מחקר חדש מנבא: הפעוט שמנמן? זה מנבא השמנה בגיל מבוגר
מחקר רחב היקף גילה באיזה גיל אפשר לנבא מי יהפכו למבוגרים עם עודף משקל. מי ששמרו על משקל תקין בין גילאי שנתיים עד שש שמרו לרוב על המגמה לאורך חייהם. מי שחל אצלם זינוק ב־BMI נמצאו בסיכון מוגבר להפוך לשמנים. המשמעות: חשוב למדוד את גובה ומשקל הילדים בגילים אלו, ואם מתגלה ש"עלו אחוזונים" - לפנות לדיאטנית או רופא
מחקרים רבים שנעשו במקומות שונים בעולם, כבר גילו כי יש קשר בין המשקל בשנים הראשונות לזה שיהיה לנו בגיל הבגרות, אבל מחקר מקיף שנעשה לאחרונה בגרמניה והתפרסם באוקטובר האחרון ב־New England Journal of Medicine, מכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם, נותן נתונים מדויקים בהרבה.
"הייחוד במחקר הזה הוא ההיקף שלו, 50,000 ילדים, ומשכו: עקבו אחר הילדים הללו מרגע הלידה ועד גיל הבגרות", אומרת ד"ר חדוה בן משה, דיאטנית קלינית ב"לאומית שירותי בריאות" ומרצה ומנחת סדנאות הרזיה. "המחקר ניסה לבדוק מספר דברים: מה ההשלכות של המשקל בגיל צעיר על המשקל בבגרות; מתי מתחיל תהליך ההאצה בעלייה במשקל; מהו הגיל הקריטי שקובע את משקלך העתידי; מה המשמעות של המשקל בילדות על הבריאות ו/או על המשקל העתידי ועוד".
במהלך המחקר נבדקו נתוני המשקל והגובה של הילדים, שנלקחו מהתיקים הרפואיים שלהם, בנקודות שונות במהלך חייהם. לפי הנתונים חושב מדד ה־BMI שלהם. ד"ר בן משה מסבירה כי בעוד ש"אצל מבוגרים המדד הוא המשקל בקילוגרמים לחלק לגובה בריבוע, אצל ילדים יש עקומות שמתחשבות בגיל ובמין. מי שנמצא מעל אחוזון 85 בעקומות אלה נחשב בעודף משקל, ומעל אחוזון 95 זו השמנה". המחקר נמשך גם בבגרות, אז קוטלגו המשתתפים לפי קבוצות: תת־משקל, משקל גוף תקין, עודף משקל ומשקל יתר קיצוני.
על פי המחקר, מרבית בני הנוער נשארו במשך כל חייהם באותה קטגוריית משקל שבה קוטלגו בגיל חמש. מי שהגיעו לגיל הנוער במשקל תקין, היו לרוב אלה שגם לאורך כל ילדותם היו במשקל תקין, ללא שינויים או חריגות.
לעומתם, בני נוער שאצלם נתגלה משקל יתר קיצוני התחילו פעמים רבות את חייהם במשקל גוף תקין, אך כבר מגיל חמש סבלו קרוב לשליש מהם ממשקל יתר קיצוני ועוד כרבע מעודף משקל. עוד התברר, כי אותם ילדים הלכו והשמינו יותר ויותר. "ככל שהגיל עולה, כך גם האחוזים של המתבגרים במשקל יתר קיצוני יעלו", אומרת ד"ר בן משה. "למעשה, הסיכוי שילדים עם משקל יתר קיצוני בגיל חמש יגיעו למשקל גוף תקין בגיל ההתבגרות, קטן מ־20%. המגמה ממשיכה גם עם המעבר לבגרות, כאשר מרבית המתבגרים במשקל יתר קיצוני יהפכו למבוגרים במשקל יתר קיצוני".
החידוש במחקר הוא ההבנה איזה גיל משמעותי בתהליך. על פי התוצאות, מי שהיו בעודף משקל בגיל שנתיים אך לא לאחר מכן, נכנסו על פי רוב לקטגוריית משקל גוף תקין עם הת בגרותם. לעומתם, קרוב ל־90% מהילדים שהיו במשקל יתר קיצוני בגיל שלוש, הפכו למתבגרים בעודף משקל או במשקל יתר קיצוני.
עוד התגלה, כי לילדים שנולדו לאמהות בעודף משקל, או עם משקל יתר קיצוני, יש נטייה למשקל גוף גבוה יותר בלידה ובהמשך ל־BMI גבוה יותר, מאשר לילדים אשר אמהותיהם במשקל תקין או בתת־משקל. תינוקות שנולדו במשקל גבוה, נטו להיות עם BMI גבוה לאורך כל ילדותם והתבגרותם.
"המחקר גילה כי אצל רוב המתבגרים עם משקל יתר קיצוני, העלייה המשמעותית במשקל הייתה בין הגילים שנתיים עד שש", אומרת בן משה. "מי שהפכו למבוגרים במשקל תקין, היו אלה שגם כילדים וכמתבגרים היו במשקל תקין ונטו לשמור על BMI קבוע. לעומתם, אצל מבוגרים במשקל יתר קיצוני רואים עלייה ב־BMI ובמשקל לאורך השנים".
מי נמצא בקבוצות הסיכון?
"יש כמה קבוצות: ילדים שנולדו במשקל לידה גבוה, ומכאן שיש בהחלט משהו בקביעה שניתן לנבא משקל בבגרות על פי משקל הלידה; ילדים לאמהות בעודף משקל או משקל יתר קיצוני; או ילדים שחווים עלייה חריגה ב־BMI בגילאי שנתיים עד שש - גם אם הם עדיין לא נמצאים בקבוצות הילדים בעודף משקל או במשקל יתר קיצוני בשלב זה".
הבשורה שמביא איתו המחקר היא שיש לבנות תוכנית התערבות כבר בגיל מוקדם, ולהקנות לילדים בקבוצות הסיכון הרגלים שישנו את "הגורל".
"יש צורך בפעולה משותפת של גורמים מטפלים רפואיים, גורמים חינוכיים וכמובן ההורים במהלך התקופה הקריטית הזו, כדי להביא למיתון העלייה ב־BMI", אומרת ד"ר בן משה. המשמעות: לדאוג למדוד את הילדים בתכיפות בגילים אלה, וכשמזהים חריגה להקפיד על מעקב צמוד אצל דיאטנית, או אצל הרופא המטפל.
"בישראל יש חצי מיליון ילדים עם עודף משקל או ילדים שמנים. אנחנו במקום השלישי בעולם בהשמנת ילדים. ככל שעולים בגיל, הסטטיסטיקה עולה. זה דורש עירנות של ההורים. חשוב לשים לב להאצה, גם אם זה לא נראה לעין. אם האחוזון עולה, זו עובדה קיימת - יש האצה של השמנה, ואז צריך להתעורר ולחשוב איך לנהל בית עם תזונה נכונה, ולא פחות חשוב, להגביר פעילות גופנית. אמנם בגילאי הגן יש ממילא יותר פעילות גופנית, אבל צריך לשים דגש גדול יותר וליזום יציאות לפארקים ולגינות, לרקוד בבית וכדומה".
מה לגבי הגורמים הגנטיים?
"הם תמיד נמצאים שם אבל אינם תירוץ לאוזלת יד. יש בהחלט אפשרות ליצור משקל גוף תקין או לפחות להאט את ההשמנה, להרגיל את הגוף לתזונה נכונה בגיל צעיר, להגביל מזונות שעתירים בשומן, סוכר ומלח, להגיש פירות וירקות במקום חטיפים. וכמובן שככל שהשינוי יהיה ברמה לאומית, כלומר התערבות של המדינה, כמו למשל, מתן קנסות על מוצרים שלא עברו מבחן זה או אחר, או עידוד פרסומות למאכלים בריאים ופחות לג'אנק, יהיה קל יותר להעביר את המסרים לציבור. היה טוב אם היו יותר תוכניות טלוויזיה של בישול בריא ואלמנטים אחרים שיעודדו את המשפחות לעשות את השינוי הזה".
האם מדידת הילדים כל הזמן לא מעודדת עיסוק במשקל?
מדובר על ילדים צעירים בגילאי 6־2 שבביקוריהם אצל הרופא נרשמים בתיק הרפואי גובה ומשקל לבדיקת התפתחות תקינה. בגילים הצעירים האלו יש לדבר פחות ולעשות יותר. האחריות והמחויבות היא של ההורים לדאוג לבית בריא וארוחות מאוזנות עשירות בירקות. ההורים צריכים להיות מודל חיקוי לילד באכילה בריאה ובפעילות גופנית.
לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, הורים לא צריכים לדבר על משקל, דיאטה וקלוריות אלא רק לעודד ילדים לאורח חיים בריא. נושא השיחה צריך להיות מה מזון ופעילות גופנית תורמים לגופנו ולבריאותנו ולא להתייחס למשקל הילד ולצורת גופו. ילדים כל כך צעירים בדרך כלל לא רואים את הקשר בין אכילתם למשקל גופם.
בגילים אלו, ההורים צריכים לקבל ייעוץ אצל דיאטנית ללא הילד! זוהי אחריותם הבלעדית וכדי לעשות זאת נכון הדיאטנית תנחה אותם. בנוסף, מדובר על מגמה של עלייה באחוזונים שלעיתים לא מתבטאת בהשמנה נראית לעין וניתן לעשות שינויים טובים שימנעו השמנה ניכרת בהמשך. •
לפנייה לכתב/ת 
