בדיקות ראייה: למה זה חשוב - ובאיזו תדירות חשוב לבצע?

בשיתוף אופטיקנה

"אבחון וזיהוי תהליכים ושינויים בעין יכולים לא פעם להציל למטופל את הראייה", מסבירה האופטומטריסטית ליאורה רז, שהצליחה לזהות מצב חירום של מטופל בזכות בדיקה לזיהוי לחץ תוך עיני שערכה לו, "הפניתי אותו באופן מיידי לבית החולים מפני שהוא היה קרוב מאוד לאבד את העין. הוא אפילו שלח אלי זר פרחים כדי להגיד תודה".

זו אחת הסיבות שחשוב להקפיד על בדיקת ראייה פעם בשנה, מעבר לעובדה שחשוב לוודא שאין שינויים בראייה שמשפיעים על החיים שלנו. אז כל כמה זמן צריך לבדוק את הראייה ואיך עושים זאת? צפו:

זיהוי ואבחון שעשויים לשנות חיים

אולם לא רק שינויים בראייה, כאמור, הבדיקה יכולה לגלות. "חדר בדיקה חכם" הוא הקו הקדמי והראשון לאיתור תהליכים ובעיות עיניים.

רוב האופטומטריסטים מחזיקים במכשור בסיסי כמו קרטומטר שמאתר עכירות בקרנית ומסייע בהתאמת עדשות מגע, מכשיר סליסטלמפ שמאיר ומגדיל את שטח העין ומאפשר אבחון ראשוני ומעקב אודות מצבה.

רז מסבירה שבחדרי בדיקה חכמים ניתן לבצע בדיקות מתקדמות יותר כמו מיפוי קרנית, לחץ תוך עיני וצילום רשתית כדי לוודא שמטופלים שסובלים מבעיות ראייה מיוחדות יקבלו מענה.

 "לחץ תוך עיני אינו מורגש כלל בשלביו הראשונים ולא מלווה בסימנים כלשהם ולכן נקרא גם 'המעוור השקט'", מסבירה רז, "בעזרת מכשיר מדידת הלחץ התוך עיני, האופטומטריסט יידע לזהות ולאבחן מראש מקרים של לחץ גבוה מהנורמה המקובלת ויפנה להמשך טיפול ומעקב אצל רופא העיניים". היא מוסיפה שהבדיקה מתקיימת ללא מגע ישיר בעין, אינה כואבת ומומלצת לאנשים מעל גיל או בעלי רקע משפחתי של גולוקומה.

בעזרת צילום הרשתית במצלמה מתקדמת ברזולוציה גבוהה האופטומטריסט יכול לאתר לא מעט מחלות ותופעות גופניות ועיניות בשלב מוקדם על ידי בחינה של מבנה הרשתית, אבחון כלי הדם שבה והשוואה בין תמונות ישנות יותר ובין שתי העיניים.

לרוב אין צורך בביצוע הבדיקה הייחודית אלא אם המטופל סובל ממחלות סיסטמיות כמו לחץ דם גבוה, סוכרת או שנמצאו עדויות ברשתית העין לבצקות ודימומים, או במקרים שלא ניתן להגיע לחדות ראייה טובה ורוצים לבדוק מה הגורם.

בשיתוף אופטיקנה