"דג נסראללה" מגיע פחות, הים התיכון מתחמם
החדשות הטובות מדו"ח הניטור של המשרד להגנת הסביבה הן: חלה ירידה משמעותית בנוכחות של דגים פולשים דוגמת הספמית הארסית - "דג נסראללה". מנגד, הים התיכון ממשיך להתחמם
מתוצאות הניטור השנתי של המשרד להגנת הסביבה עולה כי הים התיכון ממשיך להתחמם, ריכוזי מתכות חריגים נמצאו בנחלי החוף והביוב מרצועת עזה ממשיך לזרום. החדשות הטובות: נרשמה ירידה משמעותית בנוכחות הדג הפולש והרעיל, המכונה "דג נסראללה" ונרשמה ירידה בריכוז הכספית בדגי המאכל בעכו.
המשרד להגנת הסביבה הציג היום (ג') את דו"ח הניטור השנתי של הים התיכון. מהדו"ח עולה כי נמשכת מגמת התחממות הים. מתוצאות הניטור עולה כי ממשיכה מגמת התחממות השכבה העליונה של מי הים התיכון בכ-0.13 מעלות צלזיוס לשנה, בקצב מהיר משמעותית מתחזית ארגון האקלים העולמי. במשרד אומרים כי ממצאים אלה מראים, כי המערכת הימית בחופי ישראל נמצאת במצב לחץ מתמשך, כשהחי הימי המקומי נמצא בתנאים הקיצוניים ביותר בו הוא מסוגל לשרוד.
תוכנית הניטור הלאומית של ישראל פועלת במימון ובהנחיית המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 1978 ומבוצעת על-ידי החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. בכל שנה, מפרסם המשרד להגנת הסביבה את דו"ח הניטור ובו מוצג מידע על השפעות שינויי אקלים, זיהום ים והמגוון הביולוגי בים.
מהדו"ח עולה כי קיימים ריכוזים חריגים של מתכות בנחלי החוף. הנחלים ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים של מתכות וחומרי הזנה. במרבית המקרים הזיהום נובע מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים בישראל וברשות הפלסטינית ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף. כמו כן, נמשכת מגמת נוכחות חיידקי ביוב במוצאי נחלי החוף. הדו"ח כולל המלצה לבצע בדיקות בקטריאליות גם בחופים הבלתי-מוכרזים, במקביל לבדיקות בחופים המוסדרים המבוצעות על-ידי משרד הבריאות.
בנוסף, הזרמת הביוב הגולמי לים מרצועת עזה המשיכה גם בשנת 2017. הזרמה זו מתבטאת בניטור בצילומי הלוויין של פיגמנט הכלורופיל, המעיד על פריחת מיקרואצות הצורכות חומר אורגני, זרחן וחנקן מהביוב.
אבל יש גם תוצאות אופטימיות. ממצאי הניטור מצביעים על הסרת החשד למגמת עלייה באצות רעילות בדרום הארץ, שנצפתה בשנת 2015. בהרכב חברת החי בקרקעית הים חלה ירידה מדאיגה במספרם של שני מינים של תולעים רב זיפיות בעלות תפקיד חשוב במארג המזון בים כולו. כמו כן נצפתה התאוששות של מיני דגים מקומיים.
ברצועת העומק הרדודה בדרום הארץ, לצד ירידה משמעותית בנוכחות של דגים פולשים דוגמת הספמית הארסית (דג בעל עוקץ ארסי, הנקרא "דג נסראללה" בפי הדייגים). מצב זה מתאפשר ככל הנראה לאור כניסתן לתוקף של תקנות הדייג החדשות, המרחיקות את דייג המכמורת ההרסני לעומק הים. עם זאת, ייתכן שהרחקת דייג המכמורת לעומק גררה עליה פתאומית בנוכחות סרטן פולש שנמצא ב-2017 במספרים גדולים באופן חריג במים עמוקים (80 מטר).
מגמת התאוששות המינים המקומיים מתרחשת במקביל לקיומם של מינים פולשים המהווים איום על המערכת האקולוגית המקומית. כשליש ממיני הדגים וכמחצית ממיני הסרטנים שנדגמו היו מינים פולשים, שנכנסו לים התיכון דרך תעלת סואץ. בנוסף לכך, התגלו בישראל שני מינים חדשים של דגים שטרם נצפו כאן קודם לכן, אך דווחו לראשונה בטורקיה ולבנון בשנת 2012, שמקורם מים סוף: בינתן פורסקל (Red Sea goatfish) שנמצא גם באילת ומין של אנשובי שחי בקריביים (Buccaneer anchovy). ממצאי הדוח מעלים כי גם נרשמה ירידה בריכוז הכספית בדגי המאכל בדגי מפרץ עכו.
ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה, אמר: "ממצאי הדו"חות מעידים על חשיבות הניטור הלאומי ככלי לתמיכה בקבלת החלטות בסביבה הימית, וכן על הקשר ההדוק בין שמירה על הסביבה הימית לבריאות הציבור. מהממצאים עולה אפקטיביות הפיקוח והרגולציה הנעשית כיום על-ידי המשרד, לצד האתגרים הרבים בסביבה הימית. החלטת הממשלה להרחיב את תוכנית הניטור בסביבת הים התיכון תסייע רבות לשיתוף פעולה רחב הנדרש להתמודדות בהמשך".