מדוע הסמארטפון עדיין לא החליף את האשראי
אם שירות הארנק האלקטרוני "גוגל פיי" אכן יגיע לישראל לא צפויה לו נחיתה רכה: ההפעלה מסורבלת, בתי העסק לא ממהרים לרכוש מסופים מתאימים, לבנקים יש כבר פתרונות משלהם, וכולם מחכים בכלל ל"אפל פיי"
כבר שנים שיצרניות הטכנולוגיה מספרות לנו, שאו-טו-טו - הנה הסמארטפון שלנו הופך גם לארנק, שנוכל לשלם בעזרתו על כל דבר, מנסיעה באוטובוס ועד מיסי עירייה. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד: מצב הארנקים האלקטרוניים בעולם אינו בכי־טוב, ושנים אחרי שהטכנולוגיה נחשפה, רוב האנושות ממשיכה להעדיף באופן גורף את כרטיסי הפלסטיק.
גם בישראל מתבסס עדיין רוב השוק על תשלום דרך כרטיסים עם פס מגנטי. אבל, כבר ב-2013 הורה המפקח על הבנקים לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים לגבש תוכנית, שתאפשר מעבר מפס מגנטי לכרטיסים חכמים עם שבב, "בתוך כשלוש שנים וחצי". באיחור ישראלי טיפוסי, המעבר החל רק בתחילת ינואר השנה. אז הורה בנק ישראל על הטמעת תקן EMV - תשלום חכם בבתי עסק, שיהווה גם תשתית לתשלומים דרך כרטיסי אשראי מאובטחים, המצוידים בשבב, וגם דרך סמארטפונים, באמצעות שימוש בארנקים אלקטרוניים כמו "אפל פיי", "גוגל פיי" או "עלי פיי".
כלומר, מבחינת התשתית, התקן אמנם מוטמע כבר אצל חברות האשראי והבנקים. אבל הבעיה היא שבתי העסק השונים, אלה העומדים מול הצרכן, לא ששים לעשות את המעבר למסופי תשלום שתומכים בטכנולוגיה.
עד 2,000 שקל למסוף
מתברר, שהמעבר דורש מבתי העסק השקעה לא קטנה: הם נדרשים להתאים את החומרה (הקופות) והתוכנה בנקודות המכירה, כדי שיוכלו לקבל תשלומים דרכם. בחודש מאי שעבר פורסם, כי פחות משבעה אחוזים מבתי העסק בארץ הטמיעו את המסופים החכמים הנדרשים לשם כך. הסיבה העיקרית? העלות - שנאמדת בכ-1,000 עד 2,000 שקל למסוף. בעסקים הקטנים ההיענות נמוכה עוד יותר.
בנק ישראל ממריץ את העסקים למעבר, ולטענתו, ההחזר על ההוצאה יהיה צמצום ההונאות בכרטיסי אשראי. אבל היקף הונאות האשראי בישראל הוא נמוך ממילא, ואת רוב הנזק סופגות בכלל חברות האשראי.
שיטת ההפעלה של המסוף החכם היא החלקה של הכרטיס במסוף בקופה, או הצמדתו לקורא שבבים חיצוני, ואחר כך הקלדה של הקוד הסודי (במקום חתימה על אישור תשלום מנייר). התשלום בסמארטפון מתבצע בהצמדה של המכשיר לקורא שבב NFC, או לקורא הפס המגנטי - שיטה שבה סמסונג משתמשת במערכת התשלומים שלה, "סמסונג פיי".
אז מהי האמת? האם לא שווה באמת לעבור לשימוש בתשלום דרך הסלולרי, תוך ספיגת העלויות? זוהי שאלה שאין עליה, מתברר, תשובה חד-משמעית.
אפל וסמסונג מובילות
השיטות המובילות כיום בתחום התשלומים הסלולריים מתחלקות לשלוש: שימוש בקוד QR - שמאוד פופולרי בסין, שם ספקיות התשלומים הגדולות הן (לפי סדר יורד): "עלי פיי" השייכת ל"עליבאבא" (39%), "טנסנט" עם "וויצ'ט" (33%), "אפל פיי" (5%), "שיאומי פיי" (2%) ו"וואווי פיי" (1%). השוק הסיני לבדו גילגל ב-2016 כשני טריליון דולר בתשלומים דרך "ארנקי סלולר", והמספרים רק הולכים ותופחים.
בשאר העולם, השימוש בתשלומים סלולריים נפוץ בעיקר בשילוב "אפל פיי". הארנק הסלולרי של אפל היה בשימוש אצל כ-86 מיליון לקוחות בתחילת 2017; "סמסונג פיי" מחזיק במקום השני, עם כ-34 מיליון לקוחות (תחילת 2017); ו"גוגל פיי" משתרך מאחורי כולם, עם לא יותר מ-25 מיליון לקוחות לתקופה המקבילה.
הטכנולוגיה השלישית מתבססת על בלוטות', אך בשלב הנוכחי לא מוכר עדיין יישום כלשהו שאימץ אותה ומשתמש בה.
לצורך תשלומים באמצעות אייפון נדרש שימוש בארנק האלקטרוני של אפל - "אפל פיי". אבל אפל טרם חתמה על הסכמים מסחריים בישראל ולא ברור מתי ואם בכלל היא תעשה זאת. בנוסף, מדובר בשירות יקר יותר - כי כמובן צריך לשלם לאפל את חלקה היחסי בכל מכירה - עלות העמלה שלה גבוהה יותר מאשר בשירותים המקבילים.
לרוב, מדובר בבעיה קשה. כי ברגע שאפל פורשת טכנולוגיה בשוק מסוים, לרוב המתחרים נוטים ללכת אחריה. ברגע שאייפונים לא נכנסים למשחק, רוב המתחרים לא ששים להתבסס על פתרון שאינו מקובל כ"תקן". ולטוב ולרע, אפל היא זו שעד כה קובעת את הטרנדים בתעשייה.
"יותר מדי פעולות"
מחוץ לסין ולדרום מזרח אסיה, פתרון התשלום הדיגיטלי הנפוץ ביותר הוא טכנולוגיית שבב ה-NFC, שעליה מתבססות החברות הגדולות ויזה, מאסטרקארד, אפל וגוגל. אלו מערכות הדורשות מסופים חכמים, שיודעים לקרוא את שבב ה־NFC.
יש מספר חסרונות בטכנולוגיה הזו, ואלה מגבילים את תפוצתה. הראשונה היא אפל, שחוסמת את האפשרות להשתמש בשבבים מלבד אלה שלה לצורך הגדרת "ארנק אלקטרוני". מה שמביא עסקים לשקול מחדש אם שילוב הטכנולוגיה אצלם, מבלי שהמפעילה העיקרית של ארנקים אלקטרוניים בעולם המערבי מתכננת להיכנס לשוק, היא החלטה כדאית. "גוגל פיי" ו"סמסונג פיי" אינם מספיק פופולריים מהבחינה הזו.
בנוסף, יש בעיה בשימוש הפיזי עצמו של הכרטיס במעמד התשלום. "יותר קל להעביר את הכרטיס לקופאי או לתקוע אותו בחריץ של המסוף מאשר להוציא את הסמארטפון, להפעיל את שבב ה-NFC, להריץ את האפליקציה ולהקליד קוד הזדהות. מדובר ברצף פעולות שונות לעומת אחת או שתיים", מסביר דן סופר, מנכ"ל חברת "וריפון ישראל", שמייצרת קופות ומסופי תשלום לבתי עסק. "הדרך היחידה שבה ניתן לתמרץ את השימוש בסמארטפון לתשלומים מתבססת על ערכים מוספים לעסק, כמו מועדון לקוחות, מבצעים מיוחדים או תשלום בשירות עצמי", הוא מוסיף.
חוויית שימוש טובה יכולה בהחלט להעביר אנשים לשימוש בארנק אלקטרוני. בארה"ב, למשל, שיטת התשלום המובילה היא "וולמארט פיי", שעוקפת את כל המתחרים יחדיו (אפל, גוגל וסמסונג). הסיבה: היא מתבססת על קלות הפעלה (חשבון דמוי "פייפאל"), כאשר כל מה שנדרש מהלקוח זה לאשר את התשלום באפליקציה ברגע שהוא מגיע לקופה.
קיים גם פתרון נוסף, המבוסס על תקן בלוטות' המוכר, ושהפך להצלחה עצומה במדינות סקנדינביה. הבנק המרכזי בדנמרק, דנסק-בנק, השיק ב-2016 שירות תשלומים במובייל, הדומה מאוד לשירותים כגון "ביט" ו"פפר פיי" בישראל, בשם "מובייל פיי". מדובר בשירות המתבסס על שירות ה-SWIFT הדני - מערכת העברת הכספים הבינלאומית, שנתמכת על ידי כל הבנקים בעולם. השירות הפך תוך חצי שנה להצלחה עצומה כל כך, עד שכחצי מאוכלוסיית המדינה השתמשה בו. "מובייל פיי" הפכה לאפליקציה השנייה בפופולריות אחרי פייסבוק ב-2016, ושנה לאחר מכן כבר עברה למקום הראשון. "היא הפכה להיות כל כך אטרקטיבית, עד שגם בעלי עסקים רצו בה", מספר דן סופר.
דרוש: אינטרס משותף
מה הסיכויים, אם כך, ש"גוגל פיי" אכן תיכנס לשימוש בישראל בשנה הקרובה? הכל תלוי במספר גורמים, שלא תמיד מתואמים ביניהם ושהאינטרסים
שלהם לא תמיד חופפים. ההיגיון אומר, שלפני שאפל תחליט להביא את "אפל פיי" שלה לארץ, הסיכוי שבעל עסק ייקח סיכון עם "גוגל פיי" או "סמסונג פיי", שגם בעולם לא נחשבות כשיטות תשלום פופולריות במיוחד, קטן למדי.
מצד גורמי הממשל מדובר בעיקר בכאב ראש. בתי העסק מצפים שחברות כרטיסי האשראי יספגו את עלות רכישת המסופונים החדשים, מכיוון שגם הן ייהנו מהם ויקבלו תשלום מאובטח ללא הונאות. הבנקים, מצידם, עסוקים עכשיו בקידום אפליקציות התשלומים הפרטיות שלהם, כמו "ביט" או "פפר פיי", כשהם משוחררים מעסקי כרטיסי האשראי.
לסיכום, ניתן לומר, שעד שלא ייווצר אינטרס משותף - הן לבעלי העסקים, הן לחברות האשראי, הן לבנקים והן לחברות הטכנולוגיה, ליישם "ארנקים אלקטרוניים" בארץ, כניסה שלהם לארץ תהיה בגדר נס.
