השבוע הגורלי של טראמפ
דו"ח רוסיה גייט יוגש השבוע אחרי שנתיים של חקירה. כשטראמפ ילחץ יד לקים ג'ונג און, הראש שלו יהיה במקום אחר: האם נמצאה "ראיית הזהב" נגדו?
בתוך ים הגילויים שסיפק בשנה האחרונה אנדרו מקייב, מי שהיה ממלא מקום ראש ה-FBI, נבלע משום מה סיפור קטן שהיה צריך לצלצל בכל הפעמונים. מקייב סיפר על פגישה שנערכה בבית הלבן בעניין האיום מצפון קוריאה ושבה השתתף דונלד טראמפ. הנשיא אמר בה ברברבנות שפיונגיאנג אינה יכולה לפגוע בארה"ב משום שאין לה טילים שמגיעים רחוק כל כך, והסביר שזה מה שאמר לו פוטין. המשתתפים בפגישה העירו לטראמפ שלפי גופי המודיעין האמריקניים ההפך הוא הנכון, ולצפון קוריאה יש טילים כאלה. "לא אכפת לי מה הם אומרים", השיב הנשיא ונשמע קצר רוח, "אני מאמין לפוטין".
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הסיפור הזה ממחיש את הלך הרוח של טראמפ, המתכונן בימים אלה לפסגה השנייה שלו עם שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און, ובמקביל נערך להטלת הפצצה הפוליטית של התובע המיוחד רוברט מולר, החוקר כבר שנתיים אם היתה קנוניה משותפת של טראמפ והרוסים כדי להטות לטובתו את תוצאות הבחירות בארה"ב ב-2016. מולר סיים את כתיבת הדו"ח, ובימים הקרובים הוא צפוי להציגו בדלתיים סגורות לשר המשפטים וויליאם באר. זה יקרה קצת לפני או קצת אחרי שטראמפ ילחץ את ידו של קים.
השבוע, כשהמערכת הפוליטית תדון בממצאי מולר, והדמוקרטים ינסו למצוא בסיס להדחת הנשיא כפי שהם עצמם הצהירו, ינסה טראמפ לשחקן במגרש של הגדולים – הזירה העולמית. בימים הקרובים הוא יפעיל את כל המנועים המדיניים וייצר סדר יום בינלאומי כדי להאפיל על מסקנות דו"ח מולר, שחקירתו כבר הביאה לדין בכירים במעגל הקרוב של טראמפ כגון מנפורט, פלין וכהן. הם אמנם לא הורשעו בנושאים הקשורים ישירות לקנוניה הרוסית, אבל שיתוף הפעולה שלהם עם החוקרים יכול להדק את הטבעת סביב טראמפ. האם אכן התהדקה? זאת נדע רק כשהדו"ח יונח על השולחן.
במשך שנתיים עבד מולר באופן דיסקרטי. ממשרדו לא דלפו פרטים, הוא התרחק מהתקשורת, ומי שאומר שהוא יודע מה מכיל הדו"ח הוא שקרן או רברבן. איש גם לא יודע לומר אם מולר השיג את האקדח המעשן או ראיית הזהב נגד טראמפ, אבל השבוע, כשטראמפ יחגוג ברעש גדול בווייטנאם, כדאי לזכור שבבית מחכים לו התובע המיוחד והדו"ח שלו. טראמפ ישמיע ודאי הצהרות גדולות, ינפח את הצלחת הפסגה ויציג את עצמו כמחולל שלום עולמי, אבל כל אלה, אפשר להעריך, נועדו לעזור לו להתמודד עם הריקושטים שיעופו אחרי שמולר יניח על השולחן את הפצצה הפוליטית-משפטית שלו.
בדיוק כפי שהראה לבוחריו שהוא מתאמץ לקיים את הבטחת הבחירות שלו לבנות חומה בגבול מקסיקו, כך מנסה כעת טראמפ להראות להם שהוא מתאמץ לקיים את הבטחת הבחירות שיפרק את צפון קוריאה מנשק הגרעיני. בפועל אין חומה ואין פירוק גרעיני, אבל המסר שהוא מעביר למצביעיו בבית ברור: אני נלחם למענכם ומככב בזירה הבינלאומית – תנו למולר ול"ציד המכשפות" שלו למצוא את דרכם לפח האשפה של ההיסטוריה.
לא ברור אם טראמפ למד את הרטוריקה הזו מנתניהו או להפך, אבל שניהם נמצאים כעת על אותו הגל. כמו שטראמפ מתכוון לעזור לנתניהו לנצח בבחירות, כך מתכוון נתניהו לתת גב לנשיא, שיעמוד בזמן הקרוב תחת אש צולבת כשיתפרסמו מסקנותיו של מולר. אחרי הבחירות בישראל מתכוון טראמפ להציג את "דיל המאה", תוכניתו להסכם שלום בין ישראל לפלסטינים, שגם היא הבטחת בחירות שלו, וההערכה בבית הלבן היא שנתניהו לא ידחה אותה לגמרי.
התוכנית לא תפתיע את ראש ממשלת ישראל: אנשי טראמפ עירבו ושיתפו אותו בכל פרט, וההערכה בממשל היא שנתניהו יאמר עליה משהו לא מחייב ויאפשר לפלסטינים להיכנס בעצמם למשבצת הסרבנים. טראמפ, מצדו, יוכל לנופף בתוכנית שיצרו אנשיו ולספר ששינה את פני המזרח התיכון כשהוריד את ירושלים משולחן המשא ומתן והעביר אליה את שגרירות ארה"ב מתל-אביב. הרושם שייווצר: הנשיא שוב פעל נמרצות לקיום הבטחותיו. האם הן התממשו בפועל? זה פחות משנה.
לפנייה לכתב/ת 
