מאושפזים בבית החולים? 17 עצות שיעזרו לכם לצאת בריאים
עכשיו יותר מתמיד, מלחיץ ואפילו מסוכן להתאשפז בבית חולים. 17 עצות פשוטות שיעזרו לכם לצאת מהאשפוז בריאים, שלמים ומוכנים לחזרה לחיים
1 הכי חשוב: אל תתאשפזו לבד בבית החולים
גם אם אתם עצמאים בדרך כלל, חשוב שיהיה איתכם מלווה צמוד. "נוכחות מלווה חשובה במהלך האשפוז למטופל עצמו ולצוות. יש למלווה את היכולת להקל על החולה בתקופת האשפוז, שאיננה קלה מבחינה נפשית ופיזית. כמו כן, מלווה יכול להגיש עזרה שתקל על הצוותים העובדים בעומס רב", ממליצה אורית קופלמן, מנהלת סיעוד חטיבה פנימית בבית החולים בילינסון.בקשו מהמלווה:
• לדאוג לעניינים המנהלתיים ולסידורים הטכניים הנדרשים.
• לוודא בִּזמן סבב תרופות שאתם מקבלים את התרופות הנכונות.
• להעלות על הכתב את סיכומי השיחות עם הצוות הרפואי, כדי שתוכלו לחזור אליהם במקרה של אי־הבנה.
2. עזרה בשעות הלילה
בתי החולים אמורים להיות בנויים וערוכים לתת מענה לכל חולה ללא עזרת בני המשפחה. עם זאת, בעיקר בחודשי החורף העמוסים, לעיתים נדרשת עזרה בשעות הלילה, כשהמטופל לא יכול להגיע לבד לשירותים, מוגבל מבחינה כלשהי או מבולבל. ההמלצה היא קודם כל להיערך לכך עם בני המשפחה ולקבוע תורנויות, כדי שהמעמסה לא תיפול כולה על גבו של גורם אחד, שעלול לקרוס תחת העול. ברוב המחלקות יש לוח מודעות שעליו ניתן למצוא הצעות מסטודנטים או סתם אזרחים מן השורה, המעוניינים לשמור על מטופלים בשעות הלילה תמורת תשלום.
3. בהגעה למחלקה המטופל מתושאל ועובר קבלה ראשונית על ידי אחות ורופא
ככל שתוכלו לספר יותר על מצבכם הרפואי, רגישויות ידועות למזון, לתרופות ולחומרים, ומידע אישי רלוונטי ‑ הטיפול בכם יהיה נכון ומדויק יותר. דאגו להביא את כלל המסמכים הקשורים למצבכם הרפואי ובקשו מהצוות לעיין בהם.
עוד כתבות בנושא:
יו"ר ההסתדרות הרפואית: "חיי אדם בסכנה; הימנעו מלהגיע למיון"
11 ימים, 21 חדרי מיון ברחבי הארץ: כך נראית מערכת בריאות בקריסה
"חדר המיון הוא פצצה מתקתקת. יהיו פספוסים בחיי אדם"
4. הכינו רשימת תרופות קבועה עדכנית מרופא המשפחה שלכם
אם אינכם שולטים ברשימה בעצמכם, חשוב שאחד מבני המשפחה יארגן את הרשימה, או שפשוט תביאו את שקית התרופות כדי שהצוות ישלוט במה שאתם נוטלים. ברגע שאתם עוברים מאחריות רפואת הקהילה לרפואת בית החולים ‑ הצוות לוקח על עצמו את מתן התרופות כפי שהוא רואה לנכון ופעמים רבות עורך עדכונים והתאמות.
"חשוב לזכור שהמטרה של האשפוז אינה רק לטפל באירוע האקוטי, אלא לדאוג למכלול הבריאות של החולה", מסביר פרופ' נמרוד מימון, מנהל מחלקה פנימית ב' במרכז הרפואי סורוקה, מומחה ברפואה פנימית ובמחלות ריאות. "יתבצעו התאמות, ובשחרור מבית החולים המטופל יקבל רשימת תרופות עדכנית שהרופא המטפל בקהילה יקבל ויהפוך לטיפול קבוע. האשפוז הוא הזדמנות מצוינת לתקן תקלות, לשפר את הטיפול התרופתי ולעשות סדר".
5. בעת קבלתכם למחלקה יוצמד לפרק ידכם צמיד (ידון) עם שמכם
הצמיד הזה מאוד חשוב למשך כל האשפוז לשם זיהוי. אם הוא נפל או מציק מסיבה כלשהי, יש לבקש מהצוות להחליפו.
6. היגיינה אישית
על פי הספרות המקצועית, זיהומים הקיימים בבתי חולים פוגעים ב־7%-10 מכלל המתאשפזים, וחלק גדול מהזיהומי הנרכשים בבתי החולים אפשר למנוע. מגע עם מעקות מדרגות, ידיות דלתות, ידיות מיטת אשפוז או כיסא גלגלים, וכל דבר שנוגעים בו באופן תכוף, עלול להוביל לחשיפה לחיידקים שונים, ובהם גם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה או אלימים. לכן מומלץ מאוד לחטא את הידיים לאחר כל מגע כזה באמצעות אלכוהול, המוצב במקומות רבים ברחבי בתי החולים, או בשטיפת ידיים עם סבון. הפעולה הפשוטה הזו מפחיתה את הסיכוי להידבקות במחלה זיהומית.
7. לא להשתמש בציוד של השכן לחדר
במהלך אשפוז בבית חולים קורה ששוכחים להביא משהו מהבית: מטען לטלפון הנייד, נעלי בית, מראה אישית וכדומה. "לא מומלץ לשאול משכן או שכנה לחדר את הציוד הזה", מזהיר ד"ר רגב כהן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים לניאדו. "שיתוף של ציוד עלול גם הוא להוביל להדבקה בחיידקים או וירוסים, ולכן עדיף לחכות עד שבן משפחה יביא לכם את הציוד החסר מהבית, או ירכוש עבורכם את הציוד לו אתם זקוקים".
8. בקשו מהצוות הרפואי והסיעודי המטפל בכם לחטא ידיים לפני מגע
הצוות מודע לחשיבות השמירה על היגיינת הידיים במניעת זיהומים, אולם עלול לקרות מצב שבו עקב עומס ‑ תישכח הפעולה הפשוטה של חיטוא הידיים. אל תתביישו לבקש מהם בעדינות ובכבוד לבצע אותה.
9. אם המטופל הנמצא לידכם בחדר משתעל או מתעטש
הקפידו על וילון סגור שיפריד ביניכם. הווילון ימנע העברת מחוללי מחלות ויחסוך הידבקות, כמו שקורה לעיתים בעונת החורף עם שפעת ווירוסים נשימתיים אחרים.
10. ביקור הרופאים הראשון מאוד משמעותי
חשוב שתהיה בו נוכחות של בני המשפחה ומעורבות מקסימלית מצידכם, החולים. לאחר קביעת המטרות, התפקיד שלכם הוא לעקוב ולראות שאכן ההתנהלות היא בהתאם. נצלו את ביקור הרופאים כדי לשאול שאלות ולהבין טוב יותר כיצד מטפלים בכם.
11. שאלו את הרופאים ו/או האחיות על מצבכם הרפואי
התעניינו בתוכנית הטיפול, שאלו מדוע נחוצה בדיקה המוצעת לכם ובררו את תוצאותיה לאחר מכן. החוק מחייב את הצוות המטפל לקבל את הסכמתכם לכל טיפול - חשוב שתבינו היטב ותהיו מעורבים בכל שלב. אם אתם מתלבטים לגבי פרוצדורה רפואית מסוימת, עומדת לכם הזכות לקבל חוות דעת שנייה.
12. אם אתם עומדים לעבור ניתוח
ודאו שאתם, הרופא שלכם והמנתח מודעים להליך העומד להתבצע ויודעים באיזה איבר מדובר. ניתוח באיבר הלא נכון, גם אם הוא נדיר מאוד, ניתן למניעה באמצעות בקרה טרום־ניתוחית.
13. השרו אווירה חיובית ויחס נעים ומכבד כלפי הצוות
זכרו כי הצוות הרפואי מורכב מאנשים המקצועיים בתחומם וגם בתחום הבינאישי, והמטרה היא לדאוג לבריאותכם ולאיכות חייכם. חשוב גם להתחשב בכך שצוות הרופאים והאחיות מטפל במאות מטופלים בחודשי החורף, חלקם חולים מורכבים, ולכן האינטראקציה הבינאישית מאתגרת יותר. הגישה הישראלית הרווחת של לבוא עם דרישות ולדפוק על השולחן עובדת הפוך במצבים כאלה. מה כן עובד? שיתוף פעולה, העברת מידע מסודר, שיח, חיוביות ורצון להבין ולקדם. כבר ביום הראשון בדקו עם הצוות המטפל מהן מטרות האשפוז ‑ לאזן מחלה כרונית, להוריד חום, להחלים מניתוח ‑ מה אתם רוצים להשיג בתקופה הזו.
14. אל תנסו להשפיע על מועד השחרור הביתה
לצוות יש שיקול דעת שמתחשב בכל הממצאים ולכן אין צורך ללחוץ לגבי שחרור מוקדם או מאוחר. זכרו כי שהות בבית החולים מעבר לזמן הנדרש עלולה לחשוף אתכם לסיכונים.
15. היעזרו בעובדת הסוציאלית
המערכות הסוציאליות בקהילה וגם בבתי החולים עמוסות מאוד, אבל מסוגלות להתערב לטובתכם באופן רציני. כבר ביום הראשון לאשפוז כדאי לבקש להיפגש עם העובדת הסוציאלית של המחלקה בליווי בן משפחה, שיציף את הבעיות והאתגרים הספציפיים שלכם: למשל, מגורים בקומה גבוהה ללא מעלית, צורך בסיוע בבית וכדומה.העובדת הסוציאלית תעשה את הצעדים הראשונים מול הגורמים הנכונים וזה עשוי להקל עליכם מאוד, ולפעמים היא תדאג לתקופת שיקום קצרה או ארוכה. היא זו שתעביר את הכדור למגרש של הצוות הרפואי, שיעריך את היכולת להשתקם, לעבור טיפולי פיזיותרפיה וכדומה.
16. תנו אמון בצוות המטפל
דעו שהרופאים מודעים למצבכם ועושים עבודה צמודת מטופל בהתאם לכך.
17. בעת השחרור
לאחר שתקבלו הסבר על מכתב השחרור - קראו אותו שוב. במקרה שפרט כלשהו אינו נראה לכם נכון או שאינו מובן, גשו לרופא או אחות ובקשו הבהרה נוספת. "ודאו שהבנתם מהי תוכנית ההמשך לטיפול־שיקום, החלמה, מעקב וכדומה. לעיתים מכתבי השחרור תמציתיים מדי, ואף פירוט ההנחיות בעל פה לא תמיד ברור. אל תהססו לבקש הסבר מפורט טרם צאתכם מבית החולים", אומר ד"ר יצחק ברלוביץ, חבר הנהלת האגודה לזכויות החולה. עם היוודע זמן השחרור המיועד, הודיעו לקרוביכם וודאו את הגעתם בזמן, כדי למנוע הישארות מיותרת במחלקה.ייעוץ מקצועי: פרופ' נמרוד מימון, מנהל מחלקה פנימית ב' במרכז המרכזי "סורוקה", מומחה ברפואה פנימית ובמחלות ריאות; ד"ר רגב כהן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים "לניאדו"; אורית קופלמן, מנהלת סיעוד חטיבה פנימית בבית החולים "בילינסון"; ד"ר יצחק ברלוביץ, חבר הנהלת האגודה לזכויות החולה, לשעבר מנכ"ל בי"ח וולפסון
למיון חוקים משלו
תמי גרינברג, אחות אחראית מלר"ד (מיון) בבילינסון, מסבירה שההחלטה על הגעה למיון מיועדת למקרים רפואיים דחופים, שאינם ניתנים לדיחוי ואין להם פתרון ברפואת הקהילה. "העומסים גדולים והשהות עלולה להיות ממושכת", היא אומרת. "מומלץ במידת האפשר לברר לגבי פתרונות חלופיים במרכזי המידע של קופות החולים לפני קבלת ההחלטה על פנייה למלר"ד".
אם בכל זאת החלטתם להגיע למיון, אלה העצות החשובות שלה:
• יש לבחור בדרך ההגעה המתאימה למצבכם הבריאותי ולסיבת הפנייה. יש מצבים, כדוגמת כאבים לוחצים בחזה או נימול של חצי גוף, שבהם הגעה באמבולנס עשויה להציל חיים.
חובה להביא:
• תעודה מזהה
• מכתב הפניה (אם יש כזה).
• חומר רפואי רלוונטי
• תרופות שאמורות להינטל בשעות הקרובות, במיוחד אם אלו תרופות שאינן נפוצות.
כדאי להביא:
• מלווה מעל גיל 18 ‑ נוכחות מלווה מקילה, מנעימה ומסייעת. מצד שני, פמליה גדולה מדי עלולה להקשות על המטופל ועל הצוות.
• שתייה ומזון ‑ אם קיימת רגישות או העדפה למזון מסוים, או רצון לחסוך בהוצאות ‑ הצטיידו בהתאם. אתם עומדים לבלות במיון כמה וכמה שעות טובות.
• לבוש חם ‑ בחלק גדול מבתי החולים קר גם בקיץ.
איך להתנהל מול הצוות?
• מסרו מידע מדויק ורלוונטי וענו בשקיפות רבה לכל שאלה הנוגעת למצבכם.
• דווחו על כל שינוי בהרגשתכם או בסימפטומים במהלך השהות במלר"ד.
• ודאו לפני קבלת כל טיפול כי מבוצע זיהוי של שמכם ומספר תעודת הזהות.
• בקשו הסבר על הטיפול הניתן.
• זכרו כי הטיפול במלר"ד ניתן על פי סדר עדיפות רפואי, והצוות עושה מאמץ לתת מענה וטיפול מיטבי לכולם. התאזרו בסבלנות והתייחסו בכבוד לאנשי הצוות, כפי שאנו מתייחסים אליכם.
לפנייה לכתב/ת 
