לא משתלם להיות אישה משכילה: "המעסיקים צריכים לפתוח את הראש"
באולפן ynet מתייחסת מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, למדד הגיוון שמציג תמונה עגומה בשוק התעסוקה, לפיו נשים אקדמאיות מקבוצות מיעוט מרוויחות מחצית מגברים. "כל הזמן מחנכים שתואר אקדמי מהווה ערובה למוביליות חברתית - אבל זה לא מתבטא בשטח וזה כשל שוק"
"כל הזמן מחנכים אותנו שתואר אקדמי מהווה ערובה למוביליות חברתית - אבל זה לא מתבטא בשטח וזה כשל שוק". כך אומרת היום (ג') עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, בראיון באולפן ynet בעקבות פרסום מדד הגיוון בתעסוקה, שהציג תמונה עגומה לגבי מצבן של נשים משכילות בשוק התעסוקה.
מי צריך השכלה? נשים אקדמאיות בישראל מיוצגות פחות בשוק העבודה
כפי שפורסם ב-ynet, המדד שרטט תמונת מצב שלפיה לא רק שהשכלה אקדמית לא מבטיחה שילוב בשוק העבודה - ברוב המקרים היא מחמירה את ההדרה ואת פערי השכר שחווים נשים ובני קבוצות מיעוט, לעומת מקביליהם שלא רכשו השכלה. מדובר בדו"ח לשנת 2018 שמפרסמת הנציבות זו השנה השלישית בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ואוניברסיטת תל אביב.
"זה לא המסר שאנחנו רוצים להעביר - לא ללמוד לתואר", מסבירה עו"ד כבהא, "רכישת השכלה עוזרת לנשים להשתלב בעבודה - אבל להתקדם ולהשוות את השכר, זה לא. המחיר של זה עולה המון למשק ולחברה, והמעסיקים צריכים לפתוח את הראש ולקדם נשים בכלל ומקבוצות המיעוט, לתת להן הזדמנות שווה".
נזכיר כי במסגרת המדד נבדקו רמות הייצוג והשכר של נשים מהאוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית וקהילת יוצאי אתיופיה. על פי הנתונים, ברוב הענפים שכרן של נשים ערביות אקדמאיות הוא כמחצית מהשכר של כלל היהודים האקדמאים באותו ענף; ויוצאות אתיופיה אקדמאיות מרוויחות 35% בלבד משכר יתר היהודים האקדמאים באותו ענף.
בכל אחת מקבוצות המיעוט, ייצוגן של נשים בעלות השכלה אקדמית ב-20 הענפים המרכזיים במגזר הפרטי הוא נמוך מייצוג הגברים מאותה קבוצה, ושכרן נמוך בכמחצית. השתלבות הנשים הערביות בתעסוקה היא הנמוכה ביותר מבין כל הקבוצות; ושיעור העסקתן של נשים ערביות אקדמאיות במגזר הפרטי הוא כרבע משיעורן בכוח העבודה. אחת הסיבות לכך היא העסקת שיעור גבוה של נשים אלה במגזר הציבורי שלא מיוצג במדד.
"פערי שכר של 60% בין גברים לנשים - זה נתון מטורף"
עוד עלה מהנתונים כי נשים יוצאות אתיופיה אקדמאיות משתלבות בשיעורים גבוהים בהרבה בהשוואה לנשים ערביות וחרדיות, וכמעט זהים להשתלבות בתעסוקה של גברים אקדמאים יוצאי אתיופיה. עם זאת, התופעה מסתכמת בעיקר בייצוג יתר של נשים אלה בענפי הצווארון הכחול - בהם משלמים שכר נמוך.
נשים יוצאות אתיופיה ונשים ערביות מרוויחות כמחצית מהשכר הממוצע ב-20 הענפים שנבדקו. לעומתן, נשים חרדיות, שאמנם לא מיוצגות באופן מלא בשוק העבודה, מרוויחות שכר גבוה יותר מהשכר של נשים מקבוצות המיעוט האחרות, אם כי הוא עדיין נמוך מהממוצע בענפים שנבדקו.
עד כמה המצב הזה רע?
"נתוני המדד מעידים על פערי שכר כלליים בכל המדינה בשיעור של 60%. זה נתון מטורף. נשים, שהן 50% מהאוכלוסייה, אקדמאיות - בכל זאת סובלות מזה".
הופתעת מהנתונים?
"לא הופתעתי. זה נתון שאנחנו מרגישים אותו. מדובר בנתוני אמת של מדינת ישראל - לוקחים קובץ של מס הכנסה של כל השכירים במשק ומנתחים אותם. מציבים פה מראה מול מקבלי ההחלטות בממשלה או בסקטור העסקי - ואם אנחנו לא ננקוט באקט שבאמת פותר את הבעיה, אנחנו לא נצליח להתקדם".
כל הציבור מדבר על זה על שיוויון הזדמנויות, לא חל שיפור?
"לא מספיק לדבר, לדבר זה טוב. אני נתקלת בהמון מעסיקים שרוצים. אי אפשר רק לרצות, צריכים לעשות, להיות פרו-אקטיביים".
המדינה לא עובדת בזה?
"עובדת. אנחנו בנציבות השיוויון, שהיא יחידה בתוך משרד העבודה, שאחראית גם על החקיקה האזרחית של חקיקת השיוויון. אנחנו תובעים מעסיקים שמפלים. אבל לאחרונה אנחנו יותר משתמשים בסמכות האחרת שלנו, שבמקום שותפות עם המעסיקים, עושים להם תוכניות להטמעת שיוויון, מלמדים אותם לפתוח את השערים, להסביר להם שלא מספיק להגיד אני רוצה".
ב-2019 נראה עלייה בשכר?
"אני אדם אופטימי, אני לא חושבת שנראה שינוי אדיר אבל אני חושבת שלאחרונה הגיוון תופס תאוצה. המעסיקים מתחילים לראות את המעלות, גם החברתיות וגם הכלכליות. אני מקווה שבשנה הבאה, כשנפרסם את המדד, נציג תוצאות הרבה יותר מעודדות".
לפנייה לכתב/ת 
