קראה למאבטחת "אתיופית מסריחה" - ותפצה

מזכירה בביטוח לאומי באשקלון תקפה עובדת במקום ונתבעה על לשון הרע. חרף התנצלותה, ביהמ"ש קבע שהיא תשלם לה 25 אלף שקל

עו"ד ענת נוי פרי | פסקדיןפורסם: 26.02.19 , 06:55

בית משפט השלום באשקלון חייב לאחרונה מזכירה במחלקת נכות של המוסד לביטוח לאומי בעיר לשלם פיצויים של 25 אלף שקל למאבטחת שאותה כינתה "אתיופית מסריחה" ליד חברים לעבודה. השופטת אורית חדד ציינה כי עוצמת האמירה הגזענית לא קהתה אף שנאמרה בשעת כעס ולמרות התנצלותה של המזכירה.

לפי כתב התביעה שהגישה המאבטחת באפריל 2016, כחודשיים קודם לכן ניגשה המזכירה לעמדת המאבטחים כדי להעיר להם שאינם מבצעים את עבודתם נאמנה כיוון שהחניון חסום. בדרכה החוצה היא הפטירה "גם כן האתיופית המסריחה הזו אני אתן לה סטירה" - אמירה ששמעה עובדת אחרת באותה משמרת. המאבטחת ניסתה לאחר מכן להבין מהמזכירה אם הדברים אכן נאמרו, וזו השיבה לה: "בטח שאני אגיד לך יא אתיופית מסריחה, אל תצחקי איתי ואל תפני אליי בכלל". את הדברים שמעו חברתה למשמרת והאחראי.

ביהמ"ש:

שיתוף פוסט מכפיש בפייסבוק נחשב לשון הרע

עו"ד עופר רוזנבלום, פסקדין

פסק דין עקרוני הבחין בין הקלקה על כפתור ה-Like לבין לחיצה על share: בעוד שהראשון אינו הוצאת דיבה, שיתוף תוכן עשוי להיחשב ככזה

ביהמ"ש: שיתוף פוסט מכפיש בפייסבוק נחשב לשון הרע

המאבטחת התלוננה על האירוע המשפיל למנהל הסניף ובעקבות זאת נערך למזכירה בירור משמעתי שבגינו הוחלט לעכב את קידומה. בתביעה שהגישה ביקשה המאבטחת פיצויים של 100 אלף שקל בטענה שהאמירות נועדו לפגוע ולהשפיל, ללא סיבה למעט גזענות.

המזכירה לא הכחישה את הדברים. היא ציינה שהתנצלה בפני התובעת ואף זכתה למחילתה, והמשיכה בהתנצלויותיה בכתב ההגנה ובמהלך הדיונים. היא הסבירה שהייתה זו מעידה חד-פעמית שאירעה "בעידנא דריתחא", כשהייתה לאחר צום ולילה ללא שינה.

בפתח פסק הדין כתבה השופטת אורית חדד: "בימים בהם נכתב פסק דין זה מתקיימת הפגנה נוספת של בני העדה האתיופית על רקע זעקתם המתמשכת לקיומו של יחס מפלה כלפיהם מצד הממסד ובכלל". הא קבעה שלא יכול להיות ספק שהאמירות היו פוגעניות ונטולות היגיון, "שהרי הנתבעת לא התיימרה להביע דעה אישית ועניינית על התנהגות כלשהי מצד התובעת, כי אם להצמיד לה, סתם כך, ועל רקע שייכותה העדתית, אפיון מבזה ומשפיל".

לשיטתה, עוצמתו השלילית של האירוע גוברת לנוכח העובדה שמדובר בעובדת ציבור. השופטת הוסיפה שבניגוד לטענתה, המאבטחת לא אישרה שסלחה לה, אך לצד זאת ציינה כי בסופו של דבר התרשמה שהמזכירה הביעה חרטה כנה והאמירות הבוטות הללו לא אופייניות לה.

כך או כך, בפסק הדין הובהר כי המזכירה הוציאה לשון הרע ללא התגרות קודמת מצד התובעת, ובכך פגעה בכבודה כאדם וכבת לעדה שממילא סובלת מגילויי גזענות רבים.

באשר לפיצוי הראוי קבעה השופטת חדד כי יש להעביר מסר של הוקעה מוחלטת של גילויי גזענות בכלל ובמקום העבודה בפרט. לצד זאת היא ביקשה להביא בחשבון את קהל השומעים המצומצם, את חרטת הנתבעת, שהבינה את טעותה ולפחות ניסתה להתנצל עליה, ואת העובדה שנענשה גם במסגרת העבודה.

לאחר בחינת סכומי הפיצויים שנפסקו במקרים דומים החליטה השופטת חדד שהפיצוי הראוי הוא 25 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 6,000 שקל.