סטנלי דונן, במאי "שיר אשיר בגשם", הלך לעולמו
"המלך של מחזות הזמר", בן למשפחה יהודית, נפטר בגיל 94. שיא הצלחתו היה ב-"תור הזהב של הוליווד" בשנות ה-40 וה-50, וסרטו המפורסם ביותר היה "שיר אשיר בגשם", שיצר יחד עם ג'ין קלי. בשנותיו המאוחרות זכה להוקרה רבה, בין היתר בדמות אוסקר לשם כבוד
הבמאי סטנלי דונן, מגדולי היוצרים בהוליווד בשנות ה-50 וה-60, הלך לעולמו היום (שבת) בגיל 94. דונן חתום על סרטים רבים שהפכו לקלאסיקות, ובהם "שיר אשיר בגשם" (1952), שנחשב לאחד ממחזות הזמר המצליחים ביותר עד ימינו, והפך לשם נרדף לז'אנר.
סצינת הריקוד המפורסמת של ג'ין קלי, מתוך "שיר אשיר בגשם"
"המלך של מחזות הזמר" נולד למשפחה יהודית בעיר קולומביה שבקרוליינה הדרומית, והחל את הקריירה שלו בגיל צעיר, כרקדן. בתחילת שנות ה-40 עבר לניו יורק, פגש את ג'ין קלי, שהיה אז כוכב בתחילת דרכו, והחל לשתף עמו פעולה על במות התיאטרון. לאחר מכן עבר להוליווד ויצר שורה של סרטים עם קלי, בהם "הרימו עוגן" ו"יום בניו יורק", ועבד עם שחקנים-רקדנים נוספים בהם פרד אסטר וג'יין פאוול.
שנות ה-50, תור הזהב של הוליווד, שבהן התבססו האולפנים הגדולים שהמשיכו לשלוט בתעשייה עוד עשרות שנים לאחר מכן, היו גם שנות ההצלחה הגדולות של דונן עצמו. במהלך העשור ההוא ביים שורה של מחזות זמר וקומדיות רומנטיות, בהן "שיר אשיר בגשם" (שביים יחד עם קלי), "שבע כלות לשבעה אחים", "פנים מצחיקות", "חופשה בלונדון" ועוד.
תעשיית הקולנוע, שאוהבת לתת כבוד למייסדיה, לא שכחה את דונן, ובשנת 1998 הוענק לו פרס אוסקר לשם כבוד. פרס דומה הוענק לו בפסטיבל הסרטים בוונציה ב-2004. הסרט "שיר אשיר בגשם", הלוכד את תמצית המורשת הקולנועית של דונן יותר מכול - דיאלוג קליל ומלא חיים בין עולמות הקולנוע והריקוד, נעשה דייר קבוע במדריכי קולנוע וברשימות "סרטי חובה". דונן, שהתחתן והתגרש במהלך חייו עם חמש נשים, הותיר אחריו שלושה ילדים.
לפנייה לכתב/ת 
