למרות רילוקיישן של בני זוג: אימוץ בנם יימשך בארץ

בני זוג שהביאו לעולם ילד בפונדקאות בתאילנד עברו לחו"ל לפני תום ההליך. חוק האימוץ חל רק על תושבי ישראל, אבל השופטת בחרה לחרוג

עו"ד שלמה גורן | פסקדיןפורסם: 12.02.19 , 23:22

קביעה יוצאת דופן של בית המשפט למשפחה בתל אביב: בני זוג שהביאו ב-2014 ילד בהליך פונדקאות בתאילנד יוכלו להמשיך בהליכי האימוץ בישראל אף שאיבדו את תושבותם עקב רילוקשיין של האב הביולוגי. בהחלטה שפורסמה לאחרונה קבעה השופטת תמר סנונית פורר כי תנאי התושבות שבחוק האימוץ חשוב והכרחי אך במקרה הנוכחי טובת הילד גוברת.

מיד לאחר הלידה, ואחרי שהאב הביולוגי קיבל פסק דין של אבהות בבית המשפט בישראל, הגישו השניים בקשה למתן צו אימוץ לבן זוגו. מאחר שהחוק בתאילנד מחייב לרשום את הפונדקאית כאם התינוק אף שנולד מתרומת ביצית, ההליך היה מורכב יותר ובשלב הראשון בית המשפט היה צריך להוציא אותה מהתמונה. יועמ"ש הרווחה התגייס לטובת ההורים ובשנה שעברה נקבע כי הילד בר אימוץ כלפי הפונדקאית באופן שמאפשר להוציא צו לאימוצו.

דיני משפחה

ההורים הסכימו, ביהמ"ש לא: בני 17 לא יינשאו

עו"ד רונן כרמי, פסקדין

נערה בהיריון ובן זוגה קבעו מועד לחתונה והזמינו אולם, אולם השופטת אביבית נחמיאס קבעה שהם עדיין לא בשלים ואין הצדקה לסטות מהחוק

ההורים הסכימו, ביהמ"ש לא: בני 17 לא יינשאו

ואולם, לקראת השלב השני של ההליך – הכרה בבן הזוג כאב מאמץ – עברו בני הזוג לחו"ל במסגרת רילוקיישן בעבודתו של האב הביולוגי, ואיבדו את התושבות הישראלית. הם אמנם נותרו אזרחי ישראל, אלא שחוק האימוץ קובע כי בית המשפט בארץ מוסמך לדון בבקשת אימוץ רק כשהמאמץ תושב ישראל (תושב לפי החוק הוא מי שמרכז חייו בישראל).

בנסיבות אלה סבר היועמ"ש שיש להפסיק את ההליכים תוך שמתח ביקורת על התנהלות בני הזוג שהחליטו לעזוב את הארץ אף שהיו מודעים למצב החוקי.

בני הזוג ביקשו מנגד להעמיד את טובת הקטין במקום הראשון. הודגש כי כל עוד האבהות לא מוסדרת כחוק, בן הזוג לא יכול לבצע פעולות הכרחיות עבור הילד, מה שעלול לפגוע בו באורח קשה, במיוחד אם יקרה דבר מה לאביו הביולוגי. בני הזוג ציינו כי אין להם אפשרות משפטית להמשיך בהליכים במדינה אחרת.

ואכן, השופטת תמר סנונית פורר כתבה כי "שוכנעתי כי טובתו של הקטין, המהווה תנאי על ותנאי סף בחוק אימוץ ילדים, דורשת את המשך הליכי האימוץ, גם מבלי לעמוד בתנאי התושבות". היא הבהירה ליועמ"ש כי בתיקי אימוץ "נקודת הפתיחה ונקודת הסיום איננה התנהלות ההורים... אלא במתן מענה הולם לטובתו, צרכיו וזכויותיו הבסיסיות של הקטין".

היא הזכירה שהאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שאושרה בישראל, מחייבת לפעול במהרה לרישום הוריו של קטין ואף מורה לרשויות לשים לנגד עיניהן את טובתו. בהתחשב בכך שההליך כבר מתנהל זמן ארוך, והוגש במסגרתו תסקיר מקיף ומנומק, אין סיבה לעכב את בני הזוג והקטין ולהביא אותם למצב שבו כשיחזרו ארצה יצטרכו להתחיל מהתחלה, ובפרט כשהחוק הבינלאומי לא נותן להם מענה.

השופטת ציינה כי בתי המשפט לא מהססים לחרוג מהוראות החוק כשמדובר בטובת הקטין. כך, כשהוחלט להעניק צו אימוץ לבני זוג מאותו מין אף שלפי לשון החוק הצו חל על "איש ואשתו יחד", וכך כשאושר אימוץ של בגיר אף שהחוק חל על קטינים.

"חוק אימוץ ילדים הוא חוק חשוב מעין כמוהו ובבסיסו מוקיר ומכיר בזכות ההורות ובזכות היסוד של כל ילד להשתייך למשפחה אוהבת ומיטיבה", סיכמה את החלטתה. על כן נקבע כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, יש לשמור על זכויות הילד ולהשלים את הליך האימוץ בישראל.