מי צריך השכלה? נשים אקדמאיות בישראל מיוצגות פחות בשוק העבודה
לא רק שהשכלה אקדמית לא מבטיחה שילוב בשוק העבודה - ברוב המקרים היא מחמירה את ההדרה ואת פערי השכר שחווים נשים ובני קבוצות מיעוט, לעומת מקביליהם שלא רכשו השכלה. מדד הגיוון התעסוקתי של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה מציג תמונה עגומה בנוגע לשילוב ולשכר של 5 קבוצות מיעוט בכוח העבודה: נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים ובני 45 ומעלה
חשבתם שאם תרכשו השכלה תרוויחו יותר? לא אם אתם שייכים לקבוצות המיעוט: מסתבר שרכישת השכלה דווקא גורמת להרעה במצב ההעסקה ושוויוניות השכר ברוב קבוצות המיעוט בישראל - וזאת למעט גברים חרדים. כך, דווקא אלה שרכשו השכלה, במיוחד נשים, חווים פערים גדולים יותר בשוק העבודה מאלה שלא רכשו השכלה. את התמונה העגומה הזאת משרטט מדד הגיוון התעסוקתי שמפרסמת היום (ב') נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה.
עובדי מדינה דיווחו על ימי מחלה - אך שהו בחופשה
לראשונה: הסכם קיבוצי לעובדי הנציגויות בחו"ל
השביתה שעלולה ליצור למובטלים חובות למדינה
למעשה, על פי הנתונים - ברוב הענפים שכרן של נשים ערביות אקדמאיות הוא כמחצית מהשכר של כלל היהודים האקדמאים באותו ענף; ויוצאות אתיופיה אקדמאיות מרוויחות 35% בלבד משכר יתר היהודים האקדמאים באותו ענף. מדובר בדו"ח לשנת 2018 שמפרסמת הנציבות זו השנה השלישית בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ואוניברסיטת תל אביב.
>> לסיפורים הכי חמים במדור כלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדו"ח מבוסס על נתוני תעסוקה ושכר משנת 2016 ומדרג את הגיוון התעסוקתי בישראל לפי 20 ענפי כלכלה מרכזיים במגזר הפרטי - אשר מעסיקים מעל מיליון עובדים וכוללים 40% מהמעסיקים במשק. הדירוג מתבסס על ציוני ייצוג, המבטאים את שיעור ההעסקה בענף של כל קבוצת אוכלוסייה בהשוואה לשיעורה בגילאי העבודה; וכן על ציוני שוויוניות שכר, המבטאים את אחוז השכר המשולם לכל קבוצה ביחס לשכר של קבוצת ההשוואה שלה.
ציונים אלה מתייחסים לייצוג ושוויוניות שכר של חמש קבוצות אוכלוסייה בגילאי העבודה (18-64) שנמצאות בעמדת מיעוט בכוח העבודה: נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים ובני 45 ומעלה. דירוגי המדד חושבו לחוד לאקדמאים וללא-אקדמאים. השנה לראשונה כולל המדד גם פילוח מגדרי בתוך קבוצות המיעוט.
הייצוג התעסוקתי הנמוך ביותר: נשים בנות 45+ עם השכלה אקדמית
הדו"ח מעלה כי דפוסי ההדרה בשוק העבודה שונים לחלוטין בין גברים ונשים מקבוצות המיעוט; וכי נשים עומדות בפני חסמים גדולים יותר בהעסקה ובשוויון בשכרן. כך, רוב הענפים שמדורגים גבוה בציוני ייצוג ושוויוניות שכר בהעסקת גברים, מדורגים נמוך במדד הגיוון לנשים מאותה קבוצת מיעוט.
נשים מהוות ממחצית מהאוכלוסייה, ושיעורי ההשתתפות שלהן בשוק העבודה מתקרבים לשיעור ההשתתפות של גברים. אולם מעניין לראות כיצד ב-20 הענפים המרכזיים - נשים משכילות מיוצגות פחות בשוק העבודה מנשים שאינן משכילות. לעומתן, גברים משכילים מיוצגים יותר בשוק העבודה מגברים שאינם משכילים.
הייצוג התעסוקתי הנמוך ביותר הוא של נשים עם השכלה אקדמית בגיל 45 ומעלה. אם ב-20 הענפים המרכזיים גברים בגיל 45 ומעלה נמצאים בתעסוקה מלאה ביחס לחלקם בכוח העבודה, הרי שנשים בקבוצת גיל זו מיוצגות רק ב-69% ביחס לחלק בכוח העבודה.
נשים יוצאות אתיופיה וערביות - מרוויחות כמחצית מהשכר הממוצע
פערי השכר המגדריים הם גבוהים ביותר בקרב נשים בגילאי 45 ומעלה ללא השכלה אקדמית. אלה מרוויחות 48% משכר הגברים בקבוצה המקבילה, וזאת ככל הנראה בשל קשיי הכניסה לשוק העבודה של שכירים בגילאים אלה ובשל ייצוגן הגבוה של נשים לא אקדמיות, ולעתים ייצוג יתר, בענפים שמשלמים שכר נמוך.
בכל אחת מקבוצות המיעוט, ייצוגן של נשים בעלות השכלה אקדמית ב-20 הענפים המרכזיים במגזר הפרטי הוא נמוך מייצוג הגברים מאותה קבוצה, ושכרן נמוך בכמחצית. השתלבות הנשים הערביות בתעסוקה היא הנמוכה ביותר מבין כל הקבוצות; ושיעור העסקתן של נשים ערביות אקדמאיות במגזר הפרטי הוא כרבע משיעורן בכוח העבודה. אחת הסיבות לכך היא העסקת שיעור גבוה של נשים אלה במגזר הציבורי שלא מיוצג במדד.
נשים יוצאות אתיופיה אקדמאיות משתלבות בשיעורים גבוהים בהרבה בהשוואה לנשים ערביות וחרדיות, וכמעט זהים להשתלבות בתעסוקה של גברים אקדמאים יוצאי אתיופיה. עם זאת, התופעה מסתכמת בעיקר בייצוג יתר של נשים אלה בענפי הצווארון הכחול - בהם משלמים שכר נמוך.
נשים יוצאות אתיופיה ונשים ערביות מרוויחות כמחצית מהשכר הממוצע ב-20 הענפים שנבדקו. לעומתן, נשים חרדיות, שאמנם לא מיוצגות באופן מלא בשוק העבודה, מרוויחות שכר גבוה יותר מהשכר של נשים מקבוצות המיעוט האחרות, אם כי הוא עדיין נמוך מהממוצע בענפים שנבדקו.
הנשים הערביות האקדמאיות בתת ייצוג ברוב המקצועות
הנתונים מלמדים כי רכישת השכלה דווקא מרעה את מצב ההעסקה ושוויוניות השכר ברוב קבוצות המיעוט, מלבד אצל הגברים החרדים. לגברים חרדים בעלי השכלה יש ייצוג גבוה יותר ושוויוניות שכר דומה לזו של גברים חרדים ללא השכלה. שכרם קרוב יותר לממוצע בענף משכרם של ערבים ויוצאי אתיופיה.
לעומתם, אישה חרדית אקדמאית מרוויחה 55% מהשכר הממוצע בענפים שנבדקו. ואולם, באופן מפתיע, אותה אישה הייתה יכולה לשפר את תנאי השכר שלה לו הייתה נטולת השכלה. זאת, משום שאישה חרדית שאינה אקדמאית מרוויחה 69% מממוצע השכר.
ברוב הענפים, אחוז הנשים הערביות האקדמאיות המועסקות הוא פחות מחצי משיעורן בגילאי עבודה; ושכרן הוא כמעט מחצית מהשכר של כלל היהודים האקדמאים באותו ענף. נשים אקדמאיות ערביות מועסקות בייצוג מושלם אך ורק בענף המכירה הקמעונאית - אך שכרן שם הוא כמחצית מהשכר של כלל היהודים האקדמאים בענף.
בענפים עם שכר גבוה: ייצוג ערבים אקדמאים עומד על 10%
מצבם של הגברים הערבים האקדמאים טוב בהרבה מזה של מקביליהם הנשים. בכל הענפים הם מרוויחים יותר מהן, כאשר שכרם נע בין 60%-90% מהשכר הממוצע של כלל היהודים באותו ענף.
בענפים שמשלמים את השכר הגבוה ביותר, ייצוג הגברים האקדמאים הערבים הוא נמוך מאוד; וייצוג הנשים הערביות האקדמאיות הוא נמוך אף יותר - ושכרן כמחצית מזה של הגברים. בענף ייצור מחשבים, למשל, ייצוג הגברים והנשים הערבים האקדמאים הוא פחות מ-10% משיעורם בגילאי העבודה, אך שכר הגברים הוא כ-80% משכר כלל היהודים בענף ואילו שכר הנשים הוא כ-50%.
עוד עולה מהנתונים כי בענפי צווארון לבן שמשלמים שכר גבוה מאוד, כמו ייצור מחשבים, תכנות מחשבים, ייצור תרופות ומחקר מדעי ופיתוח - ערבים לא אקדמאים, גברים ונשים, כמעט שלא מיוצגים. בענף ייצור המחשבים קיים הפער הגדול ביותר בשכר, שם נשים ערביות ללא תואר מרוויחות 37% בלבד משכר היהודים ללא תואר.
השוואת הייצוג של נשים ערביות אקדמאיות לעומת ערביות לא אקדמאיות מעלה, גם כאן, כי ב-20 הענפים שנבחנו ייצוגן של הראשונות הוא נמוך יותר. זה מעיד על כך שסיכוייה של אישה ערביה עם תואר אקדמי לעבוד באחד הענפים המרכזיים בשוק הפרטי הוא נמוך מאלה של אישה ערביה ללא תואר.
הפרדה אתנית בשוק העבודה
ייצוג אקדמאים ואקדמאיות יוצאי אתיופיה מעלה תמונה בולטת של הפרדה אתנית בשוק העבודה. הם נעדרים כליל מכמה ענפים, כולל אדריכלות והנדסה, טקסטיל והלבשה, מסחר בכלי רכב, הוצאה לאור והפקה. ואולם, בכמחצית מהענפים בהם הם מועסקים - יש להם ייצוג יתר שמגיע לפי 1.5 עד חמישה משיעורם בגילאי העבודה. עם זאת, אלה הם בעיקר ענפים שמשלמים שכר נמוך מאוד, כמו ענפי השירותים, המכירות והמזון.
יש לאקדמאים יוצאי אתיופיה ייצוג גבוה גם בכמה מהענפים הרווחיים ביותר - כמו שירותים פיננסיים; אבל פערי השכר בענף הם גבוהים: גבר אקדמאי יוצא אתיופיה מרוויח 55% משכר יתר היהודים האקדמאים בענף; ואישה אקדמאית יוצאת אתיופיה מרוויחה רק 35% מיתר היהודים.
גברים חרדים אקדמאים - משתלבים בצורה הטובה ביותר בשוק
מהמדד מצטייר כי גברים חרדים אקדמאים הם קבוצת המיעוט שמשולבת בצורה הטובה ביותר בשוק העבודה, הן בהיבט הייצוג והן בהיבט השכר. יש להם ייצוג גבוה ושוויוניות שכר גבוהה יחסית בכמה מהענפים הרווחיים ביותר במשק, כמו ייצור תרופות, מחקר מדעי ופיתוח, ייצור מחשבים, תכנות מחשבים ושירותים פיננסיים.
לעומתם, הנשים החרדיות האקדמאיות חוות ייצוג ושכר נמוכים ברוב הענפים. אפילו בענפים הבודדים שבהם הן זוכות לייצוג שוויוני, כמו תכנות מחשבים, משפטים וחשבונאות. שוויוניות השכר שלהן נמוכה והן מרוויחות 60%-70% מהשכר של יתר היהודים האקדמאים בענף.
גברים בני 45 ומעלה, אקדמאים וחסרי תואר, זוכים לייצוג שוויוני או לייצוג יתר ביחס לשיעורם בגילאי העבודה. אולם, ישנם ענפים כמו משפטים וחשבונאות, אדריכלות והנדסה, מחקר מדעי ופיתוח, בהם הם מיוצגים בשיעור נמוך.
נשים אקדמאיות בנות 45 ומעלה נמצאות בייצוג יתר בענפים עם השכר הנמוך ביותר, כמו טקסטיל והלבשה, הפקה, רדיו וטלוויזיה ושכרן הוא 60%-75% משכרם של הגברים בני גילן. שכרן של נשים בנות 45 ומעלה ללא תואר משתווה לשכר הקבוצות הצעירות יותר באופן מיטבי לעומת שכר בנות ה-45 ומעלה בעלות תואר אקדמאי.
נציבת שיוון ההזדמנויות בתעסוקה, עו"ד מרים כבהא, אמרה בתגובה לפרסום כי "הנתונים שעולים השנה ממדד הגיוון מצביעים באופן ברור על הצורך במאמץ משותף של הממשלה והמגזר הפרטי. אין מנוס מהשקעה ממשלתית, הקצאת תקציבים ופיתוח מדיניות גיוון ושוויון בשוק התעסוקה - זהו אינטרס לאומי לצמצם את הפער.
"האחריות היא גם על המגזר הפרטי. כלל המעסיקים בישראל צריכים להסתכל היום במראה ולשאול את עצמם האם מקום העבודה מגוון, האם הם מדירים עובדים מקבוצות מיעוט. גיוון ההון האנושי בשוק העבודה לא מהווה רק תפישה חברתית צודקת, אלא גם תורם רבות למקצועיות וליעילות של מקום העבודה".
שר העבודה והרווחה, חיים כץ הוסיף: "גיוון תעסוקתי מקדם שוויון ומחזק את החוסן החברתי והכלכלי של אזרחי ישראל. המשרד פועל להכשרה איכותית של אוכלוסיות מאותגרות תעסוקה ולעידוד קליטה של עובדים מגוונים בעבודה. התחלנו בפיילוט מוצלח לקידום הרב - גוניות בחברות הממשלתיות, ובכוונתו להרחיב את הפעילות בשנה הקרובה גם לחברות ביטוח ומוסדות אקדמיים".
לפנייה לכתב/ת 
