לאנשים אין אוכל, ואתם מדברים על שטחים
בתי חולים שבהם ביקרתי קורסים, נזקקים שפנו אליי על סף ייאוש. זו פנייה למתמודדים על ראשות הממשלה שנראה שלא אכפת להם מאף אחד
ביבי נתניהו, בני גנץ, משה כחלון, הרב רפי פרץ, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן - כותבת לכם אזרחית מאוד-מאוד מודאגת.
אזרחית שביקרה השבוע מאושפזים בשני בתי חולים שונים. הראשון עבר ניתוח לא קשה ובעיקר כואב, ואחרי ההרדמה הוא זרוק – זה לא דימוי - במסדרון של אחת המחלקות בבית החולים.
הרופאים והאחיות שעליהם ניסיתי להפעיל את קסמיי ענו לי בעייפות ותבוסתנות: "את חושבת שנעים לנו לראות אותו שוכב ככה במסדרון אחרי ניתוח כזה? אין לנו מיטה אחת פנויה באף חדר. פשוט אין".
סיפור דומה היה בבית החולים השני. צוות עייף מאוד, עובדים עם כל הנשמה, משתדלים לענות לתלונות הצודקות באדיבות, כמעט קורסים.
בערב קיבלנו לעמותת "חום", שמנסה לעזור לאנשים חסרי מזל ולקורבנות של אטימות, פנייה מאישה שב"ביתה" היא גרה עם הבת שלה ושלושת נכדיה. הבית דולף, הכול שבור, מראות נוראיים, חורבה ששייכת לאחת החברות הממשלתיות. היא צילמה את הבית כהוכחה למקרה שלא נאמין לה. או הקשיש מרמת גן, שהשכנה שלו פנתה אלינו וכשבאתי לשם לא היה גבול לכעס שלי.
תחושתי, מנהיגי מפלגות יקרים, היא שאתם ממש לא שמים על אף אחד. רק על עצמכם. ימין, שמאל, את מי זה מעניין לעזאזל? את מי מעניינים השטחים כשאין מה לאכול או כשאתה זרוק במסדרון בית החולים?
הגיע הזמן שתרדו מהאולימפוס של המילים הגדולות. שלום לא יהיה פה בקרוב. במחבלים צריך לטפל, בסדר, אבל אחרי שסיימנו את הדברים ה"גדולים", אולי הגיע הזמן להתייחס גם לאנשים שהדבר האחרון שמעניין אותם זה מי דיבר או לא דיבר עם אבו מאזן?
מהאולימפוס כנראה לא רואים את הישראלים שחיים במצב גרוע מפליטים. הלב נשבר. ואתם עם החרטות של ימין ושמאל. תתביישו.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
ג'ודי ניר מוזס שלום
צילום: דנה קופל
מומלצים