הטליבאן: נגן על זכויות נשים, אל תדאגו
כשארגון הטרור שלט באפגניסטן הוא אסר על נשים ללמוד ולעבוד, ומהבית הותר להן לצאת רק בבורקה ועם "גבר משגיח". עכשיו, בדרך להסכם שלום עם ארה"ב שיביא לעזיבת הכוחות הזרים, אומרים נציגיו שיכירו בזכויות הנשים – אבל "בלי שיפגעו באיסלאם". בקאבול מזהירים: "כלום לא השתנה"
נציגי ארגון הטרור טליבאן, המנהלים בימים אלה משא ומתן עם ארצות הברית על הסכם שלום שיביא לסיום מלחמת אפגניסטן אחרי יותר מ-17 שנה ולנסיגת הכוחות הזרים מהמדינה, הצהירו השבוע כי הם מחויבים להגנה על זכויות הנשים. אלא שהארגון האכזרי, שבשנות שלטונו באפגניסטן אכף בקפדנות את כללי ההלכה האיסלאמית, מעורר את החשש של אפגניות ואפגנים רבים שאחרי נסיגת ארה"ב רק ישוב ויעמיק הדיכוי.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
חוקת אפגניסטן מבטיחה כיום שוויון בין גברים לנשים, אבל בפועל בחברה האפגנית השמרנית נשים עדיין סובלות מאפליה קשה. כשהטליבאן, ארגון איסלאמיסטי קיצוני, שלט באפגניסטן בשנים 2001-1996, היה המצב קשה עוד יותר: תחת שלטונו נאסר על נשים לרכוש השכלה בבתי ספר או לצאת לעבודה. מהבית הותר להן לצאת רק לבושות בבורקה ומלוות על-ידי "גבר משגיח". הכבלים האיומים האלה הותרו, לפחות חלקית, כשכוחות נאט"ו בהובלת ארה"ב פלשו למדינה ב-2001 בעקבות פיגועי 11 בספטמבר והפילו את שלטונו של הארגון.
בשבוע שעבר, אחרי כמעט שני עשורים של לחימה בין ארה"ב ובני חסותה האפגנים לבין הטליבאן, הודיעו צוותי המשא ומתן של וושינגטון ושל הארגון האיסלאמיסטי כי בשיחות שנערכו בקטאר הם רשמו התקדמות משמעותית. מקורות בטליבאן אף הצהירו כי גובשה טיוטת הסכם שעל פיה הכוחות הזרים ייצאו מאפגניסטן בתוך כשנה וחצי מרגע חתימת ההסכם. ההודעות הללו הן חסרות תקדים, ומאותתות שייתכן כי המלחמה הארוכה בתולדות ארה"ב בדרך לסיום.
בוועידה במוסקבה שאליה הגיעו השבוע עשרה נציגים של הטליבאן, ושנערכה במנותק מהשיחות בין הארגון לבין ארה"ב, דיברו נציגיו על החוקה העתידית של אפגניסטן ואמרו כי הטליבאן רוצה להגן על זכויות הנשים "כך שמחד לא יופרו זכויותיהן הלגיטימיות ומאידך לא תישקף סכנה לערכים האפגניים".
ראש צוות המשא ומתן של הטליבאן, שר מוחמד עבאס סטנקזאי, טען במעמד זה כי לנשים באפגניסטן אין סיבה לדאגה מהסדר עתידי עם הארגון: "הטליבאן מחשיב את הנשים למי שבונות חברה מוסלמית ומחויב לכל הזכויות שניתנו להן על-ידי דת האיסלאם המקודשת", אמר. הוא טען כי האיסלאם מבטיח זכויות לנשים בשורה של תחומים, בהם בעלות על נכסים, ירושה והבחירה למי להינשא.
הטליבאן רוצה לרצוח את מסי הקטן
אלא שבאותה נשימה תקף סטנקזאי את הפעילוֹת למען זכויות הנשים באפגניסטן, ואמר שהתנהלותן פוגעת במסורת האפגנית. לדבריו "מי שמכנים את עצמם פעילים למען זכויות הנשים" רק מנסים לפגוע במנהגים האפגניים. "בשם זכויות הנשים מקדמים פגיעה במוסר ובהגינות והפצה של תרבות לא-איסלאמית", טען, ובין השאר הזכיר את ההפצה של סדרות דרמה מערביות "המנוגדות לערכים האפגניים והאיסלאמיים" כמעשה הפוגע במידות המוסר של נשות אפגניסטן.
נשים וגברים אוכלים, יחד
רבות מהנשים האפגניות, שכמעט אינן שותפות למשא ומתן עם הטליבאן, חוששות שהזכויות שהשיגו בשני העשורים האחרונים רק אחרי מאבק קשה ייפגעו במסגרת הסכם השלום הנרקם. "אסור שפוליטיקאים ישתמשו בזכויות הנשים ככלי פוליטי", אמרה בשבוע שעבר משעל רושן, הפעילה בארגון אפגני למען זכויות נשים. "אם הטליבאן יחזור ויכפה הגבלות על נשים – לא נקבל את זה", הבטיחה. "ב-17 השנים האחרונות הצליחו נשות אפגניסטן לרשום כמה הישגים שעבורם הן עבדו קשה. אנחנו לא רוצות לאבד את זה. זכותנו ללכת לבית הספר ולעבודה, ועל כולם לכבד זאת".
בהודעה שפרסם ארגונה של רושן נכתב כי הארגון לא יקבל מצב שבו ייחתם הסכם שלום על חשבון חירויותיהן של הנשים. הוא קרא למשלחות למשא ומתן להגן על הזכויות של הנשים בהתחשב בכך שהן יותר ממחצית האוכלוסייה של אפגניסטן.
ליילה חיידרי, מסעדנית מהבירה קאבול, אומרת שיהיה זה נאיבי לחשוב שהטליבאן שינה את עמדתו בכל הנוגע לזכויות נשים. כמו נשים משכילות רבות באפגניסטן היא חוששת שהסכם השלום יפגע בחירויות הפרט. "אם הטליבאן יחזור – נשים יצטרכו שוב להיעלם מהמרחב הציבורי", אומרת חיידרי, שהמסעדה שלה היא מהיחידות בקאבול שבהן גברים ונשים סועדים יחד.
חיידרי השיקה את תנועת MeToo של אפגניסטן, והיא ונשים אחרות מקוות שהתנועה תהיה חיל החלוץ שיגן על זכויות הנשים מול הטליבאן. "אנחנו לא רוצות לחזור אחורה. אנחנו לא רוצות להפסיד את החופש שלנו", אומרת מינה רזאה, בעלת בית קפה בקאבול, כשברקע מתנגנת מוזיקה – דבר שגם הוא נאסר בימי שלטון הטליבאן.
לשרוף את בית הספר
"אנחנו עוד זוכרות כמה קשה היה להיות אישה תחת שלטון הטליבאן", מעידה נווידה ביאת, בת 25. "הייתי ילדה, אבל אני זוכרת שהם שרפו את בית הספר שלנו ממש לנגד עינינו. זה מלמד אותנו איך הם עשויים להתנהג אם הם יחזרו".
מצבן של נשות אפגניסטן השתפר מאוד מאז 2001, גם אם נותרה לה עוד דרך ארוכה לעבור בדרך לשוויון אמיתי. מתוך שמונה מיליון תלמידים בבתי הספר באפגניסטן – כבר יותר מ-2.5 מיליון הן ילדות. יותר מרבע מהמושבים בפרלמנט שמורים לנשים, ובשנת 2016 היו הנשים כחמישית מכוח העבודה.
לחשש של נשים משכילות בבירה קאבול מהטליבאן שותפות גם נשים הגרות בפריפריה, שם שיעור האנאלפבתיות יכול להגיע לפעמים ליותר מ-98% וזכויות הנשים נפגעות עוד יותר בשל היותה של החברה שם שמרנית-במיוחד.
חסינה בת ה-32, אם לילד שגרה במחוז הלמנד שבדרום המדינה, מספרת שהיא חרדה מהאפשרות של חזרת הטליבאן. "אנחנו מודאגים וחוששים לחיינו", היא אומרת. נזיה רזאה, בת 35 מהעיר רזני, מבועתת גם היא: "אם הטליבאן יחזור ויאסור על הילדים שלי ללכת לבית הספר או לא ירשה לי לצאת החוצה עם בעלי – זה יהיה בלתי מתקבל על הדעת".
הפעילה עטיה מהרבאן מאמינה שהפעם ניסיונות הטליבאן לכפות את עצמו על נשים לא יצלחו בקלות כמו בעבר. "הנשים האפגניות השתנו", ביקשה להעביר מסר לארגון. "אם אתם חושבים שתוכלו לחזור עם אותה אידיאולוגיה אתם טועים, תיתקלו בכוח מפחיד של נשים אפגניות משכילות שמודעות לזכויות שלהן ושלא ייכנעו לדיכוי".
לפנייה לכתב/ת 
