כתבי אישום, עבר צבאי, הטרדות לכאורה ומה לא - עונת הבחירות מציפה אל פני השטח כמעט כל סוגיה שתעזור למועמד X להתנגח במועמד Y, ועל הדרך לקושש קצת קולות לקראת 9 באפריל. בשבוע האחרון, סוגיה מפתיעה מצאה את דרכה להתנצחויות הפוליטיות - בדיקות DNA, ויכולתן להעיד על שייכות, מוצא וזהות. משני צידי המתרס ניצבו אביגדור ליברמן ואריה דרעי - ובמוקד הטענות על בדיקות גנטיות שעוברים עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, שנועדו לאשר את יהדותם.
אבל האם בדיקות כאלה באמת יכולות להעיד על שייכות דתית, שבטית או לאומית? מהם ה"גנים היהודיים" שאותם מחפשים בקרב העולים שמעמדם מוטל בספק? ואיפה מתנגשת תעשיית הבדיקות הזאת עם האתיקה המדעית? בסדרת הכתבות החדשה של +ynet, שהפרק הראשון שלה כאן לפניכם, נבחן את כל האספקטים האלה ואחרים וננסה להבין - מה באמת אפשר ללמוד מבדיקות DNA, ואילו בעיות הן מעוררות?
באוקטובר האחרון, עוד לפני שהכריזה על התמודדותה על הובלת המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020, הסנאטורית האמריקנית אליזבת וורן פרסמה את תוצאות בדיקת ה-DNA שערכה, ובכך קיוותה לשים קץ זמני לשמועות ולהכפשות: הממצאים הצביעו על הימצאותם של שורשים אינדיאניים - וקשר משפחתי של שישה עד שבעה דורות אחורה, כלומר 200-150 שנים.
כבר ב-1996 היא הצהירה כי למשפחתה שורשים אינדיאניים. הנשיא טראמפ, שסימן אותה כיריבה, כינה אותה בלעג "פוקהונטס" ולעג לקשר שלה לילידים האינדיאנים. הוא כמובן לא הסתפק בכך, ואף הכריז שיתרום מיליון דולר אם וורן תוכיח שאבות-אבותיה היו אינדיאנים. לאחר שפרסמה את הממצאים, טראמפ התייחס אליהם בביטול גמור וכשנשאל על כך הגיב: "למי אכפת?". ומיליון הדולר שהבטיח? "לא אמרתי זאת מעולם".
אבל וורן הצליחה לעצבן לא רק את טראמפ עם הטענות על שורשים אינדיאניים, ועם הבדיקה שלכאורה הוכיחה את צדקתה. המקרה שלה עורר את הוויכוח הסוער בכל הנוגע ליחסים המורכבים שבין ממצאי בדיקת DNA לבחינת מוצא גיאוגרפי לבין השייכות לזהות שבטית - והיא בטח לא ציפתה למתקפה שהגיעה דווקא מכיוון הקהילה האינדיאנית עצמה.
"בדיקת DNA אינה שימושית לקביעת אזרחות שבטית", אמר נשיא שבט הצ'ירוקיז, שבט ילידים אמריקני שחי באמריקה הצפונית והגדול מבין השבטים האינדיאנים בארה"ב. "הבעיה עם בדיקות DNA היא חוסר הרלוונטיות שלהן להוכחת שייכות לשבט אינדיאני. במקרה הטוב יכולה הבדיקה לתת אינדיקציה לקשר מסוים עם אנשים שחיו בצפון ארה"ב ובדרומה. זה לא רלוונטי כהוכחה לכך שאתה יליד אמריקני, זה נקבע על פי הגדרה משפטית", אמר בריאיון לרשת CNN.
צפו: ריאיון עם ד"ר שי כרמי על בדיקות גנטיות באולפן ynet
במילים אחרות, אותם ילידים אמריקנים טוענים כי וורן, שלא גדלה כ"אחת מהם" בתוך השבטים, היא ההוכחה החיה הטובה ביותר לכך ששורשיה אינם נטועים במורשת הילידים האמריקנים, למרות תוצאות הבדיקה. "מבחינת הילידים רק מי שרשום על פי חוק, ומכורח החוק מקבל פריבילגיות חוקיות על קרקעות למשל, הוא יליד אמריקני", אומרת פרופ' צביה בר-נוי, גנטיקאית מהחוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בחקר ההיבטים הפסיכו-חברתיים, אתיים וחוקיים של הגנטיקה. "הטענה שלהם כלפי וורן היא שמי שלא גדל על ברכי התרבות שלהם לא ייחשב כיליד לעולם".
השיח הציבורי שהתעורר בעקבות פרשת וורן גרם לעלייתן של סוגיות אתיות-חברתיות בכל הנוגע לשימוש בכלי הטכנולוגי הצעיר ובעל ההשפעה הנרחבת - פענוח בדיקת DNA לשם מציאת שושלת משפחתית ומוצא גיאוגרפי בעבור כמאה דולר - והסיכונים החברתיים שנלווים לממצאים הללו.
גנטיקה מתייחסת לכל גן בנפרד, אך כיום נהוג לדבר ברמת הגנומיקה – כלל הגנים של האדם והאינטראקציות ביניהם. "כלל הגנים של האדם זה הגנום שלו, כל ה-DNA שלו", מסבירה פרופ' בר-נוי. "בפרויקט הגנום האנושי שהחל בשנות ה-90 הצליחו לרצף בהצלחה את כלל הגנום האנושי, וחשבו שכך יהיה אפשר לאפיין בקלות מוצאים של אנשים שונים, על פי השונות ב-DNA שלהם".
"אלא שאז התברר שבני האדם זהים ב-99.9% מהגנום שלהם, וכי אנחנו זקוקים רק ל- 0.01% כדי שבני האדם יהיו שונים, מלבד תאומים זהים. הגילוי היה מדהים, כי למעשה זה הוכיח שכלל בני האדם כמעט זהים. אחרי הריצוף היו מספר פריצות דרך לאפשרויות להשוות בין בני האדם ולמצוא בהסתברות את מוצאם, וכמובן למציאת גנים שמעורבים במחלות", מוסיפה בר-נוי.
אחת המתנות הפופולריות ביותר בארה"ב בחג המולד האחרון הייתה שובר מתנה לבדיקה גנטית במכון פרטי. מדובר בעלות של כמאה דולר, מחיר שהופך את הבירור לנגיש במיוחד, ומבטיח את הגדלת מאגרי המידע – צורך מהותי עבור התקדמות המחקר בתחום ועבור תוצאות מהימנות.
"בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שיותר ויותר אנשים מבצעים את הבדיקות הגנטיות לגילוי מוצא גיאוגרפי. ולמה זה חשוב? כי הבדיקות נסמכות על מידע ממאגרים גדולים. ככל שיהיה מידע מקיף יותר, כך נוכל לערוך השוואות מדויקות יותר", מסבירה פרופ' בר-נוי.
ולשאלה הגדולה: מה יכולות להניב התוצאות? הבדיקות יכולות להעניק מידע על אודות קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שנייה ושלישית. בארה"ב קיים סיכוי גבוה למציאת קרובי משפחה מדרגה שלישית בקרב הלבנים, וזאת משום שהם האוכלוסייה שנבדקת הכי הרבה.
קיימות מספר רמות של בדיקה: הבירור למציאת קשר בין בני אדם מכונה גנאולוגיה - בבדיקה זו מחפשים אחר כרומוזום y שקיים רק אצל גברים, והוא עובר בתורשה מאב לבנו. כך אפשר לאתר שושלות של גברים או סימן לאב קדמון. הרמה השנייה היא בדיקת DNA מיטוכונדריאלי, שהוא חלקיק בתא שמורש רק מהאם, ובעזרתו ניתן לאתר קשר על פי שושלת של אמהות. האפשרות השלישית היא השוואת רצפים וכרומוזומים, וכשמוצאים דמיון בכמות ה-DNA בין בני אדם אפשר לקבוע רמת קרבה: ככל שיש פחות דמיון, הקרבה רחוקה יותר.
אבל נחזור לבדיקת המקור הגיאוגרפי, הממצא המדובר בפרשת וורן. בבדיקה מסוג זה לוקחים את הסימנים שמהווים את השונות של 0.01% בין בני אדם, ומנסים למצוא מה אופייני לאנשים ממוצא מסוים. "זו שיטה שנסמכת על העובדה שיש במאגרי ה-DNA אנשים מאותו מוצא גיאוגרפי, ואז אפשר להשוות אליהם. הבדיקות האלה בעצם מתאימות לאוכלוסיות גדולות. כלומר, אם יש ממצא מסוים שנפוץ לאנשים ממוצא אסייתי, ולי יש אותו, אז קיימת סבירות שאני ממוצא זה. התוצאות הן הסתברותיות", קובעת פרופ' בר-נוי.
אומנם החברות המסחריות שמציעות ערכות לבדיקה גנטית ביתית מתהדרות בפרסום מושקע שמציג אנשים שלפתע שינו את זהותם, אך מחקרים מצביעים על כך שרק מיעוט מהנבדקים שינה את זהותו בהתאם לתוצאות. החוקרים סבורים כי אותו מיעוט שאכן שינה את זהותו בשל מוצא נסתר שהתגלה, למעשה חיפש אחר מוטיב אקזוטי ומעניין יותר בחייו.
באחד המחקרים ניתנת דוגמה לאדם ממוצא מקסיקני שערך בדיקה גנטית, והתברר לו קשר הסתברותי לשורשים יהודיים. אותו מקסיקני החליט להמיר את דתו, וכיום חי כיהודי לכל דבר. אבל מרבית אוכלוסיית הנבדקים מבצעת את בדיקת הרוק הפשוטה מתוך סקרנות, ומתוך הרצון להתחקות אחר שורשים משפחתיים אבודים.
"אני חושבת שאדם מעוצב על ידי הגנטיקה שלו, הסביבה שלו והתרבות שלו. זה שילוב של דברים, לא רק הגנים שלו", אומרת פרופ' בר-נוי. "מחקרים מראים שאדם שמגלה מידע חדש על אבותיו מבדיקות גנטיות, לרוב לא ישנה את זהותו. אנשים מבצעים את הבדיקות הללו מתוך סקרנות לקורות חייהם. זה מגיע מהצורך שלנו לכפר גלובלי ללא גבולות. לכן, הבדיקות האלה לא אומרות מי אתה, אלא מאיפה באת – ואלה שני דברים שונים לחלוטין".
ואצלנו? ישראלים, נכון לעכשיו, לא יכולים לבצע בדיקה לאיתור קרובי משפחה ומקורות אתניים. חברת MyHeritage הישראלית, שעוסקת בהרכבת אילנות יוחסין ומציעה שירותי בדיקת DNA, חדלה ממתן השירות בישראל (ברחבי העולם השירות של החברה שריר וקיים). לפי המוקדנית מטעם MyHeritage, קיימת בעיה חוקית לביצוע הבדיקה. "לצערנו הרב, בישראל יש בעיות עם הרבנות בשל עניין הממזרות. הלוואי ויכולנו לבצע", ציינה בשיחת טלפון.
מתברר שהחברה חדלה מביצוע הבדיקות מחשש שנבדקים יגלו שהם אינם בנים למשפחות שבהן גדלו. "המוקדנית אכן צודקת. יש בישראל תהליך דקדקני ומסודר שמערב את מערכת בתי המשפט בנוגע לסוגיה אם Y הוא הבן של X", מסביר ד"ר רועי גילבר, מרצה בכיר וסגן דיקן בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, מומחה לתחום המשפט והרפואה וההיבטים המשפטיים של גנטיקה. "יש חשש בהלכה מכך שייוודע שמישהו ממזר – יש לזה השפעה הלכתית מבחינת היכולת שלו להינשא והמעמד ההלכתי של ילדיו. היו המון פסיקות בנושא בגלל החשש של הרבנות, ולכן נוצר מנגנון בחוק שמערב צו של בית משפט", אומר ד"ר גילבר.
אלא שהסוגיה שנותרה פתוחה היא מדוע בכל זאת נמנעת החברה מביצוע בדיקה לבירור מוצא אתני. לפי ד"ר גילבר, אין חוק מפורש שאוסר על בדיקה מסוג זה בישראל. "כשאת מנסה לבדוק מה מוצאך הגנטי, את לא מנסה לאתגר את הידיעה מי אביך או אמך, את רוצה לדעת מאיזו יבשת את. לא ראיתי שום התייחסות בחוק לזה, ואני לא רואה מניעה לכך. העניין היחיד שאני יכול לפרש בעקיפין הוא שבדיקה כזו עלולה לאתגר את נושא האבהות", הוא מציין.
במילים אחרות, ד"ר גילבר אומר שאם יתברר מוצא גנטי שונה מזה של ההורים, יעלה החשש לממזרות. "אבל הפרשנות הזו היא מאוד עקיפה, לכן מבחינת החוק אין מניעה רשמית לערוך את הבדיקות הללו בארץ", הוא מוסיף.
אבל למזלנו, אנחנו חיים בעידן שבו אין תלות בלעדית בשירותים שמעניקות חברות ישראליות. בעבור 99-59 דולר זמינות עבורכם ברחבי הרשת ערכות ביתיות פשוטות לביצוע כדי לברר את מוצאכם האתני. לאחר ביצוע ההזמנה, מבטיחות החברות השונות, תקבלו את המוצר לארץ תוך שלושה עד חמישה ימים. בערכה הביתית תקבלו בין היתר מבחנה ייעודית לביצוע בדיקת הרוק (ברוק של כל אדם קיימים תאי DNA שמסוגלים להעניק תמונה גנטית ייחודית לכל אדם). לאחר מכן תיאלצו לשלוח את החבילה בחזרה למעבדה הייעודית.
במעבדות השונות ינתחו מומחים ומדענים את ה-DNA האישי שלכם, ותוך שישה עד שמונה שבועות - כך מבטיחים למשל בחברת הביו-טכנולוגיה האמריקנית 23andme - תקבלו את תוצאות הבדיקה ישירות לכתובת המייל האישית שלכם.
קיימות כמה חברות פרטיות המציעות רכישת מארז ביתי לבירור מקורות אתניים, וחלקן מציעות - בתוספת תשלום כמובן - מידע על אודות סוגיות גנטיות רפואיות ועל ההסתברות לפתח מחלות כרוניות. השוני בין החברות מתבטא במספר האזורים הגיאוגרפיים להשוואה ובמשך הזמן שבו ניתן לאחסן אצלן את הנתונים האישיים. אם יש לכם מקורות אתניים באיים הבריטיים, מומלץ לגשת לאתר LivingDNA שככל הנראה מחזיק במאגרים הגדולים ביותר לאזורים גיאוגרפיים אלו, ואם אתם מחפשים בני דודים אבודים - אתר AncestryDNA מצטיין בתחום זה.
אין ספק כי תעשיית הגנאלוגיה נמצאת בפריחה שטרם חדרה לגבולותיה הבצורים של מדינת ישראל. בעולם מעריכים כי למעלה מ-15 מיליון איש כבר ביצעו מיוזמתם בדיקת רוק פשוטה בתמורה למידע גנטי. המאגרים שהולכים וגדלים עם הזמן מסייעים לרשויות האכיפה לאתר בקלות ובמהירות פושעים, ובכך להגיע לחקר האמת - אך מנגד עומדות סוגיות אתיות, מוסריות ופרטיות שבהן יש צורך לדון.
