עומר אדם, אל תעבוד על הקהל שלך
אל תתבלבלו: הקליפ החדש של עומר אדם "החברות שלך 2" הוא פרסומת - אומנם מושקעת, אבל פרסומת. ה"הופה" הפך ל"יאללה" וגם רוסלנה רודינה הגיעה, אבל שלא יעבדו עליכם בעיניים - כאן מוכרים משקפיים. דעה
מערכת היחסים של עומר אדם עם הקהל שלו בשנים האחרונות היא לא פחות ממרתקת. זה התחיל עם פלירטוט ב"כוכב נולד" - מרדף אחרי המסרונים שהם שם קוד לאהבת הקהל, עבר לחיזור ארוך עם עבודת שטח עיקשת, ולבסוף הגיע הרגע שבו הקהל נעתר לחיזורים, התמסר, החזיר אהבת "סולד אאוט" והפך את אדם להצלחה מסחררת.
אתמול (א') הוציא הזמר את הגרסה החדשה ללהיט "חברות שלך". הוא קרא לשיר "חברות שלך 2" ואפילו הוציא קליפ שנראה טוב. המילים קצת השתנו, הלחן פחות. ה"הופה" המפורסם הפך ל"יאללה", הגברת עכשיו שותה ומעשנת ותכלס נראית כמו רוסלנה. ויש גם ציטוט משלמה המלך, ההוא מקיסריה, לא מהתנ"ך.
עוד בערוץ המוזיקה:
גראמי 2019: המנצח הגדול של הערב לא הגיע
הכר את האויב: המתמודדים נגד ישראל באירוויזיון
סטיבן וילסון בתל אביב: מרגיש בבית
אל תתבלבלו, לא מדובר כאן בעוד קמפיין מוצהר כמו ההוא עם גידי גוב. בהודעה שאדם הוציא לעיתונות דובר על שיר חדש תוך הדגשה ש"לא מדובר בפרסומת שתעלה בטלוויזיה, אלא קליפ ממש, שיר מלא, קליפ מלא". ונשאלת השאלה למה? למה לרדת כל כך נמוך ולמכור למעריצים משקפיים בשם האמנות? למה לזלזל בקהל? אם תמכור להם משקפי שמש הם לא יראו שמדובר בפרסומת? איך ניסח את זה אחד המגיבים בחשבון האינסטגרם של עומר: "עאלק שיר המשך כפרה, עשית פרסומת למשקפיים". אחר הוסיף: "הוצאת שיר כדי להשוויץ שיש לך משקפיים חדשים, נורא בוגר עומר".
עומר אדם לא לבד בסיפור הזה. גם נועה קירל הוציאה אתמול שיר חדש, שהתהדר בתואר "השיר הראשון שלה באנגלית" ואם לא שמתם לב, הוא מפרסם חברת אופנה גדולה. ההבדל הוא שקירל הקפידה לציין גם בהודעה לעיתונות וגם בעמוד היוטיוב שלה שמדובר בסוג של פרסומת.
לילדות שיקנו בפורים את התחפושת שלה, ועכשיו גם את הבגדים שהיא מציגה בקליפ, זה אולי לא מאוד משנה, אבל ההורים שיוציאו את כרטיס האשראי לפחות קיבלו את האמת המתבקשת. אותו סיפור בדיוק ועם אותה חברת אופנה היה גם לעדן בן זקן עם הקאבר לשיר Fresh לפני פחות מחצי שנה.
תעשיית הבידור היא מקום שלא קל לחיות בו, בטח ברמה הכלכלית. קמפיינים, גם בחו"ל, הם חלק מהמשחק. אבל בחייאת, אם הפכתם את עצמכם למותג, תעצרו שם. אל תנסו לעבוד על המעריצים ולמכור להם מותגים בשם האמנות שהם כל כך צמאים לה. זכרו, האהבה אולי עיוורת - הקהל לא.
