שתף קטע נבחר

 

להבין את הבחירות: "בלוק טכני" - מה זה בכלל אומר?

הפוליטיקה הישראלית רגילה לראות חיבורים של מפלגות לקראת הבחירות לכנסת, אבל "איחוד מפלגות הימין" הביאו משהו שלא זכור לוותיקי החוקרים. ריצה עם הצהרה מראש על פיצול עתידי היא תופעה שלא מומשה בישראל. אז מה ההבדל בין ריצה ברשימה משותפת ל"בלוק" ומה הקשר לעליית אחוז החסימה ב-2015?

 

מרכז הבית היהודי מאשר את "הבלוק הטכני"    (צילום: ליהי קרופניק)

מרכז הבית היהודי מאשר את "הבלוק הטכני"    (צילום: ליהי קרופניק)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

כיממה לפני סגירת הרשימות שמתמודדות בבחירות לכנסת ה-21 אישרו מפלגות "הבית היהודי" ו"האיחוד הלאומי" ריצה ברשימה אחת עם מפלגת "עוצמה יהודית" במסגרת מה שהן כינו "בלוק טכני". אבל מה זה בעצם "בלוק טכני"? ומה ההבדל בינו לבין ריצה של כמה מפלגות תחת רשימה אחת?

 

כל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet

 

עוד בסדרת "להבין את הבחירות":

הקולות שהולכים לאיבוד

השיטה שחוסכת כאב ראש פוליטי

הקולות שמחליפים מפלגות

גסיסת הפריימריז בישראל  

 

שליש רפי פרץ איתמר בן גביר בצלאל סמוטריץ' (צילום: ייואב דודקביץ', AP, יצחק קלמן)
בן גביר, פרץ וסמוטריץ'. השיבו לנו את "הבלוק הטכני"(צילום: ייואב דודקביץ', AP, יצחק קלמן)

במקרים רבים מאוד הרשימות שרצות לכנסת מייצגות כמה מפלגות שונות, ואין בכך כל חידוש. כך למשל רשימת "כחול לבן" מייצגת בפתק אחד שלוש מפלגות נפרדות - חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם.

 

התופעה הייתה גם בבחירות הקודמות כשמפלגות העבודה והתנועה רצו יחד ברשימת "המחנה הציוני". ועוד הרבה לפני, הליכוד ומרצ החלו את דרכן כבריתות של מפלגות נפרדות שלבסוף התמזגו.

ציפי לבני ואבי גבאי ישיבת סיעה המחנה הציוני (צילום: עמית שאבי)
לבני וגבאי בסיעת המחנה הציוני. רשימה משותפת שהתפרקה במהלך הזמן(צילום: עמית שאבי)
 

"בלוק טכני" הוא רשימה משותפת לכמה מפלגות, אך שונה במהותו מהרשימות האחרות. בדרך כלל, מפלגות שרצות ברשימה אחת מתפקדות כמעין מפלגה אחת - הן מקיימות מסע בחירות אחיד וגם לאחר הבחירות הן ממשיכות לתפקד כסיעה אחת בכנסת.

 

לעומת זאת, "בלוק טכני" מוגדר מראש כאיחוד זמני ומוגבל. במקרה של "איחוד מפלגות הימין" - המפלגות הצהירו מראש שלאחר הבחירות הח"כים מטעם "עוצמה יהודית" יתפלגו ויתפקדו כסיעה עצמאית בכנסת.

 

בן גביר לאחר ההחלטה על ריצה משותפת    (צילום: אלי סגל)

בן גביר לאחר ההחלטה על ריצה משותפת    (צילום: אלי סגל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

אז אם מחליטים להתפלג לאחר הבחירות - למה מלכתחילה להתאחד? המפלגות שהקימו את הבלוק הטכני חששו שאם ירוצו בנפרד הן עשויות שלא לעבור את אחוז החסימה ולהישאר בחוץ. ולכן, למרות ההבדלים ואי ההסכמות הן החליטו לרוץ יחד כדי לעבור את המשוכה של אחוז החסימה ולא מתוך כוונה לשיתוף פעולה ארוך טווח לאחר הבחירות.

 

המונח "בלוק טכני" הוא חדש יחסית בעגה הפוליטית ונולד סמוך לבחירות הקודמות. עד אז אחוז החסימה היה נמוך יחסית ועמד על 2%, מה שאפשר למפלגות רבות להיכנס לכנסת. לפני בחירות 2015 אחוז החסימה הועלה בחדות ל-3.25% - רף שאיים להותיר מפלגות רבות בחוץ.

אחוז החסימה בחירות 2019 ()

ככל הידוע, המקרה של "איחוד מפלגות הימין" הוא תקדים בפוליטיקה הישראלית. עד היום לא אירע אף מקרה שבו מפלגות שונות רצו יחד ברשימה אחת, מתוך כוונה מראש להתפלג לגורמים מיד לאחר הבחירות. כמובן שבמקרים רבים הרשימות המשותפות מתפרקות במהלך כהונת הכנסת. כך היה כשהמחנה הציוני התפצל ברקע חילוקי הדעות בין אבי גבאי לציפי לבני.

 

גם בפוליטיקה העולמית לא מדובר בתופעה מוכרת או נפוצה. כמו מאפיינים רבים של הפוליטיקה הישראלית, נראה שגם "בלוק טכני" זו תופעה ייחודית לנו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ייואב דודקביץ', AP, יצחק קלמן
בן גביר, פרץ וסמוטריץ'
צילום: ייואב דודקביץ', AP, יצחק קלמן
מומלצים