אף אחד לא מדבר על צדק?
יום הצדק הבינלאומי שקבע האו”ם לפני כעשור ומצוין היום (ד') ברחבי העולם, כמעט ולא זכה לתהודה בישראל. אבל יש מי שחי ונושם צדק כל השנה: המאבק להורדת יוקר המחיה, לזכויות הורים להט"בים, לזכות הממכר בשבת והדאגה לשלום ילדינו, מובלים על ידי אקטיביסטים שצדק עבורם הוא דרך חיים. היכנסו והכירו אותם
האם לנו הישראלים לא אכפת מצדק חברתי? נראה שדווקא ההיפך הוא הנכון - הסוגיה הבוערת הזו, שהגיעה לשיאה בשנת 2011 עם מחאת האוהלים והוציאה מהבתים מאות אלפי אזרחים, ממשיכה להעסיק דור שלם של צעירים.
אותם אקטיביסטים שלא מחכים למישהו שם למעלה שיעשה את העבודה, אלא יוזמים את השינוי בעצמם - כל אחד בתחומו, סבורים שאם האזרח "הקטן" יבין כמה כוח יש לו, יעשה וידרוש צדק - נבחרי הציבור שלנו לא יוכלו להתעלם מאיתנו.
כולנו באותה סירה - והיא טובעת
אלעד הוכמן (32) משכונת שפירא בת"א, הוא מורה דרך שמראה לקבוצות תיירים מחו"ל את ישראל היפה, אבל לא מצליח להבין איך אותה מדינה אהובה בה הוא מכיר בה אבן ומפציר באחרים לאהוב, מקשה עליו ועל בני גילו להקים כאן בית, או לסיים את החודש.
"אני ובת הזוג שלי התחתנו לפני שנתיים, וכיום כשאני כבר חושב על הרחבת המשפחה אני מבין כמה קשה זה יהיה לנו - לבנות את העתיד פה, ולהצליח לסיים את החודש", מספר הוכמן.
אלעד עבר לגור בשכונת שפירא בת"א בשאיפה לצמצם את הוצאותיו, אלא שהמחירים המשיכו לעלות. "מחירי המים, החשמל וסל המזון הבסיסי של כל בית בישראל, מרקיעים שחקים, בזמן שהמינוס שלי ושל דור שלם רק הולך וגדל. דווקא בשכונה שלי, אליה עברתי בין היתר כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי, אני פוגש בזה יותר ויותר.
גם תושבי השכונה שנולדו וגדלו כאן, וגם כאלו שעברו לכאן מאהבה למקום,כמוני, רוצים לראות פה מציאות אחרת, קהילה וחברה. כולנו באותה סירה - והיא טובעת. הבנתי ש'אם אין אני לי מי לי' ויחד עם חברים שלי לאג'נדה החברתית, וחברים מבית, אני נלחם היום ביוקר המחייה. כי הוא ממש לא נגמר ב-2011".
נלחמים על הכיס
הוכמן, שהתחיל את דרכו כפעיל סביבה ונלחם למען הצדק הסביבתי, שמירה על החופים ואף היה ממובילי המאבק על הגז הטבעי ומחירו, מוביל היום את המאבק ביוקר המחייה בארגון "הברית הישראלית" המעודד אזרחים לקחת אחריות על הנעשה במדינה.
"מחאת האפודים הצהובים שהחלה בחו"ל והגיעה גם לישראל הציבה לי את האמת בפרצוף - שום דבר לא השתנה כאן לטובה לאורך שנים. בזמן שההורים שלי יכלו לקנות דירה, והוריהם יכלו לעזור להם, לנו אין מי שיעזור - אם לא אנחנו בעצמנו".
הוכמן החליט להצטרף לתנועה האזרחית החיה, הלהט שבו כבש את חברי הארגון, והוא הפך מהר מאוד למוביל המאבק ביוקר המחייה. במסגרת "הברית הישראלית", הוא נלחם בטייקונים - הוביל חרם על חברות גדולות כמו "תנובה", ו"קוקה קולה" והצליח באמצעות חרם צרכנים "לקפל" את חברת החשמל ושר האוצר כחלון, ולעצור את גל ההתייקרות.
"אני מאמין בכוח הצרכני - אם הצלחנו פעם אחת אין סיבה שלא נצליח לעשות זאת שוב. אלפי תומכים כבר הצטרפו ויחד בנינו קהילה שנקראת 'נלחמים על הכיס' . ככל שאנחנו צוברים תאוצה אנחנו הופכים לשחקן משמעותי מול חברות הענק והקרטלים. אפילו נבחרי הציבור שלנו לא יכולים להתעלם מעשרות אלפי אזרחים בישראל. חרם צרכנים יהיה רק צעד ראשון שננהיג. גל עליות המחירים לא רק ייפסק, אלא ניאלץ את החברות גם להוריד אותם".
הוכמן מאמין גם בכוח האזרחי: "דווקא בתקופה הזו, ההתאספות שלנו יחד כישראלים שדורשים שינוי חברתי וכלכלי - היא כל-כך חשובה. אנחנו אומרים 'פשוט יקר כאן', אבל אם כל אחד מאיתנו יבין את הכוח שיש לו ויבחר בקלפי גם על פי המצע החברתי - כלכלי של המועמדים וההתמודדות שלהם עם סוגיית יוקר המחייה, אז נבחרי הציבור שלנו יהיו חייבים גם לפרוע את הצ'ק וההבטחות שלהם ביום שאחרי הבחירות", הוא מסכם.
"ניצור מציאות בה דירה לזוג צעיר לא תהיה מותרות. כציבור ניקח אחריות ונתחייב להצביע, רק יחד נעצור את יוקר המחיה המשתולל".
אנחנו עדיין חברה מדירה
רעות נגר (35) מאשדוד, היא פעילה חברתית לקידום זכויות הלהט"ב שיצאה מהארון בגיל 22. למרות שהיא לא מפסיקה לפעול וליצור כבר למעלה מעשור, רק בשבוע האחרון היא החלה להרגיש שהיא קוצרת את פירות המאבק שלה, כששר הרווחה, חיים כץ, אימץ שורת המלצות שיאפשרו לזוגות להט"בים הליך אימוץ מקל.
סיבה נוספת לחייך נובעת מכך שהבקשה העצמאית להכרה בהורות משותפת תוגש בעלות של מאות שקלים בלבד, עוד לפני הלידה, ותקצר את הסרבול הבירוקרטי שזוגות להט"בים נאלצים לעבור היום, כשהם רוצים להביא ילד לעולם.
"רק ביום המשפחה האחרון הגענו אני וחברותי 'הפנתרות הורודות' למשרד הפנים בת"א, צעקנו וזעקנו שגם לנו מגיעה משפחה. שלא הגיוני שהליך שאמור להיות פשוט של רישום הורות לוקח לחברי הקהילה לפעמים למעלה משנה וחצי, ועד אז אמהות לסביות למשל, שהן לא האמהות הביולוגיות של הילד, לא יכולות לקחת את התינוק שלהם אפילו לטיפת חלב", היא קובלת בלהט.
"טענו שוב ושוב שלא הגיוני שאנחנו צריכים לעבור מסכת בירוקרטית מבישה כדי להירשם כ'אמא' ו'אבא', נוסף לכל הטיסות לצד השני של העולם או ההוצאות הכלכליות בהליך פונדקאות או תרומת זרע - אלו הכרוכות בהקמת משפחה בישראל - והנה אנחנו רואים התקדמות, סנונית ראשונה של תקווה".
נגר, לוחמת הצדק, מבינה שמהכרזות עד לשוויון מלא לקהילה הלהט"בית הדרך עדיין ארוכה. "העובדה שאני לא יכולה כמו כל הטרוסקסואל להביא ילד לעולם, שהמערכת צריכה לבדוק אם אני כשרה, שאני צריכה לשלם על זה המון כסף, או שחבר שלי צריך לחצות אוקיינוסים כדי להביא ילד ולמשכן את עצמו בשביל זה, מוכיחה שאנחנו עדיין חברה מדירה", היא מסכמת.
"יש לנו עוד הרבה על מה להיאבק. מצד שני, כל הצלחה 'קטנה' כזו מוכיחה לי שיש תוצאות לעשייה שלנו ואין גבול ליכולת שלנו לעשות שינוי ולהשפיע על איך העתיד שלנו והחברה שלנו יראו".
להראות את האלטרנטיבה לאנשים
יקי הרץ, (27) מירושלים, הוא מנהל קבוצת הפייסבוק "הרוב החילוני" וכבר חודשים ארוכים שהוא מעביר את השבתות שלו בהתנדבות בבתי החולים ברחבי הארץ. במסגרת פרויקט "כריך למבקר" שיזם, הוא נודד עם חבריו המתנדבים בין בתי החולים ומקים בהם דוכן לחלוקת מזון ושתייה לכל הדורש - ללא כל תמורה. המטרה - לענות על הצורך הבסיסי של קרובי המאושפזים שמגיעים לביקור בסופ"ש ונתקעים ללא קפה או סנדוויץ'.
"מלבד מכונות הממתקים והשתייה, שגם הן לא תמיד עובדות, אין שום בית קפה או דוכן מזון שפתוח בשבת בבתי החולים", מסביר הרץ. "קיבלנו אלינו עשרות פניות של אנשים המעידים על הצורך הזה - אז החלטנו לעשות מעשה".
הקהילה האינטרנטית התגלתה במלוא עוצמתה והפכה לקבוצת מתנדבים פעילה כשחבריה הם יוזמי השינוי המגיעים לחלוקה בבתי החולים. הם גם תורמי הכספים לקניית מוצרי המזון המחולקים לחולים ולמבקרים בזמן הפעילות.
"אני מאמין שאין דרך טובה יותר לקדם את הרעיונות שלנו מאשר ליצור בעצמנו", מסביר הרץ. "להראות את האלטרנטיבה לאנשים, להפגיש את השטח עם המעשים שלנו שעומד מאחוריהם גם רצון לעשות טוב ולא פחות חשוב - רצון לעשות כאן צדק, ושכל אחד יוכל לקיים את אורחות חייו כפי שהוא רואה לנכון".
למען בטחונם של היקר לנו מכל - הילדים שלנו
אסנת ואתורי (43), ממושב נטועה, הביאה בגיל 40 את ילדתה השלישית לעולם ואת חופשת הלידה שלה העבירה כשהיא מג'נגלת בין החלפת חיתולים והנקת בתה אופיר, למאבק על הארכת חופשת הלידה - הפגנות ברחבי הארץ, צירוף פעילים למאבק והשמעת קולה של אמא בוועדות הכנסת.
בשיאו של המאבק הביאה ואתורי להוספת שבוע לחופשת הלידה, וכתוצאה מההד הציבורי והשיח שנוצר סביב הנושא מתגבשת בימים אלו יוזמה במשרדי הממשלה לחופשת לידה בת שבועיים עד חודש לאבות.
"פוסט אחד שלי בפייסבוק שמספר על הקושי שלי לעזוב את הילדה שלי בגיל כך צעיר כשהיא חסרת אונים, משהו שכל אמא מרגישה, לא רק הפך לויראלי ויצר קבוצה של למעלה מ-200,000 שותפים לדרך בקבוצת 'הורות בזכות', אלא שינה את כל מסלול חיי", מעידה ואתורי.
את שלוש השנים האחרונות מעבירה ואתורי בעשייה לקידום זכויות ההורים ולמען בטחונם של היקר לנו מכל - הילדים שלנו. "אחרי שבפרק זמן קצר יחסית הצלחתי לחולל שינוי כל-כך גדול, החלטתי להמשיך לתעל את הכוח שלי עבור מי שהכי צריך אותי. ליוויתי וקידמתי את 'חוק הפיקוח על הפעוטונים' ו'חוק המצלמות' באופן שיפחית וימנע פגיעה בפעוטות ובחסרי ישע, יחזיר את הבטחון והאמונה של הורים במוסדות החינוך ויאפשר להם לחזור לעבוד בראש פחות מוטרד", היא מוסיפה.
"אני ממשיכה ללוות את החוקים הללו עד שייושמו בשטח, ופועלת להעלאת התודעה הציבורית בכל פרשת התעללות שאני שומעת עליה. אלו עוזרים לאכיפה ומיקסום הענישה במקרים כאלו".
נראה שכל הצלחה של ואתורי מעודדת אותה להמשיך ולהעמיק בעשייה, "היום אני בעיצומו של מאבק נגד קיצוץ סל ההריון שמוביל משרד הבריאות ופועלת להורדת מחירי התמ"ל".
לפנייה לכתב/ת 
