ערמונית מוגדלת: ניתוח הלייזר החדשני שפותר את הבעיה
בבית החולים "השרון" מתבצע ניתוח לייזר המפריד בין אונות הערמונית, ומתבצעת כריתה מבוקרת של האזור הפגוע. היתרונות: זמן החלמה מהיר ושמירה על קליפת הערמונית ועצבי הזקפה. הבעיה: יש כרגע בארץ רק מנתח אחד שמבצע אותו
"כבר כמה שנים הערמונית מציקה לי", מתאר שחם. "טופלתי בתרופה שהועילה במקצת, וכשהיא מיצתה את עצמה והפסיקה להשפיע עברתי לתרופה אחרת, שגם יעילותה הייתה מתונה ולא ממש מעשית".
בפועל, הוא המשיך לסבול מצורך תכוף במתן שתן. "כיוון שהערמונית המוגדלת חסמה לי חלק מדרכי השתן, התרוקנות השלפוחית הייתה חלקית", הוא מסביר. "זה אומר שכמעט בכל רגע נתון חשתי צורך להשתין. זה הפריע לי לא רק ביום־יום, כשאני נאלץ לצאת מישיבות, אלא במיוחד בטיולים בארץ ובחו"ל. כדי להקל על עצמי השתמשתי בהומור: אמרתי לכולם שאני מתחיל להכיר את העולם דרך בתי השימוש שלו".
באוגוסט האחרון החליט לשפר את חייו ובירר מה האופציות הניתוחיות - במסלול הפרטי והציבורי. "הבנתי שבבית חולים 'השרון' מתבצע ניתוח חדש ולכן הסכמתי להמתין חודשים אחדים עד שיגיע התור שלי, אבל לשמחתי אחד החולים ביקש לדחות את מועד הניתוח שלו כך שכבר באוגוסט נותחתי", הוא מספר.
מסובך ללמידה
שחם עבר ניתוח כריתת ערמונית בגישה חדשה - כריתה דרך צינור השופכה - שמתבצעת בישראל בשנה וחצי האחרונות, ולפי שעה רק בבית החולים "השרון". מרכזים רפואיים שונים עתידים לשלוח אורולוגים להתלמד בגישה זו. ההחלמה, לדבריו, הייתה קלה, ובמהלכה לא נזקק לתרופות משככות כאב. "תוך שבועיים כבר חשתי הקלה ניכרת. מאז, תכיפות מתן השתן ירדה באופן ניכר וחזרתי לפעילות מלאה בכל התחומים", הוא מספר.
הניתוח המדובר מתבצע במספר מרכזים רפואיים בעולם כבר שלושה עשורים, בעיקר ביפן, ניו־זילנד, ארה"ב וחלק ממדינות אירופה. אבל מאחר שהוא מסובך ללמידה ויש צורך לצבור ניסיון לפני שמנתחים לבד, הוא לא נפוץ בישראל. "את הגישה המיוחדת הזו ייבא לארץ כבר לפני מספר שנים ד"ר אהוד גנסין, אורולוג מ'שערי צדק' שהתמחה בה בחו"ל, אך כיוון שהוא עזב את הארץ, לצערי אני האורולוג הישראלי היחיד שהתמחה בניתוח הזה. לשמחתי, אורולוגים נוספים יתחילו להתמחות בו", אומר ד"ר ירון ארליך, מנהל השירות לאורולוגיה בבית החולים "השרון".
מה ייחודי בטכניקה הזו?
"הניתוח הזה, Holep בשמו המדעי, מתאים למעשה לכל גודל ערמונית, אבל בעיקר לערמונית מוגדלת בגודל של מעל 80 גרם. מכיוון שהוא נחשב ניתוח סגור, כלומר ללא צורך בפתיחת בטן, הוא מומלץ על ידי האגודה האירופית לאורולוגיה בעדיפות ראשונה", מסביר ד"ר ברנר.
כיצד זה קורה? ראשית, המנותח מורדם כשהוא שכוב על גבו. "דרך פתח השופכה, ללא צורך בביצוע חתך, מחדיר המנתח מכשיר לייזר. הקרן מפרידה בין שלוש אונות הערמונית, שנדחפות בין כיס השתן לבין הקליפה החיצונית של הערמונית", מסביר ד"ר ארליך. "בשלב הבא מוציאים את מכשיר הלייזר מהשופכה ובמקומו מוחדר מכשיר אחר, שעובד כמו מיקסר ותפקידו לשאוב החוצה את שאריות האונות של הערמונית. לשימור הקליפה בזמן הניתוח יתרון רב מכיוון שסביב הדופן הפנימית שלה מתחדש צינור השתן".
"התפקוד המיני נשמר"
ניתוח זה, לדבריו, אינו פוגע בתפקוד המיני מאחר שעצבי הזקפה ממוקמים מחוץ לקופסית הערמונית, ובניתוח אין מגע איתם. תקופת ההחלמה קצרה: כבר למחרת משתחררים המנותחים לביתם. מאז החלו שם בביצועו, נותחו בגישה זו בבית החולים "השרון" 150 גברים. אחוזי הכישלון עומדים על 2־1 אחוזים.
אז מהי אותה בלוטת ערמונית קטנה, שמציקה כמעט לכל גבר בטווח הגילים 70־50? הערמונית היא אחת מבלוטות המין הגבריות. היא ממוקמת בבסיס של השלפוחית ומקיפה את צינור השתן. שמה נגזר מצורתה, שדומה לפרי הערמון. משקלה בגבר צעיר ובריא הוא כ־18 גרם. תפקיד הבלוטה הוא ייצור חלק מנוזל הזרע.
עם ההתבגרות ניכרת הגדלה בערמונית, שגורמת לחסימתו החלקית של צינור השתן. "בתחילת ההגדלה הטיפול המוצע לגברים הוא תרופתי שמרני", מציין ד"ר ארליך. "יש שתי קבוצות תרופות: הראשונה - שנועדה להרחבה ולהרפיה של צינור השתן. השנייה - הורמונלית, שמדכאת את ייצור הטסטוסטרון בערמונית וגורמת להקטנתה".
אחרי שטיפול זה מתמצה, רווחות שתי גישות ניתוחיות: גישה סגורה - שבמהלכה מוחדר דרך השופכה אנדוסקופ חמוש בסיב אופטי, כשבקצהו חוד חשמלי. בהפעלת החוד כורת המנתח את ליבת הערמונית בחלקים, כך שנשארת רק המעטפת החיצונית. בסיום ההליך, אותו חוד חשמלי משמש לאיחוי ולהלחמה ועוצר את הדימום על ידי צריבת כלי הדם.
בסיום הניתוח מבצעים שטיפה לניקוז חלקי הערמונית שנחתכו. גישה פתוחה - שבה מתבצע חתך רוחב בבטן התחתונה. המנתח חושף את הערמונית או דרך שלפוחית השתן או שהוא מגיע ישירות למעטפת שלה. בניתוח נכרת התוכן של הבלוטה ונשמרת הקליפה החיצונית. קטטר מוחדר לשופכה, נקז מוחדר דרך דופן הבטן ומנקז את ההפרשות. המקום נסגר בתפירה וסיכות והמנותח משתחרר לביתו אחרי 6־4 ימי אשפוז.
טכניקת הניתוח השלישית, שמבצע ד"ר ארליך, שזמן ההחלמה ממנה מהיר, זוכה להערכה רבה בקרב בכירי האורולוגים בישראל. פרופ' יעקב רמון, מנהל המחלקה לאורולוגיה במרכז הרפואי שיבא ויו"ר האיגוד הישראלי לאורולוגיה בעבר, מצדד בה: "דעתי על ניתוח זה חיובית. הוא טוב לחולים, והלוואי שרופאים נוספים ישקיעו את הלימוד הנדרש ויהפכו את הניתוח לרווח ושגרתי".
לפנייה לכתב/ת 
