מהמפכ"ל לשעבר עד הרמטכ"ל: השכר במגזר הציבורי
לפי דו"ח הממונה על השכר, הפער בין המגזר הפרטי לציבורי גדל ב-2017: שכר עובדי הממשלה עלה ב-20% בעשור לעומת רק 11% במשק. בנוסף, השכר הממוצע במערכת הביטחון היה 16.9 אלף שקל לעומת 13.2 במערכת החינוך. הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט הרוויח 88.8 אלף שקל בחודש, המפכ"ל לשעבר אלשיך הגיע ל-88.4 אלף. כמה השתכר אלוף בצה"ל וניצב במשטרה?
שכר הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, הגיע ל-88.8 אלף שקל בחודש בשנת 2017 ושכר אלוף בשנה זו עמד על 63 אלף שקל בממוצע. שכרו של המפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך, הגיע ל-88.4 אלף שקל בחודש. כך עולה מדו"ח הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, שפורסם היום (ב'). עוד עולה מנתוני אגף השכר שבמשרד האוצר, כי השכר הממוצע במערכת הביטחון עמד ב-2017 על 16.9 אלף שקל, במערכת הבריאות על 18.6 אלף שקל, במשרדי הממשלה על 16.3 אלף שקל ובמערכת החינוך על 13.2 אלף שקל. זאת, כאשר השכר הממוצע לשכיר במשק עומד על 10,000 שקל.
שיאני השכר במגזר הציבורי: יותר מ-200 אלף לחודש לרופאים מומחים מהדסה
הרופאים וההייטק בראש: השוואת העבודות הרווחיות ביותר בישראל ובארה"ב
שיאני השכר: רבע מיליון בחודש למרצה, 78 אלף לסדרן בנמל
לפי הדו"ח, שכר ממוצע של ניצב במשטרה הגיע ל-56 אלף שקל בחודש. השכר ההתחלתי של מפקח, דרגת הכתף הראשונה במסלול הקצונה במשטרה, עומד בממוצע על 14.5 אלף שקל, ושל סמ"ר (במסלול שאינו קצונה) על 10 אלף שקל. שכרה של נציבת השב"ס לשעבר, עפרה קלינגר, ב-2017 עמד על 87.7 אלף שקל.
במערכת הביטחון השכר הממוצע של יחידות הסמך של משרד הביטחון מגיע ל-28.5 אלף שקל, מהגבוהים ביותר במגזר הציבורי. השכר הממוצע בגופים החשאיים מגיע ל-21.4 אלף שקל, אזרחי עובדי צה"ל מרוויחים בממוצע 20 אלף שקל, שוטרים (שיקבלו כעת תוספת של כשבעה אחוזים) נהנים משכר ממוצע של 17.1 אלף שקל, השב"ס 16 אלף שקל ואנשי הקבע - 14.4 אלף שקל (שם יש שכבה גדולה של משרתי קבע ראשוני שמרוויחים שכר נמוך יחסית מיד לאחר סיום השירות הסדיר).
מלבד השכר הגבוה, נהנים במערכת הביטחון כמובן גם מגיל פרישה מוקדם מאוד. במסגרת הסכם בין שר האוצר משה כחלון לבין שר הביטחון לשעבר משה יעלון מ-2015 היו השניים אמורים להסדיר את נושאי הפנסיה, אולם בפועל ההסכמות היו עקרוניות בלבד, ובמבחן התוצאה הצדדים לא הצליחו לגבש סיכום עד היום.
לפי נתוני הממונה על השכר, בעוד שגיל הפרישה הממוצע במשרדי הממשלה עמד ב-2017 על 65 (עם קצבה ממוצעת של 7.5 אלף שקל), במערכת הבריאות גיל 64 (עם קצבה של 8.1 אלף שקל) ועובדי הוראה פרשו בממוצע בגיל 61 (עם קצבה ממוצעת של 7.1 אלף שקל). במערכת הביטחון התנאים נוחים בהרבה.
בצה"ל עמד גיל הפרישה על 46 עם קצבה ממוצעת של 16.2 אלף שקל. במשטרה עמד גיל הפרישה על 53 עם קצבה ממוצעת של 13.9 אלף שקל, בגופים הביטחוניים האחרים גיל הפרישה הממוצע היה 62 עם קצבה של 16.3 אלף שקל.
פערי השכר בין עובדי המגזר הציבורי לפרטי מתרחבים
אגף הממונה על השכר אחראי ומשפיע על השכר של כ-700 אלף עובדים (כולל הרשויות המקומיות, צה"ל וכו'). סך המשכורות של כל אותם גורמים הגיע ב-2017 לכ-178 מיליארד שקל, כמחצית מהתקציב לאותה שנה.
מהנתונים עולה תמונה ברורה של פערים הולכים וגדלים בין עובדי המגזר הציבורי לבין העובדים במגזר הפרטי, במיוחד בחסות ברית כחלון-ניסנקורן. בעוד ששכרם של עובדי הממשלה עלה ב-20.6% בממוצע בעשור האחרון, השכר הממוצע לשכיר במשק עלה בעשור האחרון ב-11% בלבד (אם יוציאו מהחישוב את המגזר הציבורי השכר הממוצע למגזר הפרטי עלה מן הסתם אפילו בפחות). במערכת הבריאות, אגב, בעיקר הרופאים, נהנו מעלייה בשכר של 31%.
עוד מזכיר הממונה על השכר, כי עובדי מדינה נהנים משבוע עבודה קצר יותר בחצי שעה מזה של העובד הממוצע במשק (שמונה שעות וחצי לעומת תשע שעות ביום) מה שיוצר פער שנתי של 150 שעות עבודה, לצד 30 ימי מחלה (לעומת 18 המחויבים על פי חוק) ו-22 ימי חופש (אליהם יש להוסיף שני ימי בחירה ושני הצהרה) שהולכים וגדלים עם הוותק לעומת 12 ימי חופשה על פי החוק.
למרות זאת, נכון לחודש שעבר קיימים 40 סכסוכי עבודה פעילים בשירות המדינה, שכוללים כ-55% מהעובדים שמעוסקים במסגרת הסכמים קיבוציים, ומאפשרים להם לשבות בכל רגע נתון.
פער גדול נוסף בין עובדי המדינה למגזר הפרטי הוא כמובן הקביעות. בדו"ח הממונה על השכר ניתחו לראשונה את הוותק החציוני בגופי הממשלה השונים בהשוואה לכלל המשק. בעוד שהוותק החציוני לעובד בכלל המשק עומד על חמש שנים, בממוצע בשירות המדינה, שם נהנים העובדים מקביעות, הוותק החציוני עומד על 11 שנה.
עובדי משרד החוץ שכבר מספר שנים מלינים על תנאי העבודה שלהם מובילים בכל הנוגע לוותק - מחצית מהעובדים עובדים במשרד יותר מ-23 שנה. אחריהם נמצאים עיתונאי רשות השידור והחינוכית (הדו"ח מתייחס ל-2017, במהלכה נסגרה רשות השידור) ועובדי הוראה עם 22 שנה.
מניתוח שעשה אגף הממונה על השכר עולה כי מתוך כלל השעות המדווחות על ידי עובדי משרדי הממשלה אחוז השעות שדווחו כעבודה הוא כ-78% משעות התקן החודשיות. ההסבר שניתן לכך על ידי הממונה על השכר הוא כי יתר שעות העבודה בהן עובדי משרדי הממשלה לא עבדו בפועל הן ימי הדרכה, גיבוש, השתלמויות ומילואים, חופשה, מחלה וכן קיצור יום העבודה להורים לילדים קטנים של חצי שעה - שעה ביום.
שיאני הפנסיה: דיינים ושופטים עם קצבה של 40 אלף שקל
היקף הפנסיות התקציביות הגיע ב-2017 לכמעט 10 מיליארד שקל. עד 2034 צפוי הסכום לגדול ורק לאחר מכן לרדת בהדרגה (לאור כך שהעובדים החדשים החל משנות ה-2000 עברו לפנסיה צוברת). מנתוני הממונה על השכר הקצבה הממוצעת עמדה על 8,200 שקל. כ-508 גמלאים נהנים מפנסיה תקציבית של בין 40-50 אלף שקל, 800 גמלאים נהנים מקצבה של 30-40 אלף שקל, ו-2,000 גמלאים נהנים מקצבה של 20-30 אלף שקל. פילוח לפי דירוגים מעלה כי שיאני הפנסיה הם דיינים ושופטים שנהנים מקצבה ממוצעת של מעל 40 אלף שקל.
מהשוואות שעשה הממונה על השכר עולה גם כי עובדי רשות המסים נהנים משכר ממוצע של הגבוה בתשעה אחוזים מיתר משרדי הממשלה, כאשר בדירוגים מסוימים (הנדסאים וטכנאים, אקדמאים ודירוג מנהלי) נהנים בממוצע משכר הגבוה ב-27%-39%.
עובדי רשות המסים זכו להסכם שכר נדיב ב-2017 שכלל תוספת של תשעה אחוזים מבלי שבפועל קידמו איחוד בין הגופים השונים ברשות, כפי שהתבקש לעשות לאור הכשלון של משרד האוצר לקדם איחוד כזה. זאת על רקע הבחירות להסתדרות ושיתוף הפעולה ההדוק בין כחלון לניסנקורן.
הממונה על השכר חושף גם את הפער בין הדורות השונים בקרב לוחמי האש. בעוד שהדור הנוכחי (דור ג') נהנה משכר ממוצע של 14.7 אלף שקל, עובדי דור א' ששכרם נקבע עוד לפני 2013 אז מערך הכבאות היה מפוזר בין הרשויות המקומיות, בהן נעשו חריגות שכר רבות, נהנים משכר של 31.8 אלף שקל.
מערכת החינוך: השכר הממוצע בפועל לעובד עמד על 10.4 אלף שקל
מספר המשרות במערכת החינוך הממשלתית גדל ב-13% במצטבר בחמש השנים כאשר מספר התלמידים, לפי הלמ"ס, גדל באותה תקופה ב-11%, כלומר הצטמצם היחס שבין התלמידים למורים. השכר הממוצע למשרה מלאה עמד על 13.2 אלף שקל אולם השכר הממוצע בפועל לעובד עמד על 10.4 אלף שקל.
שכרם הממוצע של המנהלים הגיע לכ-23 אלף שקל. באופן יחסי למשרות אחרות במגזר הציבורי הפער בין מורים עם שכר גבוה לאלה עם שכר נמוך אינו גבוה. אולם בהשוואה בינלאומית, ישראל מובילה בפערי שכר בין מורים ותיקים למורים צעירים, מייד לאחר דרום קוריאה
כאשר משווים את שכר המורים ביחס לשכר העובדים במשרה מלאה עם השכלה על תיכונית (כדי ליצור נרמול כלשהו להשוואה הבינלאומית), ניתן לראות כי שכר המורים בגילאי קדם יסודי, יסודי וחטיבת ביניים גבוה מהממוצע ב-OECD ואילו שכרם של המורים בחטיבה העליונה נמוך לא בהרבה מזה הממוצע ב-OECD. דרך בחינת היחס בין שכר המנהלים לעובדים בעלי השכלה גבוהה ניתן לראות כי שכרם של מנהלים בישראל, בבתי הספר השונים, גבוה מהממוצע ב-OECD.
נשים עדיין מרוויחות פחות
בשירות המדינה כ-60% מהעובדים הם נשים ומספרן נותר יציב לאורך העשור האחרון. המגמה החיובית היא כי במשך העשור האחרון צומצם הפער בין שכר הנשים לשכר הגברים. אם ב-2008 היה שכר הנשים 79% משכר הגברים ב-2017 עמד על 85% משכר הגברים. ההסבר לפער הוא גם בשכר היסוד הגבוה יותר בד"כ (בהתאם לדירוגי המשרות בהן יש יותר גברים) וגם ריבוי השעות הנוספות של גברים לעומת נשים (בממוצע נשים עובדות פחות שבע שעות נוספות מגברים).
שכר ממוצע של רופא בישראל - כ-34 אלף שקל
השכר הממוצע של הרופאים (לא כולל סטז'רים) עומד על 33.8 אלף שקל בחודש (אם היו עובדים במשרה מלאה היה שכרם 37.1 אלף שקל). שכרן הממוצע של אחים ואחיות עומד על 18.6 אלף שקל בחודש. כך עולה מהדו"ח.
התפלגות השכר המפורטת בדו"ח הממונה חושפת את פערי השכר במערכת הבריאות. בעוד שהעשירון העליון של הרופאים מרוויח 75 אלף שקל בחודש, השכר החציוני עומד על מעט יותר מ-30 אלף שקל בחודש. למעשה העשירון העליון מרוויח פי 4.8 מהעשירון התחתון של הרופאים שמרוויח 15.7 אלף שקל. העשירון העליון של האחים והאחיות מרוויח 29 אלף שקל בעוד השכר החציוני גבוה מעט מ-15 אלף שקל.
בקרב אחיות הפערים פחות גדולים. השכר הממוצע בעשירון העליון גבוה פי 2.4 מהשכר של העשירון התחתון שעומד על 12.8 אלף שקל. על פי הנתונים, השכר העשירון העליון של הרוקחים מרוויח פי 6.5 (36.8 אלף שקל) מהעשירון התחתון. למרות מחאת המתמחים רואים כי התפלגות השכר ב-2010 וב-2017 הפערים לא השתנו כמעט לאור כך שהתוספות ברובן לא היו שקליות. תוספות השכר לאחיות שהיו בחלקן שקליות דווקא צמצמו את הפערים.
על כך אמר מחמוד רחמאן, סגן בכיר לממונה על השכר והסכמי עבודה, כי "ההסכם של הרופאים היה מאוד דיפרנציאלי ופרוס על פני 10 שנים. הוא כלל המון מרכיבים שבאו לשפר את המערכת הציבורית דרך מענקים. אנחנו רואים שזה תרם להרחבת הפערים בין ותיקים למתמחים, מצד שני אפשר לראות אצל המתמחים ירידה במספר ההתמחויות לחודש".
בנוגע לשאלה כיצד תופס אגף הממונה על השכר את שכר הרופאים לאור הדיונים על הסכם שכר חדש שייפתח בקרוב אמר רחמאן כי "רמות השכר של רופאים ביחס למשק הם בין הגבוהים, הגענו לרמות כאלה שצריך לשים יותר דגש לאיך משפרים את המערכת הציבורית".
פערי השכר במערכת הבריאות בין נשים לגברים נעים לפי דירוג בין 38% אצל רוקחים לשלושה אחוזים אצל פיזיותרפיסטים. כאשר בקרב עובדים סוציאליים ומרפאים בעיסוק שכרן של נשים גבוה יותר. הנתונים מראים כי בממוצע גברים נוטים לאייש דרגות בכירות יותר מנשים ובממוצע עובדים יותר שעות. מרכיב העבודה הנוספת מהווה 37% משכר הגברים ו-19% משכר הנשים.
שכר הרופאים בארץ הוא מהגבוהים ב-OECD
מהדו"ח עולה כי כאשר בוחנים את היחס בין שכר רופאים מומחים לשכר הממוצע במשק עולה כי שכר הרופאים בארץ הוא מהגבוהים ב-OECD, כאשר היחס עומד על 3.8. לשם השוואה, בגרמניה עומד היחס בין שכר הרופאים לשכר הממוצע על 3.5, בבריטניה על 3.4, באיטליה על 2.5, שוודיה 2.3, צרפת 2.2 ופולין 1.5. פער גבוה יותר מישראל נמצא באותה השוואה רק בלוקסמבורג, שם היחס עומד על 4.3.
עוד עולה מהדו"ח, כי שכר הרופאים עלה ב-59% במונחים נומינליים (ו-42% במחירים קבועים) בעשור האחרון (לעומת עלייה של 47% לאחים ואחיות, 26% לעובדי מעבדה ו-18% לרוקחים). מדובר בעלייה הגבוהה ביותר מבין כל הדירוגים במערכת הבריאות, זאת על רקע המחסור ההולך וגובר ברופאים והטענות כי ההסתדרות מקשה על הרחבת התמחויות שונות בהן קיים מחסור במטרה לשמור על הגילדה.
ב-2011 נחתם הסכם קיבוצי עם הרופאים אחרי שביתה של 4.5 חודשים בעקבותיו גדל השכר. עלות אותו הסכם הגיעה ל-16.5 מיליארד שקל. בין היתר ההסכם התבסס על הנחות אינפלציה שבפועל הייתה נמוכה מהצפוי.
לאורך התקדמות הקריירה מתברר, עולה שכרם של הרופאים בצורה משמעותית. אם השכר הממוצע של סטז'ר עומד על כמעט 10 אלף שקל (עלה ב-44% בעשור האחרון), שכר של מתמחה קופץ ל-25.4 אלף שקל (עלה ב-59% בעשור האחרון), רופא תחומי מרוויח בממוצע 29.3 אלף שקל, מומחה צעיר מרוויח 32.5 אלף שקל (עלייה של 69% בעשור), מומחה בכיר 39.2 אלף שקל (עלייה של 80% בעשור האחרון) ומנהל 51.8 אלף שקל (עלייה של 63% בעשור האחרון).
שכרם של רופאים בפריפריה גבוה ב-35%-49% משכרם של רופאים במרכז בעקבות התמרוץ שהמדינה נותנים לרופאים לעבוד בבתי חולים בפריפריה.
ניתוח של מערכת הבריאות דרך מנגנון השכר מעלה כי בשנים האחרונות מספר המשרות במערכת בריאות גדל בשלושה אחוזים בממוצע לעומת גידול באוכלוסייה של 1.9%. אחד הדברים שניתן לראות בדו"ח הוא מגמת צמצום מספר התורניות למתמחה בעשור האחרון, לאחר שהסכם השכר האחרון הוחלט כי כ-500 מתקני הרופאים שיתווספו יוקצו באופן בלעדי להורדת מספר התורנויות החודשיות למתחה ל-6 לצד עלייה בשכר. אם ב-2008 מתמחה עשה בממוצע 6.6 התמחויות והרוויח 16 אלף שקל בממוצע, ב-2017 עומדות התורניות על 5.5 בחודש כאשר השכר עלה לכ-24.5 אלף שקל.
הממונה על השכר: "פועלים לצמצום פערי השכר במגזר הציבורי"
לדברי הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן, "הדו"ח החדשני שאנו מגישים היום לכנסת מאפשר שימוש בנתונים המוצגים בו כמכשיר לעיצוב מדיניות השכר של כלל המגזר הציבורי. מאגר המידע ממנו נבנה הדו"ח הפך למקור חיוני לבדיקות שכר, סימולציות ומעקב אחר התפתחות המשאב האנושי, במגזר הציבורי בכלל ובשירות המדינה בפרט. אלה משמשים את האגף בהגשמת ייעודו.
"פערי השכר בשירות המדינה, נמוכים משמעותית מפערי השכר בכלל המשק. אגף השכר והסכמי עבודה פועל לצמצום פערי השכר הלא מוצדקים במגזר הציבורי, לרבות אלו המגדריים, המגזריים ואלו שבין עובדים ותיקים לצעירים".
לגבי תוספת השכר השנויה במחלוקת שניתנת כעת לשוטרים אמר בר נתן כי "אנחנו שמנו בפני הממשלה את כל המשמעות הכלכלית המקצועית, והממשלה יכולה להחליט על סדרי העדיפויות שלה. וזה מה שהיא החליטה. אחת הנקודות שבאה לידי ביטוי היא על אופי המגזר הציבורי שצמוד האחד לשני, אנחנו חושבים שכן צריך לטפל בעולם ההצמדות. לא רק בהקשר של שוטרים אלא בכלל באופן עקבי. בעבר למשל מורים היו צמודים למהנדסים וזה בוטל".
בר נתן אמר התייחס לתמריצים המשולמים לעובדי המדינה ואמר כי "אנחנו משלמים הרבה מאוד כסף על גמולי השתלמות וזה לא בהכרח תורם לנו. קודם כל כי התכנים לא מתאימים וכי יש ריצה של עובדים לגמולים בתחילת הקריירה ואח"כ עוד 10-20 אין להם שום תמריץ להתפתח ולהתקדם. אצל מורים אין יותר גמולי השתלמות, יש מודל שכר שמעודד להתעדכן וללמוד לאורך כל הקריירה".
לפנייה לכתב/ת 
