קובי מרימי: "זה בסדר להיות שמן וזה בסדר להיות שונה"

בכל פעם שקובי מרימי עולה לבמה - יחד איתו עולה גם קובי בן ה-16, ששוקל 140 קילוגרם. "הוא תמיד שם, זה חלק בלתי נפרד ממני", אומר פייניליסט "הכוכב הבא לאירוויזיון" ל-ynet. "אני מרגיש אותו ילד עם קצת יותר אומץ. אני מרגיש קצת שונה. נטע ברזילי באה מאותו מקום. מפחיד אותי להגיד שאני שונה כי זה נורא לא צנוע אז אני נזהר. במוזיקה שאני עושה, אני מרגיש שזה המקום שלי לבכות ולצחוק ולצעוק, ופחדתי שלא יקבלו את זה. פחדתי שיראו אותי עירום ולא יאהבו את זה".

אבל למרימי אין מה לדאוג כי הקהל אהב את זה. בן ה-27 הודח מהתוכנית אבל הצליח לחזור אליה ולפלס את דרכו לגמר (מחר, ג', 21:00 ערוץ קשת). בדרך היו עצומות עם אלפי חתימות שקראו להחזיר אותו לריאליטי השירה - שבסוף הצליחו. הזמר, שעד לאחרונה עבד בתור מארח בבר בתל אביב, יכול בקלות למצוא את עצמו על בימת האירוויזיון בחודש מאי הקרוב.

אתה מאמין שאתה יכול לזכות ב"הכוכב הבא" ולקבל את הכרטיס לאירוויזיון?

"(צוחק) אני יודע שאני מאוד רוצה את זה, התחרות השנה קשה מאוד. קשה לי אפילו לקרוא לזה תחרות כי מה זה כיף לנו ואני חושב שזאת תהיה החלטה קשה. אני יכול לייצג את ישראל באירוויזיון, וזה יהיה מהמם אם זה יקרה".

אתה הפייבוריט של נטע ברזילי, יש לך עליך אחריות.

"נכון, אני אוהב את האג'נדה שלה, את מי שהיא, ואת המוזיקה שהיא עושה. זה שקיבלו אותה לנבחרת נתן לי כל כך הרבה כוח לבוא לפה. וזה שהיא אהבה את המוזיקה שלי - זה ממש ריגש אותי. פחדתי שלא יאהבו אותי".

קובי מרימי(צילום: רונן אקרמן)

אבל התבדית.

"מה שנתן לי הכי הרבה כוח זה הודעות שקיבלתי מאנשים על זה שהגעתי לתוכנית, ילדים דחויים שולחים לי המון הודעות. אפילו אנשים עם פחד במה אמרו לי שפתאום שהם מעיזים לשיר ולנגן בגלל שראו אותי. פחדתי להתרגש יותר מדי ולקחת על זה אחריות. אני בא עם הסיפור שלי ועם המוזיקה שלי ואני לא חושב שאני יכול לקחת אחריות, לא יודע, אני מניח שזה פשוט קורה".

אצל חלק מהקהל יש תחושה שמאיה בוסקילה כבר זכתה, ורק מחכים לאישור הפורמלי. אתה גם חושב ככה?

"אני לא מרגיש שהמשחק מכור למאיה. פשוט זה הדבר הראשון שצופה יחשוב עליו, כי תשמע איך היא שרה. אני לא חושב על זה בכלל. גם באמת, כשאתה בפנים, בתוך התחרות, אתה מרגיש את האמת וכמה שהכישרון בסוף מנצח הכל. זה באמת כיף. כל הנבחרת שהייתה, כולם זמרים מדהימים".

מרימי מתאר את הילדות שלו כילד דחוי. המשקל שלו השפיע בצורה דרסטית על חייו, והוביל אותו בגיל 17 לעשות דיאטת כאסח שבזכותה הוריד 30 ק"ג. "מה שהוביל אותי לעשות את הדיאטה זה שפשוט הרגשתי לא בנוח, הסביבה לא קיבלה אותי. תמיד הרגשתי שונה ואלו לא היו רק ילדים שהעירו הערות, היו גם מבוגרים בכל מסגרת. לא היה שם אף פעם מישהו שיגיד לי שזה בסדר. הרגשתי שאני מוכרח לעשות את זה", מספר מרימי. "היום, בדיעבד, אני חושב שאין עם זה שום בעיה. אני עד היום משמין קצת ומרזה קצת והכל בסדר. זה לגמרי בסדר להיות שונה וזה לגמרי בסדר להיות שמן. מי הגדיר מה זה שונה? מי החליט שששמן זה שונה? אני לא אוהב את ההגדרות האלה".

והיום, איך אתה מתמודד עם תגובות רעות?

"אני משתדל מאוד שלא לקרוא אלא אם זה נמצא לי מול הפנים, לדוגמה תגובה שתוייגתי בה ברשתות ואז אתה פשוט פותח בתמימות ומקבל אותה לפנים. אני מבין שזאת תחרות ולא כולם רוצים שאני אזכה ויש תמיכה במתמודדות אחרות. מה שכן, אני חושב שאנשים קלים עם האצבעות על המקלדת והלוואי והפוסטים היו של תמיכה במתמודד שאתה אוהב ולא פוסטים של שנאה כלפי אחרים. אני מקווה שזה יתעדן או שאני אמצא דרך לקבל את זה יותר בהבנה".

אתה מכין את עצמך לרגע שבו אולי לא תזכה?

"אני משתדל לקחת את זה צעד צעד, כרגע אני מתרגש וכיף לי, וטוב לי לא לחשוב על מה יהיה אחר כך. כבר הודחתי מהתחרות להזכירך, וחוויתי את זה בשלב מוקדם יחסית. זה היה יום-יומיים של המון תהיות ופשוט לקחתי את הגיטרה של השותף שלי ואמרתי 'בוא נראה מה עושים'. 'הכוכב הבא' גרם לי לעשות צעד שפחדתי לעשות ואני לא רוצה לחזור חזרה. אחרי הרבה שנים שפחדתי לעלות על הבמה, חשפתי את עצמי ואני לא רוצה לחזור אחורה".

לא מרגיש שהמשחק מכור. הפיינליסטית מאיה בוסקילה(צילום: ענת מוסברג )

האמנת בכלל שאתה יכול להגיע לגמר?

"זה קטע, ביום שהתחלתי להאמין - הודחתי. קיבלתי סטירה מצלצלת, אבל זה בסדר. זאת אמונה כללית בעצמי שהתחילה באותו יום וההדחה אמנם הייתה קשה אבל היא לא הורידה אותי לגמרי. באותו רגע לא האמנתי שאגיע לשלב הזה, כל שלב היה פשוט הפתעה נעימה".

קשה להתעלם מההשוואה ברשתות החברתיות לדמיון שלך לסולן להקת קווין פרדי מרקורי המנוח.

"זה קטע שמשווים אותי לפרדי מרקורי. לאורך השנים אמרו לי שאני מזכיר אותו אבל זה לא היה משהו חד משמעי, ולאחרונה אני שומע את זה המון. אני יכול להגיד שבתור נער - בלי להכיר את הסיפור שלו - הוא מהזמרים שהקשבתי להם ופשוט התאהבתי בלהקה הזאת. בלי לראות אותם מופיעים, רק מלשמוע אותם. הם מספרים כל כך הרבה דרך המוזיקה שלהם, הלוואי שאוכל הגיע לרמה הזאת. הוא באמת אחד בדור".