מי אתם שתזלזלו באמינות הסקרים בבחירות?
הביקורת השחוקה על תוצאות הסקרים אחרי כל מערכת בחירות נובעת מבורות ומאי-הבנה של המתודה. בעלי מכון סקרים עונה לפרופ' גבי וימן
בתגובה ל"תעשיית השקרים של סקרי הבחירות" מ-3 בינואר 2019
כתגובה פאבלובית לכל מערכת בחירות, ובעקביות ראויה לציון, מופיע מדי כארבע שנים - וכבר שלושה עשורים - מאמר דעה של פרופ' גבי וימן מאוניברסיטת חיפה שטוען שתעשיית הסקרים בישראל, ובעיקר זו הקשורה לסקרי בחירות, היא לא רלוונטית ושקרית. גם בתקופת הבחירות הנוכחית הפרופסור לא אכזב, ומאמרו בנושא פורסם כאן. מכותרת המאמר ("תעשיית השקרים" וכו') עלול הקורא התמים להסיק שתעשייה שלמה פועלת בחוסר הגינות והיעדר יושרה ומקצועיות. המאמר רצוף אי-דיוקים, ואתמקד בשני הבולטים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הראשון קשור בטיעון של פרופ' וימן שלפיו קיים פער מהותי בין הסקרים לתוצאות האמת. זה כבר דפוס קבוע: מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות סופגים הסוקרים קיתונות של ביקורת ולעג על חוסר הדיוק והשרלטנות (וימן כתב "הרקורד העלוב של תעשיית הסקרים בישראל"). לעתים הביקורת מוצדקת בגלל השונות המובנית באיכויות המקצועיות של המכונים השונים. עם זאת, סקרי הבחירות משקפים הלכי רוח אמיתיים שנכונים לתקופה שבה נערכו.
לדוגמה, רמת הדיוק הגבוהה שהושגה בתוצאות הסקרים שפורסמו בשבוע האחרון לפני בחירות 2015. הקישור הזה כולל את התוצאות שפורסמו ארבעה ימים לפני הקלפיות (המועד האחרון שבו ניתן על פי חוק לפרסם סקרים), ובהן תוצאות של 15 מכוני מחקר שונים שפורסמו ב-15 ערוצי מדיה, וממוצע המנדטים של כל הפרסומים של אותו שבוע.
על פי נתונים אלה, ברמת הגושים התוצאות היו מדויקות, ולפיהן הצפי הממוצע לגוש הימין/חרדים היה 65.6 מנדטים, כאשר בפועל תוצאות הבחירות הראו כי לגוש היו 67 מנדטים. לגוש המרכז-שמאל ניבאו הסקרים 41.4 מנדטים, לעומת 40 בפועל. לכל הדעות מדובר בניבוי מוצלח עם סטייה ממוצעת של בסך הכול 1.4 מנדטים לכל גוש.
חשוב להדגיש שמחקרי התנהגות מתעדים כבר שנים דינמיקה מעניינת של מצביעים המתלבטים. בדרך כלל ההתלבטות היא בתוך הגוש המועדף, ולעתים ההכרעה הסופית נופלת ממש בימים האחרונים, ואף בשעות האחרונות, כפי שאכן קרה ביום הבחירות כשנפתלי בנט הוקלט מלין על "שתיית הקולות" של הליכוד מהבית היהודי.
פרופ' וימן טוען במאמרו שה"סוד שעליו שומרים הסוקרים בקנאות פראית הוא אחוז המסרבים לענות... יש האומדים אותו כיום ב-80%". מכך הוא מסיק שמרבית הנשאלים לא מוכנים לענות ואינם מיוצגים בסקר. טענה זאת הייתה עד לפני כעשור, כשכל סקרי הבחירות נערכו באמצעות ראיונות טלפוניים. אולם כיום, יותר מ-95% מסקרי הבחירות – בישראל ובמרבית מדינות המערב - מבוצעים באמצעות פאנלים אינטרנטיים שבהם תופעת הסירוב כלל לא קיימת, כי כל המשתתפים הם אנשים שמתנדבים לענות ומתוגמלים כספית על כל סקר שעליו הם משיבים.
למרות האמור, אני נוטה להסכים עם טענת פרופ' וימן שלפיה תעשיית הסקרים בישראל חייבת להשתפר בנושאי אתיקה ומקצועיות. יש טעם לפגם בעובדה שמספר מכוני מחקר עובדים בו-זמנית עם מדיות חדשותיות וגם עבור המפלגות, ולעתים קרובות גם ללא גילוי נאות של עובדה זו.
בעיה אתית נוספת קשורה בבורות של חלק מהעיתונאים, שמשלבים תוצאות של סקרי בחירות בכתבות שלהם אף שאינם יודעים כיצד להתייחס לנתונים ומהן המגבלות שלהם. לדוגמה, חוסר התייחסות במעמד פרסום התוצאות לנושא טעות דגימה (אל נא תקראו לזה "סטיית תקן" או "טעות סטטיסטית", ומי המציא את המושג "מחקרי עומק"?), והמשמעות שלה במספרי המנדטים.
בורות זו פוגמת בכותרות ובפרשנויות של ממצאי הסקרים. לדוגמה הכותרת "צניחה בסקרים" כאשר מפלגה "מאבדת" שני מנדטים בסקר, מה שלמעשה מציין מצב שבו התוצאות החדשות עדיין נמצאות בטווח טעות הדגימה (כלומר, בפועל אין כל שינוי וכל פירוש אחר הוא שגוי).
- ד"ר אריה רותם הוא מנכ"ל ובעלים של מכון רותם ar למחקרי שיווק מתקדמים ומרצה בבית הספר לתקשורת של המרכז הבינתחומי. בבחירות 2015 סיפק תוצאות של סקרי בחירות ועבד עם אחת המפלגות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
