קברי יקיריהם חוללו: "אנחנו בהלם"
אתמול בצהריים הם קיבלו את הידיעה על חילול בית העלמין היהודי הנמצא במרחק קצר מביתם שבשטרסבורג - ומאז וינסנט וגבריאלה רוזנר לא נרגעים: "96 קברים חוללו ורוססו בכיתובים נוראיים, ובין המצבות - גם עתיקות ביותר". ראש הקהילה היהודית בעיר: "מסתובב עם כיפה, אבל חושש"
וינסנט וגבריאלה רוזנר לא נרגעים מאז אתמול (יום ג'), עת קיבלו בצהרי היום את הידיעה שקברי יקיריהם הושחתו במרחק קצר מביתם שבשטרסבורג: "אנחנו נמצאים בהלם בגלל האירוע הנורא", אומר רוזנר בראיון לאולפן ynet. "בני הדודים שלנו היו שם אתמול, וסיפרו ש-96 קברים חוללו ורוססו בכיתובים נוראיים".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
לדבריהם, כמעט ואין קבר שלא חולל, ובין המצבות – גם עתיקות ביותר. "זה כפר שהרבה יהודים חיו בו", הזוג רוזנר מספרים. "כמעט חצי מתושביו לפני המלחמה היו יהודים, עם בית ספר יהודי, וכולם חיו בשלווה ובלי בעיות - פרוטסנטים ויהודים גם יחד".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "היהודים מנהלים את עסקי השואה שלהם"
- "אני מפחדת. נעזוב את צרפת"
- "היטלר לא סיים את העבודה": האפודים הצהובים חוגגים ברשת
וינסנט וגבריאלה עוקבים בדאגה חאר הנעשה במדינתם: "לאחרונה חלה עלייה באנטישמיות, שומעים ורואים אותה יותר, אולי בגלל הפגנות של האפודים הצהובים. יש תחושה של שחרור רסן וחוסר שמירה על הלשון אז הכל יוצא. זה מתחיל בפוליטיקה ונמשך באנטישמיות, וזה נורא".
הזוג רוזנר סומכים על הרשויות וממאנים להיבהל. "הנשיא מקרון מגיב בכנות ובמהירות, ונראה שהוא מבין מה שקורה", הם אומרים. "אנחנו סומכים עליו וסומכים על הממשלה. צריך לשמור על פרופורציות. מדובר במיעוט של קיצונים, ויש רבים ששמתנגדים לזה".
מסתובב עם כיפה - וחושש
גם מוריס דהן, נשיא הקהילה היהודית של שטרסבורג, סומך על הרשויות – אך לא מזלזל במצב. אתמול נפגש עם הנשיא מקרון בבית הקברות שחולל, ושמע ממנו דברים מעודדים על הצורך בחיזוק המאבק החקיקתי באנטישמיות – אך חומרת המצב מובנת לכל. "גדלתי עם כיפה על הראש, אבל אני לא אומר שאני לא חושש לצאת איתה כיום. אני יודע שיש אנשים שיכולים להזיק לי בגללה, אך עדיין מסתובב בכל רחבי צרפת עם הכיפה על הראש".
דהן סבור כי מרבית היהודים המבקשים לעלות לארץ לא רוצים בהכרח לברוח מצרפת, והוא מאמין שהמצב הנוכחי הוא תוצאה של כישלון מערכת החינוך הצרפתית. "החינוך לא פועל כמו שצריך", הוא אומר. "אני לא יודע למה, אבל קרה משהו בתוך צרפת. כשאנשים רואים אנטישמיות, הם רוצים להגיד שזה לא הם, זה אחרים, אבל פתאום הם שותקים. עכשיו צריך לחזור למקורות של האנטישמיות הזאת, ולהפסיק לשתוק".