מפתיע: מסעדת חוף קטנה בדרום אפריקה זכתה בתואר המסעדה הטובה בעולם
הפתעה בעולם האוכל: מסעדת חוף קטנטנה בכפר דייגים מבודד בדרום אפריקה זכתה בתואר ״המסעדה הטובה בעולם״, בטקס שנערך אמש בפריז. קטגוריות נוספות בתחרות היו "השף ללא קעקוע הטוב של השנה" ו"המטבח ללא פינצטה של השנה"
בטקס "פרסי המסעדות הטובות בעולם" שהתקיים אמש (ב') בפריז, זכתה מסעדת חוף זעירה בכפר דייגים מבודד בדרום אפריקה הנקראת "וולפגאט". המסעדה, שרוב עובדיה היו עד עתה ללא הכשרה פורמלית – נפתחה לפני שנתיים במבנה קטן בן 130 שנה, הצמוד למערה בחוף פטרנוסטר שבדרום אפריקה.
שף המסעדה, קובוס ואן דר מרווה - עיתונאי בדימוס שהחל לבשל באופן מקצועי כשהיה בן 30 - מגיש ב"וולפגאט" תפריט טעימות בן שבע מנות שעולה 217 שקלים בלבד (848 ראנד), קמצוץ ממה שהייתם משלמים במסעדת מישלן בסיסית. המנות עצמן, עשויות מחומרי גלם מקומיים בלבד, אותם אוספים עובדי המסעדה מדי יום מחוף ווסטרן קייפ הסמוך. אגב, גם את הלחם והחמאה שמגישים כפתיח לארוחה עצמה, מכינים השף וצוות הטבחים במקום בעצמם.
.jpg "לא מתרגש. שף קובוס ואן דר מרווה ( )")
.jpg "עד 20 סועדים בסבב ( )")
השף בן ה-38, שבמסעדתו יכולים לאכול בו זמנית רק 20 סועדים, היה צנוע ורגוע במיוחד, ובטקס שנערך אמש בפריז אמר: "אני לא מרגיש ראוי, הצוות שלי יוצא מדי יום לאסוף עשבי תיבול, עלי תרד וחומרי גלם מקומיים נוספים. זה טבעי שהם גדלים שם, ובאמת שלא עשיתי שום דבר מיוחד בשביל זה".
לצד התואר הנחשק בו זכתה המסעדה, היא אף זכתה בתואר נוסף - "המסעדה הטובה שאינה נמצאת באיזור תיירותי". ההנחה היא כי מנות כמו אצות שעוברות בישול כפול, דג סקלר עם תבלינים ושום מסאלה, צדפות חוף, מולים וירקות הגדלים על חוף הים הסמוך, הן שזיכו אותה בתואר הנוסף והנחשק.
.jpg "מנות מחומרי גלם מקומיים ( )")
"מלבד השפעת התבלינים המעודנים בבישול המקומי של קייפ מאלאיה, אני משתדל כמה שפחות להפריע לחומרי הגלם ולשמור עליהם טהורים, גולמיים ולא מטופלים", חושף השף את האידיאולוגיה שעומדת מאחורי עבודתו במטבח, וזו שבסופו של דבר גם הביאה לו את הניצחון.
.jpg "( )")
הפרס שמתחרה במישלן ובסן פלגרינו
לא מעט פרסים מוענקים בענף המסעדנות - החל מכוכבי מישלן, דרך תחרות "סן פלגרינו" ופרס "ג'יימס בירד" ועד תחרות "פרסי המסעדות הטובות בעולם", שהחלה את דרכה בשנת 2002. מתחילת התחרות, רק שבע מסעדות בעולם הצליחו לקטוף את המקום הראשון, כשכמעט כל המסעדות ברשימה זכו מספר פעמים ברצף, ונסגרו שנים ספורות בלבד לאחר הזכייה.
מסעדת "נומה" הדנית של רנה רדזפי זכתה בפרס כמסעדה הטובה ביותר בעולם ארבע פעמים, ואילו מסעדת "אל בולי" הספרדית כיכבה במקום הראשון חמש פעמים – שתיהן כבר לא קיימות יותר, לפחות לא בקונספט המקורי שלהן.
השנה התעדכנו כללי התחרות, כך שגם מסעדה שאינה פועלת משך זמן מסוים (כפי שנקבע מראש בתקנון) - יכולה להיבחר במקום הראשון. כמו גם, היא אינה חייבת לזכות בפרסים קודמים כדי להתחרות בכלל (להלן "מישלן", "בירד" או "סן פלגרינו").
טענה נוספת שעלתה בעבר לכותרות, היא כי מסעדה המזמינה את השופטים בתחרות לארוחות חינמיות ויוצרת איתם קשרים - הן אלו שלרוב זוכות בתואר הנחשק, כמו גם הטענה הרווחת כי במהלך התחרות ישנה הטייה נגד המטבח הצרפתי הקלאסי.
בהמשך לכל הטענות הללו, הוחלט לערוך את התחרות השנה תחת הכותרת "מגוון ויושרה", כשפאנל השופטים הורכב מ-50 גברים ו-50 נשים מ-37 מדינות שונות. עובדה נוספת ולא פחות מעניינת היא כי את חליפות הטוקסידו המכובדות שנהגו ללבוש פעם, החליפו מרבית הנוכחים בג'ינס, טי שירט והרבה קעקועים.
קטגוריות נוספות: "ללא צורך בהזמנה מראש" ו"מנת הבית הטובה ביותר"
מעבר לתואר המסעדה הטובה ביותר, רוב הקטגוריות בתחרות קיבלו פן משעשע יותר מבשנים עברו: חלק מהן אמנם שוליות, אך לא באמת נוכל להתעלם מתואר "השף ללא קעקוע הטוב של השנה" (בו זכה השף אלן דוקאס בן ה-62, שהופתע במיוחד מהזכייה שלו) וכן "המטבח ללא-פינצטה של השנה" (אותו קטפה מסעדת "בו-לאן" התאילנדית).
.jpg "שף אלן דוקאס. זכה בתואר \"השף ללא קעקוע הטוב של השנה\" ( )")
בין התארים המסקרנים של השנה אפשר היה למצוא את מסעדת "מוקוטו" שבסאו פאולו, המצטיינת גם בהגשת תבשיל פרה ברזילאית, שזכתה בקטגוריה "המסעדה הטובה ביותר ללא צורך בהזמנה מראש"; ואילו קטגוריית "מנת הבית הטובה ביותר" הוענקה למסעדת "לידו 84" האיטלקית (הצופה על אגם גארדה), עבור מנה של פסטה המוגשת בתוך שלפוחית של חזיר.
אנדוני לואיס אדוריז, שנחשב לאחד מגדולי השפים הספרדיים (מאז שהשף פראן אדריה ממסעדת "אל בולי" תלה את סינר המטבח שלו), זכה בפרס "השתייה המתקדמת" על המגוון והתמורה בתפריט היין במסעדתו בסאן סבסטיאן, "מוגאריץ".
.jpg "שף תומאס פריבל. פרס \"החדשה של השנה\" עבור מסעדת \"אינואה\" ( )")
פרס "האירוע של השנה" המשיך את הקטגוריות המכובדות, כשהוענק ל"פסטיבל המזון של הפליטים", שהחל בצרפת והתפשט ל-18 ערים נוספות בעולם. גם אירלנד הבקיעה כפולה, כששתי מסעדות בעיר קורק הביאו הביתה פרסים מכובדים: "באלימאלו האוס" זכתה בפרס עבור "עגלת הקינוח הטובה בעולם" ואילו גן העדן לצמחונים, "פרדיסו", זכתה עבור "החיבור המקורי" שיצרה עם חווה חקלאית. תואר "חשבון האינסטגרם המרשים בעולם", הוענק לגורו הירקות הפריזאי, אלאן פסאר.
במטרה להראות ששומרים בתחרות גם על ערכי העולם ישן, מסעדת "לה מארי ברזייה", הממוקמת בבירה הקולינרית הצרפתית - ליון, זכתה בקטגורית "מטבח קלאסי שלא חלף מן העולם", ואילו מסעדת היוקרה הפריזאית - "לה קלראנס", זכתה בתואר ה"חשיבה היצירתית".
בין השופטים השנה אפשר היה למנות את השף רנה רדזפי ממסעדת "נומה" (לשעבר) שבדנמרק, מלך ספרי הבישול הבריטי והישראלי בדימוס, יותם אוטולנגי, וכן השפית מצפון אירלנד – והאישה היחידה בכל בריטניה עם שלושה כוכבי מישלן - קלייר סמית'.
ובעוד רדזפי החמיץ שלושה פרסים עליהם היה מועמד עבור מסעדות שנמצאות בבעלותו, שף שהתלמד אצלו בעבר ב-"נומה", הגרמני תומאס פריבל, זכה בפרס "החדשה של השנה" עבור מסעדתו הטרייה "אינואה" שבטוקיו, שהוכרזה לאחרונה כמסעדה המרתקת ביותר השנה ביפן.
