוקה.
"אורי אנסבכר. מסתכלת בתמונתך, כמה גדלת ויפית, כמה שנים שלא ראיתיך. הרי כדורי המרצחים של מלאכי אחי גרמו לי לברוח מתקוע אהובתינו. רואה את תמונתך וכל שיוצא ממני הוא לא. לא. לא. לא. לא רוצה לשמוע איך, לא רוצה לדמיין מה. לכתך מן העולם היא כל כך נוראית מעצם היותה. כאילו לא מספיק מזעזעת שהיה צריך גם בנוסף את הגיהנום עלי אדמות. איך אלוהים נותן לבריאה שלו, שכולה תום טוהר יופי ואור, לצאת בדרך כזו מן העולם הזה?
"כאדם מאמין הדיון שלי והשאלות שלי מופנות כלפי שמיא. הוא הבמאי, הוא התסריטאי הוא הכל. אצלו החיים והמוות. ככה, כמו שזה. החיים, המוות. את מי עוד סימנת? איך אפשר להמשיך לנשום כאן ככה? איך אמא צריכה לשמוע מה עבר על ביתה נשמתה בשעותיה האחרונות? ואיך היא יכולה שלא? איך העיניים של הוריה ואחיה יוכלו להעצם בלילה מעתה ועד עולם? אין פער וסתירה גדולה יותר בעולם מכל מה שאת, אורי, ומן הדרך שבה גרמו לך ללכת.
"אין בי נשימה. האוזן לא מסוגלת לשמוע. הלב לא מצליח לספוג את הזוועה ואי אפשר שלא. זה שלנו, קרוב קרוב, של כולנו. היא לא רק השכנה ממול, היא הבת של כולנו. העולם צריך להתהפך עכשיו, לעצור, לעמוד. אבל מי כמוני יודעת שהוא לא. ואולי יותר מהכל, זה הכאב הכי גדול.
"אורי, שעינייך הם ים עמוק של חכמה ורוך ותמימות, שום מילה שנכתוב ונגיד, שום חיבוק שנחבק ונאהב לא יהיו מענה לגיהינום שעברת. אין נחמה בעולם הזה. מקווה שאת מחובקת ועטופה בעולם אחר שבו אולי יש תקווה, כי אצלי כרגע ייאוש שחור, רע, מר ובלתי ניתן להכלה. אורי אנסבכר, כל דמעותיי עלייך"
יעלה תמר פרץ, מדריכה לשעבר במרכז יעלים, כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "כך קרה בבית המשמש מקום חמים כמעט לכל עובר אורח. יעלים זה בית, המורכב ואף מושלם מכל כך הרבה גוונים. והבית שלי קיבל בשורה כל כך קשה. נוחי אורי יקירה, קרן אור עוצמתית. תחייכי אל אהובייך מלמעלה תמיד. פרח אמיתי שנקטף בטרם עת".
תנועת בני עקיבא, שבה התחנכה אורי, כתבה: "תנועת בני עקיבא המומה וכואבת על הרצח המזעזע של אורי אנסבכר. אורי נרצחה בשנת השירות שלה עם נוער, שנה של עשייה, אהבת האדמה, האדם והוספת טוב שכל כך אפיינו אותה. מחבקים ושולחים תנחומים למשפחה היקרה, לסניף, לחברים ולחניכים".
גם ישראלים שמעולם לא הכירו אותה ספדו לה. "מאתמול בלילה אני בתדהמה. בוכה ונסער ובעיקר נבוך", כתב אורי פלהיימר, שציין כי לא הכיר אותה באופן אישי. "ילדה יפה ותמה יורדת אל מעיין צלול בצעדי ריקוד. אולי להתבודד, אולי לראות קצת תכלת שמיים. אני מדמיין, בוודאי לקחה עימה תיק קטן ובו כמה פירות ומים, היה אתמול קצת חם. בתיק גם היה שוקולד שהיא אוהבת ומטען נייד. אולי גם צבעי שמן ולוח ציור היו שם. בטח היה לה שבוע עמוס בשירות והלכה להפיג חששות ביופי הארץ.
"הכל אולי. הכל דמיונות. הכל מה שרציתי לחשוב שהיה קורה בבוקר נעים ביער ירושלים. הלכה אורי לנשום קצת חופש ולא חזרה... אני מתאמץ לדמיין את צעקותיה, את המלחמה העיקשת באוויר החיים. האם צעקת אורי? מישהוא בעולם שמע אותך?
אני תוהה אם יש אלוהים והאם גם לו נחמץ הלב כמו לי.
"אני מרגיש פתאום שאני אוהב אותך ובכלל לא הכרנו. מתכווץ לי הלב שוב ושוב ושוב. אולי הגיעה העת שנפסיק להיות מנומסים. שאנשים ישתנקו קצת ויתבהלו מאוד. אני לא רוצה שתשכחי מן הלב. שרבע צו איסור פירסום ישכיח את אשר היית.
במגדל גבוה ליד ג'נין אני עומד ותוהה האם יש משמעות להכל. האם עת נשוב אל שגרתנו מישהוא יתעקש לזכור אותך".
לוחמי הימ"מ עצרו אמש פלסטיני בן 19 ברמאללה בחשד לרצח, והוריה של אורי עודכנו על כך במהלך הלילה. מעט לפני כניסת השבת נקברה אורי בבית העלמין בתקוע, וקרוביה סיפרו בדמעות עד כמה אהבה את הטבע, הטיולים ואת האדמה".
הפלסטינים דיווחו כי כוחות הביטחון פעלו גם באזור העיירה אל-בירה הצמודה לרמאללה, כ-15 ק"מ צפונית לירושלים. לפי הדיווחים, כוחות הביטחון ערכו חיפושים בבתים והחרימו מצלמות אבטחה ועצרו את החשוד ליד מסגד.
בעקבות שמועות שפורסמו ברשתות החברתיות על אודות זירת הרצח, הוציאה המשטרה הודעה חריגה שבה הבהירה כי "תיאורי הזוועה שמתפרסמים ברשתות החברתיות חסרי שחר ופוגעים בכבוד הקורבן והמשפחה". המשטרה קראה לציבור שלא להפיץ שמועות כוזבות מגורמים לא מוסמכים, וציינה כי היא פועלת להגיע אל החשודים בהפצת השמועות.
אתמול בצהריים ספדו בני המשפחה בדמעות לאורי. "בשבת שעברה אמרת שאת לא מאמינה שבסוף השנה תהיי בת 20, ועכשיו את הלכת", אמרה האחות תמה.
האח דוד פנה בפעם האחרונה לאורי ואמר: "רגע לפני שאת עוברת בגן עדן בפעם האחרונה, אני רוצה להגיד לך שאת תמיד תהיי איתי".
"את ילדה של מילים, ולי לא נשארו מילים", אמרה נאעה, אמה של אורי. "אוריל'ה שלי, אני אומרת לך שלום ואני כל כך מתגעגעת. לא תספיקי לטייל, להתחתן וללדת, לא תספיקי להגשים חלומות שנפתחו בפנייך בזמן האחרון. כל כך הרבה אור יכולת לתת בעולם. מחזירים אותך לאדמה שכה אהבת. תודה על 19 שנים של טוב ואור. אני מבקשת שאת עולה למעלה לעולם שכולו טוב שתיתני לנו כוח לחיות ולשמוח. אוריל'ה שלי, אני אומרת לך שלום ואני כל כך מתגעגעת".
לפי עדויות שונות, אורי יצאה ממקום עבודתה נסערת. חברה של הנרצחת סיפרה שאמרה לה לפני שנעלמה שהיא הולכת להתבודד בטבע. באזור השעה 11:00 דיווחו קרובי משפחתה על היעדרותה, ולאחר כשמונה שעות נמצאה גופתה.
לפנייה לכתב/ת 
