הזוג שהפך את חייו הזוגיים לקומיקס מצליח
ארבעה מיליון עוקבים התמכרו כבר לעמוד האינסטגרם המאויר של יהודה ומאיה, בו הם משתפים את העוקבים בחיי הזוגיות שלהם, ומתארים סיטואציות שכל זוג יכול להזדהות איתן. כעת הם משתפים ברגע הזוגי שהיה להם הכי קשה לאייר
באיור אחד בחורה מסתכלת על המראה ותוהה למה היא מחוצ'קנת, בזמן שבן זוגה מביט בה מהצד ומצחקק. באיור אחר היא שוטפת את הריצפה ומאיימת עליו שלא יעז לזוז, שמא יעשה צעדים וילכלך את הרצפה הנקייה. נשמע לכם מוכר? את הרגעים המתוקים האלה, שאין כמעט זוג שלא יזדהה עמם, מציירים בכישרון רב יהודה (30) ומאיה (29) דביר, שני אמנים מוכשרים שיצרו יחד קולאז' קומיקס של רגעים זוגיים ומלאים בהומור, חן וכנות.
לאחרונה הפך הקומיקס שלהם, ONE OF THOSE DAYS, לאחד מעמודי האינסטגרם היותר אהודים ברשת, עם לא פחות מארבעה מיליון עוקבים מישראל ועד איראן שמלייקקים, מגיבים ומתלהבים מהרגעים הקטנים שהשניים מציירים. כשאני משוחחת איתם, הם מספרים לי שבשנים האחרונות הם מקבלים עשרות הזמנות לפסטיבלים שונים ברחבי העולם. אפילו בבחריין התעניינו, הם משוויצים בפניי. אין ספק שאהבה וזוגיות הם נושאים שמדברים לכולם.
איך הכרתם?
יהודה: "הכרנו בזמן השירות הצבאי, היינו אז רק ידידים. רק בשחרור, בערך בשנת 2010, התחלנו למסד את הקשר בינינו. זה אחרי שהחלטתי לקחת את זה צעד קדימה".
"זה לא נכון", מתנגדת מאיה לגרסה של יהודה. "באמת היינו ידידים בצבא, אבל אחרי שנתיים של ידידות החלטתי שהגיע הזמן להתייחס לזה ברצינות, ואני זאת שהתחלתי איתו, אחרי שראיתי שהוא לא עושה שום צעד בכיוון. יום אחד החלטתי להזמין את עצמי אליו, ומאז אנחנו יחד".
כמובן שהשניים לא תכננו לחשוף לעולם את הזוגיות שלהם, בוודאי שלא לאייר אותה ואף להתפרנס מכך. לדבריהם, הכול התחיל ממש במקרה. "אני ידעתי מאז ומתמיד שאני רוצה לעשות תואר באמנות ועיצוב ב'בצלאל'", מספרת מאיה. "יהודה לא שמע על 'בצלאל' לפני כן, והיה צריך דחיפה ממני בשביל לנסות את מזלו וללמוד משהו שהוא באמת אוהב לעשות - לצייר ולאייר. נבחנו יחד למחלקה של תקשורת חזותית והתקבלנו. למדנו בשתי כיתות מקבילות, כשהוא שם דגש על האיור ואני על עיצוב".
"אחרי שסיימנו ללמוד", ממשיך יהודה, "רצינו לצאת לשוק הגדול ולהשתלב בעבודות שונות בתחום, שזה אומר קודם כל לעבור לתל אביב. לפני כן לא היינו צריכים לחפש דירה, כי במהלך הלימודים גרנו בבית הוריה של מאיה ברעות. חברים שכבר גרו בעיר הציעו לנו לפרסם בפייסבוק פוסט חיפוש דירה מקורי שיעזור לתפוס את תשומת הלב. נגיד, לצלם את עצמנו ולכתוב מה אנחנו מחפשים, ולבקש מאנשים לשתף. אבל מאיה ואני לא כל כך זוג שמצטלם, ואני מאייר ולא צלם, אז חשבתי שאולי כבר נעשה איור נחמד של שנינו, ונראה אם נמצא דירה. לא תכננתי שזה משהו שיתגלגל למה שזה היום".
הכי חשוב - מצאתם דירה?
מאיה: "מצאנו דירה שלימים נהייתה חלק בלתי נפרד מהתיעוד. כל הרגעים שקרו לנו בה תועדו באיורים, כולל הדירה עצמה".
יהודה: "הדירה הפכה להיות סלב".
אחרי הצלחת האיור והפיכתו לוויראלי, השניים הבינו שיש כאן משהו אחר ופשוט התחילו לאייר את עצמם ולהעלות לעמוד האינסטגרם שפתחו. "אנחנו לא חושבים על החיים שלנו כעל משהו מאויר, או חווים חוויות כדי שיהיה לנו מה לאייר, או עושים משהו בשביל שאחר כך זה יעבוד באינסטגרם", מדגישה מאיה, "אנחנו פשוט חיים. נכון שבשביל להמשיך להתפתח בזה בסוף צריך לצייר איזה רגע שקרה לנו, אבל רק אם הוא מתאים לאיור אז גם נאייר אותו. כמובן שאנחנו מאיירים גם רגעים פחות נעימים מהחיים שלנו, כי באיור זה תמיד יהיה מצחיק, גם אם במציאות זה פחות".
יהודה: "אפשר גם להגזים עם הדמויות שלנו ולצייר את עצמנו בצורה מופרכת לפעמים. זה גם לא משנה איך נצא, כי דמות לא מתה אף פעם".
אתם יכולים להיפרד גם כמה שבא לכם.
השניים צוחקים. "זאת גם הגישה שלי", אומר יהודה. "לקחת את הדברים שאתה לא שלם איתם ולהגזים אותם".
מאיה: "ככה הוא מעצב את הדמויות מבחינה טכנית - לוקח את כל הפגמים שאנו מוצאים בעצמינו ומקצין".
אילו סיטואציות אתם לא משתפים?
יהודה: "ברור שיש דברים בזוגיות ובחיים שלא עוברים בקלות כמו שרואים בסרטים ובטלוויזיה".
מה למשל?
יהודה: "למשל, כשהגענו לשלב הבא בזוגיות של להביא ילד לעולם. ראינו שזה לא הדבר הכי קל ופשוט כמו שחשבנו שזה יהיה. ואז התחלנו לחשוב: האם התקופה הקשה הזו שבה אנו מנסים להביא ילד ולא מצליחים היא משהו שאנחנו באמת רוצים לשתף בו את הקהל שלנו? זה לא עוד ריב של זוג או כל הקוצי-מוצי שרואים באינסטגרם. זה היה דבר מאוד אישי ומתסכל".
מאיה: "צריך לזכור שלא תכננו שזה יהיה קומיקס גדול, וכמו שיהודה אמר יש סיטואציות שכיף וקל לצייר, אבל עם הזמן הבנו שיש דילמה - מה הגבול? האם אנחנו מוכנים לעלות שלב ולשתף את קהל העוקבים שלנו יותר גם בעניינים שנמצאים יותר בעומק היחסים בינינו, ואם כן אז עד לאן?"
בסוף כן פרסמתם איור על הקשיים שבכניסה להיריון.
מאיה: "תוך כדי שאנו חווים שברון לב חדש בכל חודש וכשהבנתי שאני עדיין לא בהריון, החלטנו לפרסם, למרות שזה ממש לא מצחיק. זה לא נעים ונורא אישי".
יהודה:" אנחנו אנשים רגילים בסוף שחווים משבר כמו כל אדם אחר. זה מביך לשתף בזה שאתה נורא רוצה כבר ילד, אבל זה לא הולך לך בקלות. עברנו חודשים טובים של עוגמת נפש".
איך העוקבים שלכם הגיבו כלפי החשיפה הכול כך אינטימית הזאת?
מאיה: "תמיד היינו מעלים איורים ומקבלים תגובות הזדהות מאנשים שונים ששיתפו אותנו בסיטואציות דומות, או כאלה שהודו בפנינו שהאיורים שלנו גרמו להם לחשוב על עצמם ברגעים מסוימים. בתקופה שבה ניסינו להיכנס להריון התעודדנו ממש מהתמיכה של העוקבים".
יהודה: "קיבלנו הודעות מדהימות מזוגות שנמצאים במצב דומה. הודעות של אלפי אנשים מכל העולם. נהיינו לקבוצה טיפולית אחת".
זה מדהים! מה לא יופיע אצלכם?
מאיה: "סקס, למשל. בגלל שהקהל שלנו רחב, אנחנו לא בטוחים שכולם יקבלו את זה. וגם כל דבר שנוגע בדת. גם לא פוליטיקה. אנחנו לא אנטי כלפי הנושאים האלה, אבל לא בהם עוסק הקומיקס. אנחנו מקרבי לבבות שעוסקים בזוגיות. אין פה מקום לדת או פוליטיקה. זה לא מעניין".
איך נראה תהליך העבודה שלכם?
מאיה: "אנו חווים רגע מסוים, מחליטים לאייר אותו ואז מתמצתים את הקונספט לאיור בודד. אחר כך מכינים סקיצה. יהודה יושב לצייר לבד ואני בסוף מצטרפת שוב לתיקונים, תוספות צבע, טיפוגרפיה ועוד".
"חשוב לי לציין שלאנשים מהצד זה נראה פשוט, כי מה שהם רואים בסוף זה איור פעם בשבוע, והם בטוחים שממש מגניב לנו ושאנחנו זוג מושלם. אבל זה לא כל כך מדויק. אנחנו עובדים המון שנים ביחד וזה כיף, אבל גם אם אין בנינו תחרות, כן יש הרבה חילוקי דעות. לא תמיד פשוט לעבוד יחד כל כך הרבה שעות".
איפה הקושי מתבטא?
מאיה: "בלייצר את האיור עצמו. לכל אחד יש חזון משל עצמו, וכך נוצרים בנינו חילוקי דעות וויכוחים, במיוחד כשזה הפך לעיסוק המרכזי של שנינו ולדבר שמביא לנו אוכל הביתה. מזל שאנחנו יודעים איך להתנהל בנינו, לתקשר ולהקשיב. אגב, באיורים אנו מראים שריבים הם חלק מהחבילה, וחשוב להבין את זה. וכמובן לצחוק על עצמכם מדי פעם".
