"זה בי"ס לעבריינות": מספר הנערים הכלואים פחת בחצי
לפני חמש שנים היו 150 בני נוער בכלא אופק, היום יש רק 70. גם שיעור יוצאי אתיופיה בכלא קטן משמעותית, מ-40% ל-7%. מנכ"לית משרד המשפטים אמרה בכנס של המועצה לשלום הילד: "לבחון מה האלטרנטיבות לנער שמעד". ח"כ דב חנין: "הפתרון הראשון לא יכול להיות פלילי"
מספר הכלואים ב"אופק", בית הסוהר לבני הנוער בישראל, פחת ביותר מ-50% בחמש השנים האחרונות. כך עולה מנתונים שהוצגו אתמול (ג') בכנס השנתי של המועצה לשלום הילד שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. בעוד שב-2014 היו כלואים ב"אופק" כ-150 נערים, היום נמצאים בבית הסוהר כ-70 בלבד.
אנשי המקצוע ייחסו את הירידה החדה בכמות הכלואים לשינוי המדיניות של הגורמים השונים העוסקים בנושא, כמו גם בטיפול בנערים עוברי חוק ובשיקומם. זאת, בין היתר בעקבות יישום מסקנותיו של צוות בין משרדי בהובלת משרד המשפטים, שהמליץ על דרכים להימנע משליחה למאסר של נערים, בהינתן חלופות שההליך השיקומי בהן יהיה יעיל יותר. כ-75% מהנערים בישראל שישבו בכלא חוזרים למאסר בטווח של עד חמש שנים, כאשר הנתון המקביל אצל בוגרים עומד על כ-40%.
מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, הדגישה כי שליחתם של נערים למאסר נובעת לעיתים רק כתוצאה מעומס על המערכת, שאין לה את המשאבים למצוא את החלופה המתאימה עבור כל נער באופן ספציפי. "כל עוד המערכת תהיה כל כך עמוסה אנחנו נמשיך להסליל קטינים להליכים פליליים, כי אנחנו לא יודעים לעצור בזמן ולשאול לעומק מה הדרך הנכונה לטפל בקטין הזה", הסבירה. "יש לבחון מה האלטרנטיבות הקיימות לנער שמעד".
חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) אמר כי "לשלוח ילדים לכלא זה לשלוח ילדים לבית ספר לעבריינות. עבריינות נוער בישראל היא קודם כל חברתית וחינוכית והפתרון הראשון לה לא יכול להיות פלילי, שמייצר בעיקר נזקים כבדים. ילדים אינם מבוגרים קטנים וזה לא צודק להחיל עליהם את אותן אמות מידה שאנו מחילים על מבוגרים. הצעתי כחלק מההכשרה לחברי כנסת חדשים, לשלוח אותם ל-24 שעות בכלא, שיכירו את העולם הזה וירגישו מה זה".
נשיאת בתי המשפט לנוער, השופטת גלית מור ויגוצקי, הדגישה כי ההחלטה לשלוח נער לכלא מתקבלת רק במקרים קיצוניים ביותר. "רוב הילדים שמגיעים למערכת השיפוטית בבית משפט לנוער בישראל, לא פוגשים בית מעצר או כלא. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שמגיעה לכלא כי הניסיונות לשיקום בקהילה לא צלחו. אלה ילדים שביצעו עבירות מאוד חמורות עם פגיעה חמורה באחר ומסוכנות וההתייחסות אליהם היא ענישתית יותר, אבל גם לגביהם נעשית עבודה משמעותית של מציאת חלופה למעצר".
ראש תחום טיפול לאוכלוסיות מיוחדות בשירות בתי הסוהר, רב-כלאי אביטל וייץ, תיארה את אמצעי הטיפול והשיקום שמופעלים בכלא "אופק", במטרה למנוע את חזרתם של הנערים לבית הסוהר. "השיקום כולל מספר נדבכים - טיפול, חינוך ותעסוקה", הסבירה. "זו מעטפת מעובה - מופעל בבית הסוהר בית ספר שבו הנער יכול לרכוש השכלה, יש תוכניות שיקום וליווי בתחום ההתמכרויות, יש חוגים, הכנה לצה"ל. כליאה היא ענישתית והרתעתית אבל אנו מייצרים חוויה שונה, עם טיפול וסל רחב של אפשרויות שהנער מקבל בבית הסוהר".
עו"ס בטי חנן, מנהלת שירות המבחן לנוער במשרד העבודה והרווחה, הוסיפה כי "יש לתת לקטינים הזדמנויות רבות לשיקום, לפתוח בעבורם את התקווה לעתיד טוב ונורמטיבי ואת אפשרויות הבחירה. יש להימנע ככל האפשר מתיוג קטינים עוברי חוק בכדי לאפשר שיקום והמשך נורמטיבי של חייהם. כליאה היא מוצא אחרון בשביל קטינים ולכן אנו עושים ככל האפשר, יחד עם רשות חסות הנוער, כדי לפתוח אופציות של חלופות מעצר".
נתון מעודד נוסף הוא ששיעור הנערים יוצאי אתיופיה מקרב הכלואים פחת באופן משמעותי מכ-40% בשנת 2014 (אז היו כ-60 בני נוער ממוצא אתיופי ב"אופק") לכ-7% כיום (חמישה בלבד).
ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד), שחשפה בשנת 2014 את שיעורם הגבוה של קטינים בני הקהילה האתיופית ובני מיעוטים בכלא, הגיבה לנתונים בסיפוק. "מדובר בשינוי מגמה ומציאות חיוביים", אמרה. "לכל קטין מגיעה הזדמנות לשיקום וחזרה למוטב ואת זה אנחנו מחויבים לעשות כחברה. לצד זה, צריך לזכור שרבים מהקטינים לא עוברים תוכנית שיקום, גם בגלל שאין מספיק מענים בקהילה. לא אחת הם מרגישים שיש עליהם אות קין. חשוב שנדאג לגיוס כלל המערכות בכדי לתת להם מענה לחזרה לחיים נורמטיביים והתחלה חדשה".
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, אמרה בתחילת הכנס כי "ישראל צריכה מהפכה שתגדיר מחדש את מחויבות המדינה לילדים, לשלומם ולמימוש זכויותיהם. הכנס הזה, המתקיים ערב הבחירות הוא הזדמנות חשובה להציב את הילדים בראש סדר העדיפויות הלאומי. ילדים הם לא עניין לפוליטיקה מפלגתית. אני קוראת לקובעי המדיניות במדינת ישראל ולמתמודדים במפלגות השונות להציג לבוחר תוכנית מפורטת לשיפור מצבם של הילדים בישראל, בדיוק כשם שהם מציגים תוכניות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות".
לפנייה לכתב/ת 
