"מנו גורם רשמי לטיפול בבוטים בזמן הבחירות"

בוטים ומשתמשים מזוייפים ברשתות החברתיות מהווים איום ממשי על טוהר ההליך הדמוקרטי ועל מערכת הבחירות הנוכחית בישראל . למרות זאת, אין גורם רשמי מטעם המדינה שאמון על הטיפול בהם. מסיבה זו שוגר מכתב פנייה לוועדת הבחירות בראשות השופט מלצר, עליו חתמו כמה ממומחי הטכנולוגיה ואבטחת המידע הגדולים בארץ, בדרישה למנות גורם מוסמך מטעם המדינה לריכוז הדיווחים על רשתות בוטים ומשתמשים מזוייפים, ולהסרתם מהפלטפורמות השונות.

הפרעה להליך דמוקרטי תקין. בוטים ברשתות החברתיות

"בבחירות הנוכחיות לכנסת אנו נתקלים בשימוש באמצעים חדשים ברשתות חברתיות, המשמשים לתעמולת בחירות בניגוד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט 1959. מדובר ביצירת פרופילים מזויפים של זהות בדויה, ושימוש בכלי תוכנה על מנת לייצר שיח מתחזה לגבי מועמדים ורשימות המתמודדות בבחירות (להלן - פרופילים פיקטיביים ורשתות בוטים). השימוש בפרופילים פיקטיביים ורשתות בוטים במסגרת תעמולת הבחירות, מעורר חשש להתערבות גורמים זרים בבחירות (בדומה למצב שנוצר בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב), ויש בו כדי להפריע לניהולה ההוגן של תעמולת הבחירות ולערער את האמון בהליך הדמוקרטי", כך לשון המכתב.

>> כל העדכונים וכל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet  

"פרופילים מזוייפים משמשים הן כשופר להפצת פייק ניוז והן להדהוד של רעיונות, כך שנראה שהם הרבה יותר פופולריים ממה שהם", מסביר פרופסור אור דונקלמן, חבר הוועד המנהל של מרכז חקר סייבר, משפט ומדיניות שבאוניברסיטת חיפה, החתום אף הוא על מכתב הפנייה. "בעוד יש מאמץ טכנולוגי גדול בזיהוי חשבונות מזוייפים, הסוגיה של מה קורה אחרי הזיהוי היא לא ברורה".

כדי לטפל בצורה יעילה ברשתות בוטים ובמשתמשים מזוייפים - צריך לאתר ולזהות אותם, ולפנות לפלטפורמות השונות - למשל, טוויטר ופייסבוק, בבקשה להסרתם. זיהוי המפעילים מחייב גם פנייה לרשויות אכיפת החוק. מיזמים עצמאיים דוגמת פרויקט הבוטים הגדול של האקטיביסטים נעם רותם ויובל אדם, עוסקים בניסיון לזהות כמה שיותר רשתות כאלה ולהבטיח את הסרתן מהרשתות החברתיות. אבל הם כמובן לא יכולים לעשות את זה לבד.

"למיטב הבנתנו, אין היום מישהו במדינה שיש לו קשר עם הרשתות החברתיות לצורך טיפול ברשתות בוטים ומשתמשים מזוייפים", מסביר רותם, "ואנחנו בעצם מבקשים מיו"ר ועדת הבחירות שיגיד לנו מי אחראי לטפל ברשתות-השפעה-על-התודעה כאלה בזמן הבחירות מטעם המדינה". רותם מספר כי במסגרת פרויקט הבוטים, המענה שניתן מהרשתות החברתיות הוא בלתי מספיק, אם בכלל קיים. מול פייסבוק מתקיים קשר קלוש, ואילו מטוויטר אין קול ואין עונה. "הדיווחים שבכל זאת הצלחנו להעביר נעשו באמצעות משרד החוץ הישראלי, וברור שהוא לא צריך להיות הגוף שעושה את זה".

אהובה לוי רוצה להשפיע לכם על התודעה(צילום מסך)

רותם מסביר כי רשתות בוטים ומשתמשים מזוייפים יכולות להיות תוצר של ניסיון למעורבות זרה, כמו בבחירות 2016 לנשיאות ארצות-הברית, אבל מזכיר שהן יכולות גם להיות מופעלות על ידי המפלגה עצמה. "מקרה כזה הוא בתחום האפור, האם מותר למפלגות להפעיל רשת בוטים כזאת? האם הן צריכות לדווח על הרשת כחלק ממנגנון התעמולה? עולם המשפט תמיד מפגר אחרי הטכנולוגיה בדור במקרה הטוב, אז גם כאן אין מספיק היסטוריה, אין חקיקה שתטפל בדבר הזה, ואנחנו פשוט מבקשים הוראות".

רותם עצמו חתום על מכתב הפנייה, לצד שמות כמו פרופ' ניבה אלקין, ראש המרכז לטכנולוגיה ומשפט באוניברסיטת חיפה; פרופ' אלי ביהם, ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון; תא"ל (במיל.) איתי ברון, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS); ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' קרין נהון, המרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי.

הפנייה כוללת הגדרת תפקיד ברורה, למינוי בעל תפקיד בעל מומחיות בתחום, "אשר ניתן יהיה ליצור עימו קשר ולהתריע בפניו על קיומן של פרופילים פיקטיביים ורשתות בוטים. בעל תפקיד זה, לאחר שישוכנע במהימנות הדיווח, ירכז את הטיפול בדיווחים על פרופילים פיקטיביים ורשתות בוטים שזוהו ויפעל, במסגרת החוק, להסרתן מול הפלטפורמות הרלוונטיות, ומול גורמי אכיפת החוק המתאימים, בדחיפות הנחוצה".