מחקר: רוצה את אמא - גם בטיפולי פוריות
על פי מחקר ישראלי חדש, קשר חיובי בין אישה ואמה במהלך תקופת טיפולי פוריות משפיע עליה לטובה. החוקרת: "הקשר עם האם, שחשוב לכל אורך מעגל החיים, הוכח כמסייע גם בשלב בו האישה מנסה להקים משפחה"
החברה הישראלית מעודדת פריון ושמה דגש על חשיבות הנושא של הורות והבאת ילדים לעולם, אך מה קורה כשאישה לא מצליחה להיכנס להיריון ובכל חודש עולה מפלס הלחץ? מחקר חדש של אוניברסיטת בר-אילן מגלה כי תמיכה של אם עשויה לשפר את סיכויי ההצלחה של טיפולי פוריות.
177 נשים ישראליות בגילאי 44-20 בתחילת טיפולי פוריות לקחו חלק במחקר של שנערך על ידי ד"ר שירלי בן שלמה, פרופ' אורית טאובמן בן ארי והדוקטורנטית ורה סקבירסקי, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. מטרת המחקר היתה לבחון מהם המשתנים הרפואיים, האישיים והמשפחתיים שתורמים לרווחה הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון.
הממצאים העלו כי אינטראקציה חיובית בין האישה לאמה הייתה קשורה ליותר רגשות חיוביים. חשיבות הממצאים הינם בכך שהם מאירים אלו משאבים אישיים וסביבתיים עשויים לסייע לנשים בשלב זה, ולפי החוקרות, הקשר עם האם שחשוב לכל אורך מעגל החיים הוכח כמסייע גם בשלב בו האישה מנסה להקים משפחה.
מהמחקר עולה, כי ככל שהיחסים של האישה עם אמה מאופיינים ביותר קירבה וחום, כך היא חשה יותר רגשות חיוביים בתקופה הזאת של חייה. כמו כן, נמצא כי ככל שהאשה יותר נוטה לחשיפה עצמית כלפי האם, כך היא חווה פחות דחק וחרדה.
עצות שנשים נאלצו לשמוע במהלך טיפולי פוריות:
תמיכה של האם המאופיינת בהכרה בקושי, עידוד ופתיחות, ותורמת לבריאות נפשית טובה יותר של הנשים בתחילת טיפולי פריון. יחד עם זאת, כאשר האימהות מנסות לסייע באופן הנתפס על ידי הנשים כלא יעיל, למשל כשהן מגוננות יתר על המידה על בתן, המצוקה הנפשית של הבנות גבוהה יותר.
ביטחון ורווחה
בקרב הנשים הצעירות, שדיווחו על מצוקה נפשית גבוהה יותר בהשוואה לנשים המבוגרות בשלב הראשון של טיפולי הפריון, תמיכה מועילה של האם אפשרה להן לחוש רווחה נפשית גדולה יותר. במילים אחרות, גם אם הגיל הצעיר פוגע ביכולתן להרגיש ביטחון ורווחה, תמיכת אמהותיהן יכולה לקדם תחושות חיוביות.
קראו עוד:
היריון טבעי אחרי שנים של טיפולי פוריות
הממצאים מדגישים את חשיבותם של המשאבים האישיים ומערכת היחסים עם האם לבריאותן הנפשית, תחושת הדחק ושביעות רצון מהחיים של נשים בתחילת טיפולי פריון.
יתרה מזאת, הם מגלים כי גילן של הנשים הינו משתנה קריטי לא רק מבחינת יכולתן הפיזיולוגית להרות, אלא גם מבחינה פסיכולוגית; בעוד שהרפואה מתייחסת לגיל מבוגר יותר כחיסרון, מבחינה פסיכולוגית, נשים אלו בשלות ומוכנות יותר לקראת טיפולי הפריון. ייתכן גם כי הנשים המבוגרות הצליחו לפתח תחומי עניין אישיים וחברתיים נוספים שמהווים פיצוי על העדר ההורות ולכן חשות פחות מצוקה נפשית.
החוקרות מאוניברסיטת מתכוונות להמשיך לעקוב אחר הנשים האלה לאורך זמן גם לאחר הלידה ולבחון את ההשפעה של הקשר של האם גם על תהליכים כמו לידה וגידול תינוקות.
קשר מיוחד
"המחקר הוא חלק מסדרת מחקרים ואנו מתכננים בהמשך להתייחס גם לאבות של הנשים", מסבירה ד"ר שירלי בן שלמה. "ההחלטה לשים, בשלב זה של סדרת המחקרים, דגש על האמהות קשורה לקשר המיוחד שקיים בדרך כלל בין בנות לאמהות.
"האמהות נחשבות בסיס בטוח שעליו ניתן להישען במהלך החיים ובפרט כאשר מדובר באירועים הקשורים לפוריות ולפריון. חשוב לציין עוד כי הבחירה באמהות של הנשים מהווה התבוננות 'מחוץ לקופסה' מבחינה זו שרוב החוקרים שמו דגש על הקשר של האישה ובן/בת זוגה ואנו בחרנו להתבונן על מערכת תמיכתית פוטנציאלית שאינה קשורה באופן ישיר לטיפולים, אבל קשורה בקשר רגשי עמוק לאישה".
ומה היית ממליצה לעשות במקרים שהקשר לא מספיק חזק?
"יחסים בין בנות לאימהותיהן כמעט תמיד ניתנים לשיפור ודווקא תקופות מעבר כמו המעבר לאמהות טומנות בתוכן הזדמנויות לפיתרון של קונפליקטים מהעבר.
"מעבר לכל אלו חשוב לזכור כי יש מקרים בהם מסיבות שונות לא ניתן לשפר את מערכת היחסים בין הבת לאם, במקרים אלו חשוב שהנשים עצמן, סביבתן הקרובה והצוות הרפואי והפרא רפואי שנפגש עימן ימצאו את הדרך לחיזוק משאבים תמיכתיים אחרים בתוך המשפחה, או בסביבה החברתית של האשה.
מה היית ממליצה לאמהות לבנות שעוברות טיפולי פוריות אך לא מעוניינות לשתף יותר מדי? איך כל זאת אפשר לעזור להן?
"טיפולי פריון הם חוויה אישית הקשורה באי וודאות ואת ההחלטה את מי לשתף צריכה לקבל האישה עצמה לפי תחושתה הסובייקטיבית. כאשר הבת אינה מעוניינת לשתף את אמה על האם לכבד את החלטתה, אך בו בזמן לתת לה את ההרגשה שהיא נמצאת עבורה באופן בו בתה זקוקה לה.
"חשוב שהאם תהיה קשובה למה שמבקשת הבת בתוך התהליך. ייתכן שמה שהיא מבקשת בתחילת הדרך יהיה שונה ממה שתבקש בהמשך. מבחינה זו הדבר דומה לכל חוייה סטרסוגנית אחרת שעוברת הבת במהלך חייה.
"היכולת להיות עבור הבת במינון בו היא מבקשת זו העזרה המשמעותית ביותר. הבת גם צריכה לדעת שהאם מכבדת את בחירתה ותהיה מוכנה תמיד לסייע בדרך שונה אם תדרש".
לפנייה לכתב/ת 
