על צביעות ודעה קדומה: החרדים לא סולחים ללפיד
במגזר קוראים לו "אסון", התקשורת משתלחת בו - והפוליטיקאים מבטיחים שלא ישבו בממשלה בראשותו. יאיר לפיד הוא הדגל האדום של החרדים בבחירות. ומי לא? יקיר המגזר, בנימין נתניהו, שביטל את הקצבאות; אהוד ברק שנבחר בזמנו על גלי השנאה - וליברמן שמבטיח נישואין אזרחיים. אליעזר היון לא מצליח להבין את ההיגיון המגזרי
סקרי השבועות האחרונים (גם אחרי הפסטיגנץ) שמצביעים על סיכוי אפשרי להיבחרותו של יאיר לפיד לראשות הממשלה - לא פסחו גם על המדיה החרדית. רבים מן הפרשנים בחרו להצמיד את האינטרפרטציה האישית שלהם לדיווח: "יאיר לפיד לא יוכל להיות ראש ממשלה בלי החרדים", וגם "זו בסך הכול תזוזת מנדטים".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
לכך נלוותה גם התייחסות לפרשיות דת ומדינה שונות: "הכול בגלל משבר השבת והשנאה לחרדים", טענו פרשנים חרדים - ואחרים ידעו לאיים על עסקני המגזר המחוללים, לדידם, מהומה מיותרת סביב סוגיות הסטטוס-קוו, בטענה שזו מגדילה את סיכוייו של לפיד בבחירות.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- נתנה בראש: הכלה החרדית שהפתיעה את כולם
- "האפודים הצהובים" נגד איש הרוח: "יהודי מסריח, עוף מפה"
- בולגריה: מאות משתתפים במצעד ניאו-נאצי
במגזר החרדי אומרים עליו שהוא "מסוכן", "אסון" וכל שנותר הוא לבחון כיצד מתמודדים עם הפורענות הזו. במהדורות המרכזיות של התקשורת החרדית, "מרגיעות" הכותרות מכיוון הפוליטיקאים החרדים: "לעולם לא נשב בממשלה בראשות יאיר לפיד. לא נשכח ולא נסלח"; "יאיר לפיד לא יהיה ראש ממשלה – אין מה לדאוג" וחבר הכנסת גפני הגדיל לעשות כשלעג ללפיד, "שיילך לישיבה של חוזרים בתשובה".
על "גזירות נתניהו" לא מדברים אצלנו
אבל האם מישהו במגזר עצר לרגע ושאל את עצמו: האמנם? מה כבר עלול יאיר לפיד לעשות? נדמה כי הטענה המרכזית נתמכת בגזירות הכלכליות שהשית על הציבור החרדי, או כפי שניסח זאת אחד מח"כי "יהדות התורה": הוא "העני" אותנו, הוריד לנו את הכסף.
ד"ר נרי הורוויץ, סוציולוג מומחה לחקר החברה החרדית כיום, אוהב לחלק את מעמדו הסוציו-אקונומי של המגזר (והשלכותיו על חברת הלומדים, פריון, יציאה לשוק העבודה והשתלבות בחברה הישראלית) לשלושה תאריכים: 1953-1977, 1977-2003 - ומשנת 2003 ואילך. לפני 16 שנים ביטל שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, את קיצבאות הילדים - וקבע שורת גזירות שפגעו, בין היתר, בציבור החרדי, והפכו לאבן דרך בהתנהלותה של חברה זו.
החוקים שניסה להעביר לפיד, כאמור, לא יצרו שום שינוי סוציולוגי משמעותי מהסוג שעליו מדבר הורוויץ. למרות זאת, טורחים הח"כים החרדים להדגיש שוב ושוב כי ישבו רק בממשלה בראשות הליכוד ונתניהו, ובעזרת ה' כך יהיה גם בקדנציה הבאה. למה? כי הוא מכנה אותם "שותפים טבעיים"?
לא מאמינים לו
טיעון נוסף שנשמע שוב ושוב הוא היחס המתנשא, האנטגוניסטי של לפיד כלפי הציבור החרדי, שבא לידי ביטוי בעיקר בתחילת הקדנציה הקודמת. לא ניתן להתעלם מכך, כמו גם מאמירות כגון "המדינה הפסיקה לקבל הוראות מכבודו'', ביחס לח"כ גפני, אלא שמי שמכיר בכך ללא הרף הוא לפיד עצמו.
למעשה, בראיונות למדיה החרדית ניסה האיש להביע בכל דרך אפשרית את צערו על התנהלותו הלא נכונה, שנבעה לטענתו מחוסר ניסיון והיכרות. הוא הביע התנצלות ואף הוכיח במהלך השנים בשורה של צמתים ציבוריים שהוא מנסה לדבוק בכך.
העובדה שאנשי תקשורת חרדים השוו את נאומיו לאלה של היטלר, והם מנאצים ומגדפים אותו בכל תוכנית רדיו במילים שקשה לחזור עליהן, לא עלתה משום מה לדיון. הקול החרדי הדומיננטי שההין להתייחס לנסיונות ההתקרבות של לפיד טען כי מדובר ב"אחיזת עיניים" בלבד, ובלא יותר מאשר ניסיון עלוב לקושש קולות. "שיוכיח במעשים, לא בדיבורים'', אומרים במגזר בכעס אמיתי, ועל כך מותר לתהות: ממתי נעשינו אנחנו, החרדים ציניים, נקמים וכה מתקשים לסלוח? ואיך יוכיח לפיד "במעשים" מספסלי האופוזיציה? אולי שיתעטף בטלית? אבל גם את זה כבר עשה.
תסתכלו סביב: הצביעות בהתגלמותה
לנתניהו שרושש את הרחוב החרדי מיהרנו למחול ב-2009; לאהוד ברק שנבחר על גלי השנאה לחרדים ("כסף לפריפריה ולא לישיבות", זוכרים?) מיהרנו להצטרף ב-1999; שר הביטחון האחרון של ממשלת ש"ס-יהדות התורה הוא אדם שמתגאה באכילת טריפות, משתלח ללא הרף ביהדות ובנציגיה - ומבטיח נישואין אזרחיים; שר החינוך רומס את ילדי החינוך המיוחד בחברה החרדית - ואפילו לאריק שרון, אולי הציני ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית, חייכנו בנימוס כל הדרך אל שולחן הממשלה. במה שונה אם כן לפיד?
האם תמיכתו בלימודי ליבה וברוויזיה במשרד החינוך כה מסוכנת? אני מרשה לעצמי להניח שהפוליטיקאים החרדים יופתעו לגלות כי רבבות הורים מתחננים בליבם שמישהו יסייע לילדיהם לדעת איך פותרים משוואה עם נעלם, אחד ומה ההבדל בין זמן ממושך להווה פשוט באנגלית.
ראשי המפלגות החרדיות עשויים להיווכח כי גם אם רבבות חרדים מבני ברק וקריית ספר לא יהפכו פתאום לחברי מפלגת "יש עתיד", הם בהחלט תומכים בשינויים מהותיים בהתנהלות החרדית-חינוכית, שכוללת עד היום נפוטיזם, חוסר מקצועיות והכשרה, שכר לא הוגן לגננות ולמורים, ובעיקר תופעות מכוערות ופרימיטיביות של אפליה עדתית בחלק ניכר ממרכזי ממוסדות החינוך ברחובותינו.
את התופעה האחרונה אגב, ניסה ח"כ מאיר כהן מ"יש עתיד" למגר באמצעות חוק שימנע תקציבים מעברייני חינוך גזעניים, רק שבש"ס - לזעמם של רבים ברחוב החרדי - בחרו שלא לשתף פעולה עם היוזמה. לפיד לא בונה על קולות החרדים, ואלה מן הסתם גם לא יצביעו עבורו – אך את מפלס ההתנגדות הצינית והלא-אינטליגנטית בלשון המעטה, רצוי להנמיך.
